פרשנות"הכסיל השימושי" של איראן: למה דווקא דרום אפריקה לקחה אותנו להאג?
פרשנות
"הכסיל השימושי" של איראן: למה דווקא דרום אפריקה לקחה אותנו להאג?
ראשית, המדינה האפריקאית שייכת לגוש של סין, רוסיה, איראן ו-ונצואלה - קרי, נגד ישראל ותומכיה. שנית, ההתייצבות לצד המיעוט הפלסטיני נועדה להסיט את תשומת הלב מכך שהמפלגה השולטת עומדת להפסיד בבחירות - ולכן זו מפגינה סוג של הומניזם אצילי
למה דווקא דרום אפריקה גררה את ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג? ראשית, בגלל השתייכותה לגוש המדינות שכולל את סין, רוסיה, איראן וונצואלה. כך, היא מעולם לא גינתה את פוטין ורוסיה על הפלישה לאוקראינה.
במקרה הנוכחי, דרום אפריקה התנדבה לשמש כ"כסיל השימושי" עבור גוש זה. שנית וכרגיל, מדיניות חוץ נגזרת כמעט תמיד ממדיניות פנים. ההתייצבות לצד חמאס ואיראן נועדה לפיכך להסיט את תשומת הלב מהפוליטיקה הפנימית, מסיכוי שמפלגת השלטון הקונגרס הלאומי האפריקני, ANC, עומדת להפסיד בבחירות הקרובות ועלולה לאבד את השלטון. המשימה שנטלה על עצמה, למנוע ג'נוסייד בעזה, נועדה להפגין סוג של הומניזם אצילי – התגייסות לטובת הסובלים במזרח התיכון שמהולה גם בקצת אנטישמיות מבית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מוסיף ומסביר: "דרום אפריקה היא שותפה של הפלסטינים בפעילות הבינלאומית נגד ישראל מזה שנים רבות. זוהי תגובה מאוחרת לכך שישראל תמכה בשלטון האפרטהייד בדרום אפריקה. בנוסף, זהו שיקוף של העמדה הדרום אפריקאית לפיה ישראל היא מדינה קולוניאליסטית השוללת את זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים".
הגארדיאן הבריטי מסביר גם הוא באופן דומה את המניע הדרום-אפריקאי: "תמיכה בת עשרות שנים של הקונגרס הלאומי האפריקני בעניין הפלשתיני, ובברית ההדוקה של ישראל עם משטר האפרטהייד במהלך כמה מהשנים המדכאות ביותר של שלטון לבן". כלומר, המאבק הפלשתיני נתפס כדומה ומתכתב עם מאבק השחורים בדרום-אפריקה לשחרור ולשוויון.
הטיעון המשפטי של דרום אפריקה הושמע היום בידי סוללה מכובדת של משפטנים, חלוקה שווה כמעט בין לבנים ושחורים, ביניהם פרופסור ג'ון דוגארד מכדולי הלוחמים באפרטהייד ומי שהיה דווח של האו"ם בשטחים במשך עשר שנים. את הצוות הוביל שר המשפטים רונלד למולה. מחר ייעדר מצוות המשיבים הישראלים שר המשפטים יריב לוין. התזה הדרום-אפריקאית העידה במידה רבה על האג'נדה שהולידה אותה. על ההטייה הפוליטית - של דרום אפריקה ושל "שולחיה". ביניהם בולטים שניים:
ראשית, ישראל לא יכולה לטעון ל"הגנה עצמית" בצאתה למלחמה בעזה מהטעם שעזה הייתה ועודנה "שטח כבוש". האסטרטגיה המשפטית כאן היא שלא לגדר את האירוע מהתאריך של ה-7 באוקטובר, כתגובה ישראלית לטבח שביצעו מחבלי החמאס בשטחה, אלא לבחון את האירוע בפרספקטיבה של כיבוש מתמשך שבו ישראל שולטת פיזית על הרצועה. "דרום אפריקה מכירה בנכבה של הפלסטינים, שבמהלכה נעקרו פלסטינים מבתיהם. במשך עשורים ישראל עושה מעשי רצח עם. דרום אפריקה מכירה בפעולות האפרטהייד וברצח העם שישראל עושה 75 שנה", אמר אחד מנציגי דרא"פ בדיון.
שנית, החמאס לא נתבע ומעלליו המזוויעים זכו לאזכור מזערי עד לא קיים. ולמה? כי החמאס אינו מדינה ולכן אינו צד לאמנה למניעת ג'נוסייד. לכן האיסור הזה לא חל עליו. משפטית כמובן, מבהירים הדרום-אפריקאים במפגן מובהק של צביעות ואטימות. לכן, כדברי משרד החוץ שלנו, הציגו נציגי דרום אפריקה "באופן מעוות את המציאות בעזה מאז טבח 7 באוקטובר, תוך התעלמות מהעובדה שמחבלי החמאס חדרו לישראל, רצחו, הוציאו להורג, טבחו, אנסו וחטפו אזרחים ישראלים, רק בשל היותם ישראלים, בניסיון לבצע ג'נוסייד".
