בלעדיחמקה מההיטל: רותם אמפרט קיבלה פטור של 22 מיליון שקל
בלעדי
חמקה מההיטל: רותם אמפרט קיבלה פטור של 22 מיליון שקל
הוועדה המקומית השיתה על המפעל היטל השבחה בעקבות אישור תוכנית להמשך כריית פוספטים בקרקע בנגב. הוועדה המחוזית ביטלה אותו: "העובדה שפלוני מתעשר אינה מובילה בהכרח למסקנה כי הוא חייב בהיטל"
חברת רותם אמפרט מקבוצת כיל (ICL), שנמצאת בשליטת עידן עופר, רשמה בימים האחרונים ניצחון משפטי משמעותי: ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז דרום הורתה על ביטול היטל השבחה של 21.9 מיליון שקל שהוטל על החברה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת נגב.
הוועדה המקומית טענה שעל פי הפסיקה והדין הקיים ניתן להטיל על רותם אמפרט היטל השבחה, וציינה כי החברה היא היחידה שמתעשרת מהקרקע המיועדת אך ורק לכריית פוספטים וגם בעתיד לא ניתן יהיה לעשות בה שימוש אחר.
עם זאת, הוועדה המחוזית סברה אחרת וקבעה, כי הדין לא מאפשר להטיל חיוב כזה על החברה וכי מדובר ב"חקיקה שיפוטית" ובתחום שיש לו השלכות כלכליות ניכרות ולא יהיה זה נכון לקבוע שחל עליו מס או היטל נוסף שלא חל עד כה.
ההחלטה שהתקבלה חלה גם על חברה נוספת, תעשיות אבן וסיד מקבוצת רדימיקס, שבוטל חיובה בהיטל של 2.9 מיליון שקל.
רותם אמפרט עוסקת בכריית והשבחת פוספטים, ונמצאת בשליטת החברה לישראל, לצד חברות נוספות ובהן מפעלי ים המלח. מפעל הקבוצה נמצא במישור רותם בנגב.
רמ"י תמכה ברותם אמפרט
בעקבות כניסתה לתוקף של תוכנית מ־2016, שאפשרה המשך כריית פוספטים בפועל, הוציאה הרשות המקומית דרישת תשלום לחברה בהיקף של 21.9 מיליון שקל. הוועדה המקומית אישרה את החבות ונטען כי רותם אמפרט היא החברה היחידה בישראל שבבעלותה זיכיון לכריית פוספטים והיא הוכרזה כמונופול על ידי רשות התחרות. החברה, נטען, כורה פוספטים עשרות שנים לפי הזיכיונות שניתנו לה, מכלה את המשאב הטבעי ומכלה את ההנאה העתידית מהמקרקעין. הזכות לכרות פוספטים מאפשרת לה לשלוט במקרקעין ומאפשרת ניצול כלכלי אופטימלי לשטח. מעמדה כלפי השטח, נטען, כה חזק עד שהוכרה כמונופול ובדו"חותיה הכספיים היא מציינת כי יש להניח שהזיכיון שניתן לה יוארך.
רותם אמפרט מצדה טענה כי חוזה ההרשאה שלה קובע במפורש שאין לה זכות לעשות דבר בקרקע למעט כריית פוספטים, לא ניתנה לה חזקה במקרקעין. לטענתה, רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) שמרה לעצמה את האפשרות להעניק במקרקעין זכויות לצדדים שלישיים. לטענת החברה, היא גם לא חויבה במס רכישה ויש בכך אינדיקציה כי לא מדובר בחכירה לדורות.
עמדת רמ"י תמכה ברותם אמפרט. לפי הרשות, הזכות במקרקעין לא מגיעה לכדי חוכר לדורות. לטענת רמ"י, יש להבחין בין מצב שבו המקרקעין עצמם מושבחים לבין הנאה המופקת מהחומרים במקרקעין, עליה חלים דינים ספציפיים.
בנוסף הוגשה התייחסות של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת נגב, שבה נטען, כי "עמדת רמ"י סותרת את ההלכות שלפיהן החייב בהיטל השבחה הוא הנהנה כלכלית מהתוכנית המשביחה". לפי הוועדה, ישנן החלטות רבות של ועדות ערר המיישמות את העיקרון שעל פיו הגורם שנהנה כלכלית מהשינוי חייב בהיטל ההשבחה, במגוון מקרים שבהם ההגדרה הפורמלית של זכות הנהנה אינן עולות כדי זכות חכירה. לפי הוועדה, רותם אמפרט מתעשרת מאישור התוכנית ויש לה זכות בלעדית לכרות פוספטים מהמקרקעין והיא זו שקידמה את התוכנית המשביחה. עוד טענה הוועדה, שרמ"י מתעלמת ממערכת היחסים החוזית ארוכת השנים בין העוררת לבין רמ"י ובין היתר מהעובדה שההרשאה הנוכחית ממשיכה חוזה קודם ב־1995.
חברי ועדת הערר, יו"ר הוועדה עו"ד עמית אופק, שמאי המקרקעין זוהר עירון ונציג מתכנן המחוז טל דורי, החליטו פה אחד לקבל את העררים ולבטל את השומות שהוציאה הוועדה המקומיות. בהחלטתם נקבע כי רותם אמפרט אינה הבעלים במקרקעין ואינה חוכרת לדורות. שאלת ההתעשרות כתוצאה מהפעולה התכנונית היא מרכזית בבחינת החבות בהיטל השבחה. עם זאת, נקבע כי ייתכנו בעלי זכויות שונות במקרקעין שיפיקו מפעולה תכנונית הנאה כלכלית, אך לא יהיו חייבים בהיטל השבחה. כך לדוגמה זכות שכירות למשך 20 שנים של מי שנהנה בלעדי מהאפשרות לעשות שימוש במקרקעין, לא תחייב את בעל הזכות בהיטל השבחה. "העובדה שפלוני מתעשר מהמקרקעין בעקבות החלטה תכנונית, אינה מובילה בהכרח למסקנה כי הוא חייב בהיטל השבחה", קבעו.
חברי הוועדה התייחסו גם להשלכות הרוחב של החלטה מסוג זה. "יתרה מכך, בנושא המיסוי של מחצבים יש לנקוט משנה זהירות נוסף. קביעה כי העוררות חבות בהיטל השבחה בשל ההנאה הכלכלית שהן מפיקות מההרשאות לכרות מחצבי טבע במקרקעין, בעלת השלכות רוחב רבות שאינן במומחיות ועדת הערר וצריכות להיבחן על ידי המחוקק ולא להיקבע בחקיקה שיפוטית".
רותם אמפרט יוצגה באמצעות עוה"ד תומר גור ורוית ברעם־מזור ממשרד תדמור לוי ושות', והשמאית מיכל שימקביץ. אבן סיד יוצגה באמצעות עו"ד הלל סגל ממשרד ש. הורוביץ. הוועדה המקומית יוצגה באמצעות עוה"ד דוד גיט ואירית יומטוב.
