סגור
שר הביטחון ישראל כ"ץ ב בורר ב קריה במהלך התקיפת ב תימן 19.12.24
שר הביטחון ישראל כ"ץ. מניפולציות על הסתרת עמדת צה"ל מבג"ץ (צילום: דובר צה"ל)

פרשנות
שר השתמטות על מלא: ביטחון הקואליציה מעל הכל

ההוראה של שר הביטחון ישראל כ"ץ להסתיר מידע מבג"ץ מוכיחה שהדבר היחיד שחשוב לו לגייס הוא את קולות החרדים להצבעה על התקציב. מביך? בממשלה הזו כ"ץ יוצא גיבור  

אם היה למישהו ספק אם שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה בכלל לגייס חרדים, אם אכפת לו אם יתגייסו חרדים, אם אכפת לו מצורכי הצבא לגייס חרדים – באה ההוראה שלו להסתיר מידע מבג"ץ, שחיסלה כל ספק אפשרי. כ"ץ הוא שר השתמטות על מלא. התפקיד שלו אינו לדאוג לצורכי הביטחון של הצבא אלא לצורכי הביטחון של הקואליציה. הוא לא נבחן בשאלה אם יגייס חרדים לחטיבת החשמונאים, אלא בשאלה אם יגייס אותם להצבעה על התקציב.
היום בבוקר עוד ניסה כ"ץ לטייח את העובדה שניסה להסתיר את עמדת צה"ל מבג"ץ, וכך צייץ ברשת X: "תשובת המדינה לעתירה בעניין הגיוס הוגשה היום לבג"ץ, והפלא ופלא עמדת צה"ל מופיעה במלואה, כפי שהיה מתוכנן ומתבקש. למי שבנו פנטזיות וקפצו ראש לבריכה ריקה בלי מים - מאחל בריאות והצלחה". ב־X יש אפשרות לגולשים להוסיף הערה שמספקת לציוצים הקשר. הגולש אבישי גרינצייג, כתב המשפט של i24, הוסיף את ההערה ש"עמדת צה"ל אכן מופיעה במלואה בתגובה לבג"ץ, אך הסיבה לכך היא כי דרישתו של השר כ"ץ - להסתיר ולהסיר פרטים עובדתיים - סורבה".


בממשלות עבר זה היה יכול להיחשב מביך ברמות. בממשלה הזו כ"ץ יוצא גיבור. אם הבריון המשפטי שלמה קרעי מודיע שהוא לא יקיים פסק דין של בג"ץ, אז רק טבעי גם לנסות לעבוד על בית המשפט.
מי שהעלה את הנושא בבית המשפט היה יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא. לדבריו, "ההודעה הוגשה באחת בלילה אחרי שכבודם נתנו 11 דחיות. אנחנו מחזיקים מסמך ביד ששר הביטחון מורה לא לכלול בתשובת המדינה את היקפי גיוס שצה"ל מסוגל להם. זו הסיבה שהתגובה התעכבה. שר הביטחון מורה להונות ולשקר את בג"ץ. זו תעשייה שלמה של שקר. שר הביטחון עוסק בכך שלא תקבלו דיווחי אמת. זה אירוע שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום. העמדה של צה"ל צורפה רק כי דרשנו מהיועמ"שית לפתוח בחקירה".

אתמול בערב התנועה דרשה מהיועצת המשפטית לממשלה "לפתוח בחקירה מיידית בחשד לשיבוש הליכי משפט והפרת אמונים. מדובר בהתנהלות פלילית חמורה המסכנת את ביטחון המדינה, ופוגעת בחיילי המילואים לטובת אינטרסים פוליטיים".
מה יש במסמך הזה? דלף רק סעיף 2 במסמך שאומר ש"כידוע שר הביטחון הנחה שלא לכלול בתגובה את היקפי הגיוס שבהם צה"ל מסוגל לעמוד בשנות הגיוס הקרובות". חתום רב־סרן ממחלקת הייעוץ והחקיקה בפרקליטות הצבאית. השר כ"ץ לא שב להכחשותיו.
"כידוע, שר הביטחון הנחה שלא לכלול בתגובה את היקפי הגיוס בהם צה"ל מסוגל לעמוד בשנות הגיוס הבאות" (מתוך המסמך שהזכיר בבית המשפט יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, ומעיד על ניסיון להסתיר נתוני אמת מבג"ץ)

פניית כלכליסט לכ"ץ לתגובה לא נענתה. הוא העדיף להעביר את היום בהתקוטטות עם צה"ל בנושא חקירת המבקר. כלכליסט ביקש גם מהפרקליטות הסבר. בכל זאת, היא ביקשה 11 דחיות, האחרונה ניתנה עד יום שני, והיא התבזתה והגישה עדכון ביום הדיון לפנות בוקר. גם הפרקליטות לא הגיבה.
חוק ההשתמטות שמכין כ"ץ מתכוון לקבוע יעד של 4,800 מתגייסים חרדים בלבד לכל אחת מהשנתיים הקרובות. זה מביך כי זה פחות מ־30% מהמחזור החרדי, שעומד על כ־14 אלף בני 18. זה מביך הרבה יותר כי המדינה הודיעה לבג"ץ שיש 80 אלף משתמטים שאפשר לגייס, כלומר מדובר ב־6% מהמשתמטים. אחרי שנתיים הכוונה היא לטפס באיטיות לעבר חצי מהמחזור החרדי ב־2031, כ־8,500 מתגייסים לשנה. כלומר אין שום כוונה לשים סוף למצב שבו יש גיוס חובה לכלל הציבור, אבל לא לחרדים. לא ברור מה יהיו הסנקציות בחוק ובאיזה מצב הן יוטלו. מה שברור זה שהכוונה היא שהן יופעלו רק בעוד כמה שנים. זו כל המטרה של חוק ההשתמטות, למשוך עוד כמה שנים כדי להרוויח עוד כמה שנות השתמטות.
לציבור הימני, החילוני והדתי, שגילה במלחמה איך החרדים מוציאים את עצמם מכלל ישראל הנושאים בנטל, צריך להיות ברור – אין שום שינוי בעמדת החרדים, ואיך תהליך שינוי. 15 שנים עברו מאז החל גיוס של צעירים חרדים לצה"ל. לא רק שהוא הלך בשנים האחרונות לאחור, אלא שעדיין מתייחסים למתגייסים המעטים כאל נפולת, "חרדקים" כמו שכינה אותם קמפיין לפני עשור.
חוק ההשתמטות על יעדיו לא נועד להבטיח גיוס, אלא להבטיח שלא יהיה גיוס. ומכיוון שכ"ץ חשף כמה לא מעניין אותו לגייס חרדים, הכל תלו עכשיו בציבור ובלחץ שיפעיל על חברי הכנסת מהימין. אפשר לעצור את חוק ההשתמטות. אם חברי כנסת מהימין יסרבו להיות משת"פים של ההשתמטות, החוק הזה לא יעבור. והחרדים? מה כבר הם יעשו? יש להם ממשלה אחרת?