בריחת המוחות החלה: הרופאים עם הפנים לחו"ל
בריחת המוחות החלה: הרופאים עם הפנים לחו"ל
מצב הרפואה בישראל חמור, אנחנו המדינה היחידה ב־OECD שבה מספר הרופאים לכל אלף איש ירד ב־20 השנים האחרנות. בנוסף, מספר הרופאים המבוגרים פה גבוה והרוב נאלצים ללמוד רפואה בחו"ל. אך כעת, על רקע ההפיכה המשטרית המצב צפוי להחמיר
"אנחנו עומדים מול פוטנציאל לגל הגירה משמעותי, במיוחד של בעלי השכלה, התורמים רבות לכלכלת המדינה. אני מוכן לחתום על זה", מתריע פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית בשיחה עם "כלכליסט". דלה-פרגולה, מהדמוגרפים הבכירים בישראל, מודה כי "אני לא יודע להגיד כמה רופאים דרושים כדי להגיע לאותה 'נקדות מפנה' שמעבר אליה הכל ישתנה, אני רק יכול לנסות להבין את ההיגיון של התהליך".
אחד המחקרים הבולטים של דלה-פרגולה מראה כי במהלך שלושת העשורים האחרונים ניתן להסביר יותר מ־70% משיעורי העלייה לישראל וממנה בשנה בשיעורי האבטלה במדינות המוצא ובישראל. כלומר, כמעט שלושה רבעים מההגירה לישראל וממנה מוסברים על ידי משתנה כלכלי ורציונלי: הפרשי שיעורי האבטלה בין ישראל למדינה האחרת.
השבוע האחרון היה אחד השבועות הקשים שידע המשק הישראלי לאחר שכמה חברות דירוג הוציאו אזהרות והמלצות שלא להשקיע בו. דלה-פרגולה מסביר כי "במשבר הנוכחי, חשוב ביותר להבין מהן ההשלכות על המשק. אם הדבר הזה יוביל למשבר כלכלי עמוק למדינת ישראל, ויש כמה סימנים שמעידים שזה הכיוון, זה יכול להביא לגל גדול של הגירה".
לפי המחקר של דלה-פרגולה, הגורמים האידיאולוגיים משפיעים אך לא מספיקים כדי להסביר הגירה. "תהיה זו טעות לפסול את הגורמים האידיאולוגיים. אידיאולוגיה ותרבות ממלאות תפקיד חשוב, וגם המצב בארץ כמובן: בן אדם רוצה בית ואם הוא מרגיש שהוא לא רצוי בבית שלו - אז הוא מתחיל לחשב את המסלול שלו".
מדיבורים למעשים
סוגיית הרילוקיישן, המוכרת בכלכלה גם כבריחת מוחות, עלתה עוד בתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית, אך סיפור "רילוקיישן של רופאים" תפס תאוצה אדירה בשבוע האחרון כאשר התברר כי הוקמה קבוצת ווטסאפ הכוללת כמה מאות רופאים שמתחילים לבדוק תהליכים ופרוצדורות קונקרטיות כדי להגר.
השיא הגיע ברביעי האחרון כאשר עמותת ScienceAbroad הפועלת להשבת מדענים לישראל, ארגנה וובינר בנושא. מרבית המשתתפים היו רופאים, אך בלט במיוחד בכיר אחד חשוב - מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. הרופאים מאוד לא אהבו את דבריו של בר סימן טוב, וקבוצת "החלוקים הלבנים" (תנועת המחאה של הרופאים) הגיבה לדבריו: "שמענו בפליאה את פנייתך לרופאים שלא לעזוב את הארץ, ואת דבריך המזלזלים והמנותקים מהמציאות הישראלית של 2023. כאבם של הרופאים שביתם נחרב עליהם נתפס בעיניך כטנטרום ילדותי, כשלמעשה מדובר בתגובה רציונלית למציאות לא נורמלית". בר סימן טוב הבין היטב כי התסכול אינו אישי אלא שההתקפה נגדו נובעת מצורך "לבעוט בכל דבר שמזוהה עם הממשלה" הסבירו במשרד הבריאות.
"אני מציע לפני שאורזים מזוודות והולכים, לחכות: יש זמן, אפשר לחכות חודש־חודשיים ולראות לאן הדברים הולכים. לעזוב, תמיד אפשר" אמרה ד"ר אורלי וינשטיין, מנהלת מערך האשפוז בכללית ולשעבר מנהלת חטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות, בשיחה עם "כלכליסט". אף שווינשטיין מדגישה כי רילוקיישן של רופאים תמיד היה, היא מודה: "אף על פי שעד לפני כמה שבועות לא חשבתי שיש כאן משהו מהותי, ככל שהימים עוברים אני יותר מודאגת. היום אין לי ספק שיש יותר ויותר רופאים שחושבים או שוקלים את זה. להגיד לך שהם יעשו את זה? אני עוד לא יודעת ואני מקווה שלא. לא מדובר על משהו של מה בכך לעזוב מערכת מצוינת כמו שלנו ולעבור למערכת אחרת".
גם וינשטיין מאשימה את הממשלה במצב: "אסור לשבת בחיבוק ידיים, ממש אסור. חשוב לשקף את המצב הזה לקברניטי המדינה ולנסות לכמת את הדבר הזה למספרים. צריך לערב את מנהלי בתי החולים ומנהלי מחלקות שככל שהם שומעים ומרגישים - אז לבקש מהם להיות יותר אקטיביים".
