מיסוי קרנות ההשתלמות יתמוך במוצרים אחרים בטווח הבינוני ארוך
מיסוי קרנות ההשתלמות יתמוך במוצרים אחרים בטווח הבינוני ארוך
התוכנית הכלכלית לשנת 2025 שפרסם משרד האוצר פרוסה על 242 עמודים ומכילה 55 פרקים שונים במגוון נושאים - מהפרטת נמל אשדוד ועד לייעול תהליך גיוס כח אדם למשטרה. עם זאת, כנראה שהחלק בתוכנית שתפס הכי הרבה כותרות מתייחס למיסוי קרנות ההשתלמות, מאפיקי החיסכון הפופולריים ביותר בישראל וכנראה שזה עם היתרונות הרבים ביותר לציבור החוסכים. מה השינוי הצפוי? האם הוא באמת יקרה ומה יכולות להיות ההשלכות עלינו החוסכים?
בקרנות ההשתלמות יש כיום לא פחות מ-3 הטבות מס, מה שהופך אותן למוצר חיסכון מצוין. הטבות אלו אף גרמו לכך שקרנות ההשתלמות שנועדו במקור לחיסכון לטווח קצר של מספר שנים ולמימון השתלמויות מקצועיות לעובדים, הפכו מהר מאוד להיות מוצר שמאפשר חיסכון לטווח ארוך ואף פנסיוני בתנאים מועדפים. הטבת המס הראשונה בקרנות ההשתלמות היא זו שפוטרת את החוסך ממס הכנסה עבור הסכום שמופרש מהשכר לקרן ההשתלמות. הטבת המס השנייה היא זו שפוטרת ממס רווחי הון בכל תקופת החיסכון, כלומר גם אם מנהל קרן ההשתלמות שלנו מימש את הרווחים שלו בשווקים הפיננסיים, לא ינוכה מהקרן מס רווחי הון ולמעשה אנו ממשיכים להרוויח ריבית גם על כספים שבמוצרים אחרים היו כבר עוברים למדינה. ההטבה השלישית ואולי המשמעותית ביותר היא זו שפוטרת ממס רווחי הון את הקרן גם בעת משיכת הכספים. לפי הצעת האוצר, הטבה זו צפויה להשתנות והחל מינואר 2025 הרווחים על כספים שיופקדו בקרנות השתלמות שהפכו כבר לנזילות (6 שנים לאחר הקמתן) יחויבו במס רווחי הון של 15% בעת משיכת הכספים.
הסיכוי שהצעת האוצר תצא בכלל לדרך אינו גבוה במיוחד. על אף שהטבות המס של קרנות ההשתלמות אכן מייצרות עיוות מסוים לטובתן, כל ניסיון לבטל את הפטור ממס רווחי הון בעבר נכשל כישלון חרוץ. בדיוק כמו יום לימודים ארוך או יבוא מקביל של כל רכב, גם מיסוי קרנות ההשתלמות הוא רעיון שעולה בכל תוכנית כלכלית של כמעט כל ממשלה ב-20 השנים האחרונות אך לעולם לא יושם. ההתנגדות לצעד זה, שיפגע במאות אלפי עובדים, מגיעה בדרך כלל מההסתדרות שעומדת על רגליה האחוריות בעניין זה כבר שנים. כיום, בעקבות המלחמה באוצר יודעים שכדי להתמודד עם הגירעון הגדול של ישראל אין ברירה אלא להיכנס למו"מ קשוח עם ההסתדרות. כתוצאה מכך, ייתכן מאוד שהעלאת נושא קרנות ההשתלמות לכותרות מהווה שוב "עז" שבאוצר מוכנים להקריב בסופו של דבר כדי להשיג צעדים אחרים שיכניסו למדינה הרבה יותר כסף כמו הקפאת השכר במגזר הציבורי והקפאת הקצבאות. לכן, אנו עדיין מעריכים שהסיכוי שקרנות ההשתלמות ימוסו בסופו של דבר עדיין נמוך מאוד. עם זאת, בניגוד לעבר, לא היינו אומרים היום שסיכוי זה אפסי וזאת מכיוון שהגירעון שנפער בתקציב רחב כל כך שבאוצר ינסו ליישם כל צעד שיכניס למדינה כסף ובפרט צעד שצפוי להכניס כ-1.4 מיליארד שקל בשנה.
אם בכל זאת הקרנות ימוסו, הכדאיות להשאיר את החסכונות בקרנות אלו פוחת משמעותית הן בשל שהרווחים שייצברו על חסכונות אלו החל מינואר יהיו חייבים במס והן בשל שמדובר על מותר בדמי ניהול גבוהים יחסית לאלטרנטיבות. מצד שני, קרנות השתלמות חדשות יישארו פטורות ממס על הרווחים בשש השנים הראשונות שלהן. לכן, סביר להניח שחלק מהציבור יתייחס לקרן השתלמות מוצר חיסכון מצוין לטווח קצר-בינוני בלבד ויעדיף מוצרי חיסכון אחרים עבור חיסכון לטווח ארוך. כך למשל, עובד שחוסך לטווח בינוני יוכל ברגע שקרן ההשתלמות נזילה למשוך את הכסף ללא לשלם מס ולהעביר אותו לקרנות נאמנות באסטרטגיית השקעות דומה אך בדמי ניהול נמוכים יותר. את ההפקדות החודשיות אותו עובד יפקיד בקרן השתלמות חדשה שאמנם לא תהיה נזילה בשש השנים הבאות אך גם תהיה פטורה ממס ברגע שתהפוך לנזילה. מנגד, מי שייעד את קרן ההשתלמות שלו לטווח ארוך או אפילו לחיסכון פנסיוני יעדיף כנראה להעביר את הכסף כבר היום לקופת גמל כאשר סכום מקסימלי של 79,005 שקל ניתן להפקיד בקופת גמל להשקעה ומעבר לזה בתיקון 190. במקרה כזה המיסוי יהיה דומה לקרן השתלמות במידה והכסף יימשך בגיל פרישה במשיכה חד פעמית או אפילו פטור ממס רווחי הון במקרה שהכסף יימשך כקצבה פנסיונית.
בשורה התחתונה, ההצעה למיסוי קרנות ההשתלמות כנראה שלא תצא לפועל, בדיוק כמו בכל הפעמים בעבר שהצעה כזו עלתה לשולחן. עם זאת, במידה והפעם האוצר יצליח להעביר את ההחלטה על רקע הגירעון הגדול של המדינה, החלטה זו תהפוך את קרנות ההשתלמות למוצר חיסכון מצוין לטווח קצר בלבד ותתמוך במוצרים אחרים בטווח הבינוני ארוך.
הכותב הוא מנכ״ל ומייסד קרני פמילי אופיס
