פרשנותאיך ידברו על גיוס אם החרדים מסננים מידע ברשת על השירות בצה"ל?
פרשנות
איך ידברו על גיוס אם החרדים מסננים מידע ברשת על השירות בצה"ל?
לטענת המפלגות החרדיות, הן מוכנות לדון על יעדי גיוס, אך במקביל ההנהגה שלהן מפעילה שירות סינון אינטרנט למידע על שירות בצה"ל. יש להרים את מסך הבערות – אם הצעיר החרדי לא ייחשף לצבא, הוא גם לא יבין מדוע מוטלות עליו סנקציות כשלא יתגייס
מעטים בציבור החילוני שמעו על נטפרי, אך עבור רבים מהציבור החרדי העמותה הזו היא הצוהר דרכו הם צורכים את המידע שלהם. מדובר באחת מתוכנות סינון האינטרנט הפופולריות ביותר בקרב החרדים. לשם המחשה, לפי נתוני העמותה, ב־2022 היא הכניסה כ־8.6 מיליון שקל משירותי הסינון. עלות הסינון השנתי היא כ־180 שקל, כלומר שלפי ההכנסות כ־48 אלף משקי בית חרדיים משתמשים בשירותי העמותה. לפי נתוני המכון החרדי למחקרי המדיניות, ב־2022 כ־160 אלף משקי בית חרדיים היו מחוברים לאינטרנט (69% מכלל משקי הבית החרדיים), כך שעמותת נטפרי לבדה מספקת שירותי סינון לכ־30% ממשקי הבית החרדיים. נזכיר כי אלו נתוני 2022 ומאז ניתן להעריך כי העמותה ביססה את כוחה אף יותר.
הסינון של נטפרי הוא קפדני: כל אתר מאושר רק אחרי שנכנס לרשימה והעמותה מפעילה עובדים גויים בהודו, שבודקים שהתמונות אינן בלתי צנועות. בנוסף, נטפרי מסננת תכנים שמזוהים ככפירה או כמינות. העיקר הוא האפשרות לסנן תכנים שלא הולמים את ההשקפה החרדית המיינסטרימית, כך לדוגמה מי שינסה להיכנס לאתר תוכנית קודקוד, המציעה לחרדים לעבור הכשרה טכנולוגית ולהתגייס במסגרת נפרדת וללא מדים, לא יצליח. כך גם מי שינסה להיכנס לאתר של תוכנית פרדס, שמציעה לחרדים להשתלב בשירותי המודיעין וגם האתר הרשמי של מינהלת החרדים בצה"ל.
אנו חיים במדינה חופשית ולכל אחד יש זכות לצרוך כל סוג של סינון לאינטרנט, אך לעובדה שהמגזר החרדי חשוף רק לידע שמנוטר על ידי ההנהגה החרדית יש השלכות דרמטיות על הדיונים והטיפול בגיוס. המשמעות המיידית שצריכה לחלחל למי שמנהל כעת משא ומתן עם הפוליטיקאים וההנהגה החרדית על גיוס החרדים היא שהמקרה מקביל למה שמכונה במשפט "משא ומתן לכריתת חוזה שלא בתום לב". החרדים מוכנים להתחייב על מכסות גיוס החרדים, אך ההתחייבות נעשית כשהם יודעים שאין להם יכולת לעמוד במכסות בלי שינויים פנים־תרבותיים.
נטפרי מבצעת סינון בהתאם להנחיות ועדת הרבנים לביצור חומות הדת. הוועדה נשלטת בידי הרב ברוך סולובייצ'יק, ראש ישיבה ועסקן המעורב עמוקות בפוליטיקה המפלגתית של דגל התורה. למעשה, לכלכליסט נודע כי במקרים רבים השאלות בנוגע לפתיחת אתרים מגיעות עד לרב משה הלל הירש, אחד ממנהיגי החרדים הליטאים. הירש דומיננטי במועצת גדולי התורה, המנהלת את דגל התורה, שכיום מבקשת לעצב את חוק ההשתמטות. במילים אחרות: המפלגות החרדיות אומרות שהן מוכנות לנהל משא ומתן, אך חוסמות מהצעירים גישה לבחינת האפשרויות לגיוס.