וזה אולי הדבר המטריד ביותר במצב, כפי ששר האוצר לא היה קשור להשלכות הכלכליות של ההפיכה, כך בכירי משרד הבריאות לא לוקחים את הדברים ברצינות כעת. שר הבריאות ויו"ר ועדת הבריאות של הכנסת מתקוטטים עם ההסתדרות הרפואית ואף מנסים לארגן ארגון עובדים "חליפי" להר"י (כדי לשלוט בו ככל הנראה), דבר שנשמע ונראה הזוי - ועד של מערכת ממשלתית שמאורגן על ידי ממשלה. גם הפעם מי שהחליט להתעלם ולזלזל באזהרות היה שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הוא צייץ מחדש את אמירותיו הקשות של ד''ר מאיר פרייס, מנהל מחלקה בבית החולים כרמל, ובעלה של ד''ר שרון אלרעי פרייס, בכירה במשרד הבריאות, ואמר: "לחבריי שמאיימים בעזיבה, מי שרוצה - שיעזוב". כלומר, גם הפעם, שרי הממשלה נראים לא רק כמי שלא שולטים באירוע, אלא כמי שלא מתעניינים בו.
פחות רופאים ויותר מבוגרים
מערכת הבריאות הישראלית נמצאת בצומת הקריטי ביותר מאז קום המדינה וישנם שלושה פרמטרים שמראים עד כמה המצב הוא מסוכן. ראשית, ישראל היא המדינה היחידה במערב שמספר הרופאים לנפש ירד. "בכל מדינות ה־OECD גדל מספר הרופאים מהר יותר מגודל האוכלוסייה", נכתב בדו"ח הבריאות השנתי של OECD לשנת 2021 ומיד מוסיפים: "ישראל היא חריגה ממגמה כללית זו, שכן העלייה של 38% במספר הרופאים המוחלט לא הספיקה כדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה הכולל של 44% בין 2000 ל־2019".
הנתון המטריד השני הוא שישראל מוצבת במקום השני בשיאניות העולם המערבי ברופאים מבוגרים. איטליה בראש הטבלה שם 56.1% מהרופאים חצו את גיל 55, מיד לאחר מכן ניצבת ישראל שבה 48.7% מהרופאים כבר עברו את גיל זה. לשם השוואה, ממוצע ה־OECD של רופאים מעל גיל 55 הוא 33.6%. "הזדקנות כוח העבודה הרפואי מעוררת דאגה, שכן רופאים בני 55 ומעלה צפויים לפרוש בעשור הבא. נדרש תכנון נכון של כוח האדם כדי להבטיח שמספיק רופאים חדשים יגיעו להחליפם, בהתחשב בכך שלוקח כעשר שנים להכשיר רופאים חדשים", נכתב באותו דו"ח.
הנתון השלישי הוא שישראל היא גם שיאנית בשיעור הסטודנטים לרפואה שלומדים מחוץ למדינה: כ־58% לעומת כ־18% בממוצע ב־OECD.
"כל הרילוקיישן הזה מאוד מטריד אותי. פשוט הנציגים מבתי החולים ומאוניברסיטאות בחו"ל באים אל הסטודנטים ומשכנעים אותם להישאר שם. חייבים לעשות כל מאמץ שאף רופא, אף אחד שלומד בחו"ל, לא יישאר שם. נצטרך להילחם על כל רופא ורופא כי אובדן של בודד זה מכה למערכת הבריאות בישראל", אמר יו"ר ההסתדרות הרפואית (הר"י), פרופ' ציון חגי בשיחה עם "כלכליסט" שמתאר תמונה קודרת שלא בטוח שקיימת במשרד הבריאות. מתברר כי ההתמודדות אינה רק עם "הרילוקיישן הקלאסי": "אני שומע את זה ממספר מנהלי בתי חולים בארץ שרופאים נוסעים לחו"ל להתמחות ולא חוזרים. הם ממשיכים לשהות בחו"ל לשנה נוספת, לשנתיים, וכעת הם בעמדת המתנה. הם רוצים לראות מה קורה בארץ. יש לי עדויות מהשטח, ממנהלי בתי חולים מרכזיים בארץ".
"אני הולך להיפגש איתם כבר בשבוע הבא כדי קודם כל, ללמוד מהן המחשבות, איך אנחנו נוכל לעזור להם ואילו מאמצים אנחנו צריכים לעשות כדי לפתור את הבעיה. חשוב להיפגש איתם, לא להטיף להם מוסר, לשמוע אותם, להבין אותם ולנסות לחשוב איך אפשר לעזור מול ממשלת ישראל, מול ראש הממשלה, מול שר הבריאות" מוסיף חגי.
"משרד הבריאות צריך להכין תוכנית לחיזוק השיח עם האנשים האלה. אולי להקים קבוצה של נציגים הכוללת מנהלי בתי חולים ומנהלי מחלקות, להזמין אותם למשרד, שהשר ידבר איתם. כל המערכת צריכה להמשיך את המומנטום הזה של שיח ובמקביל לשקף לממשלה את המצב, להראות להם את המשמעויות שאנחנו גם ככה במשבר גדול. אני מניחה שהם רואים ושומעים מה קורה. חשוב לשקף להם שאנחנו מקשיבים להם", מוסיפה וינשטיין. ייתכן כי ההנחת היסוד שמישהו בממשלה שומע ומקשיב לקולות שבשטח היא הטעות היסודית הראשונה גם במקרה הזה.