חסימת האתרים דרמטית יותר מהתבטאויות רבנים חרדים נגד הגיוס. התבטאויות חריפות ניתן להסביר כ"שיח פנימי ומטרות חינוכיות", אך כשהמפלגות מצד אחד תומכות בחלק מיעדי הגיוס ומאידך מטרפדות כל ניסיון לגיוס, ונלחמות באלו שמבקשים לגייס חרדים שמעוניינים בכך - יש כאן משא ומתן שלא בתום לב והשיח בוועדת חוץ וביטחון צריך להתמקד קודם כל בכך שהוא יתקיים בהגינות.
מאחורי הקלעים ובתנאים מסוימים, הרב הירש מוכן לא להתנגד לחלק ממסלולי הגיוס של החרדים. הרב חושש שאם תינתן תמיכה מפורשת למסלולים, התוצאה תהיה התפרקות עולם הישיבות. ניתן להכיל את החשש הזה, אבל גם צריך לנהל משא ומתן. חברי הכנסת הציוניים יכולים לדרוש מהפוליטיקאים החרדיים שיפעלו לכך שיהיה פרסום בעיתונות המפלגתית למסלולי גיוס. הם מוכרחים לדרוש הצהרת כוונות רצינית מהחרדים. אגב, הצהרה כזו גם תועיל לחרדים. הסיבה המרכזית לקושי בהעברת חוק גיוס היא חוסר האמון של מי שאינו חרדי בכוונות החרדיות. ואכן, איך יהיה אמון כשמחוץ לחדרי הוועדה החרדים אומרים שאין בכוונתם להתגייס.
השלכה נוספת של התיווך שעובר הידע של החרדים, היא שהמדינה תהיה מוכרחה להתחשב בכך בבואה להטיל עליהם סנקציות. המדינה מעולם לא פנתה לאברך החרדי הממוצע ואמרה לו שהוא "לא בסדר" כי "הוא צריך להתגייס". גם כעת נשלחו רק מעט צווי גיוס. עד כה, סוגיית גיוס החרדים התנהלה מול ההנהגה החרדית ולא מול הפרט. כשמביאים בחשבון שהפרט צורך תקשורת חרדית מסוננת, הרי שקשה מאוד לשלול ממנו ביום בהיר אחד את ההנחה לארנונה, את קצבאות הילדים, את הזכות להוציא רישיון נהיגה ואת היכולת להשתתף במחיר למשתכן. יצירת הזיקה האישית בין הפרט החרדי למדינה היא תנאי מקדים לשלילת ההטבות.
ולכן, על חברי הכנסת לדרוש כי למדינה תהיה זיקה ישירה לכל פרט חרדי. בשבוע שעבר התפרסם מסמך כלכלי של משרד האוצר שכלל המלצות לגיוס חרדים. ההמלצה להטלת סנקציות אישיות שליליות תפסה את רוב תשומת הלב, אך ההמלצה שאחריה היא המיידית ביותר וחשיבותה גדולה יותר - הטלה של חובת גיוס והתייצבות אישית. על המדינה להטיל על הפרט את חובת הגיוס. כנראה שגם אחרי חוק גיוס אידיאלי יהיה ניתן לצמצם או להיפטר מהחובה הזו בשביל לימוד תורה, אך גם אם בחור בוחר לנצל את ההטבה שתינתן ללומדי תורה, המדינה צריכה להטיל עליו את חובת הגיוס, ועל הצבא לפגוש אותו ולפרוס בפניו את כל האפשרויות. המפגש עם כל חרדי יאפשר לצבא ללמוד בצורה מעמיקה יותר את הצרכים והרצונות של החייל החרדי, ואת התנאים הנדרשים כדי להגדיל דרמטית את אחוזי הגיוס בחברה זו.
