ניתוח4 שנים סדיר ו-100 ימי מילואים בשנה: המחיר הקטסטרופלי של שליטה קבועה בעזה
ניתוח
4 שנים סדיר ו-100 ימי מילואים בשנה: המחיר הקטסטרופלי של שליטה קבועה בעזה
נאום נתניהו הוא לא הסימן היחיד לכך שישראל מתכוונת להישאר ברצועת עזה זמן רב. צה"ל כבר מתבסס בשטח ומקיים בו שגרת פעילות של אחזקת קו. המחיר השנתי: 20 מיליארד שקל בשנה, 100 ימים לכל מילואימניק והארכת השירות הסדיר
"אתם רואים שכל הגבולות האלה, הגבול הימי בשליטתנו, הגבול היבשתי כולו בשליטתנו, אשקלון, שדרות, הקיבוצים, כרם שלום, ולמטה ציר פילדלפי ומעבר רפיח, כולם בשליטתנו... אנחנו חייבים לקבע את העובדה שאנחנו שם... אחרי שקיבלנו את כל הדבר הזה, אנחנו לא נוותר על זה, ולא נכניס את עצמנו למלכודת איומה שהיא לא שאלה טקטית צבאית, היא שאלה אסטרטגית מדינית".
את הדברים הללו אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים ביום שני כשהוא מצביע על מצגת ובה מפת רצועת עזה. אמנם ראש הממשלה לא אמר את הדברים במפורש, אך מבין השורות והשקופיות ניתן היה להבין את העמדה הרשמית החדשה של ישראל: שליטה מלאה על כל גבולות רצועת עזה ושלילה מוחלטת של הפסקת המלחמה בתוכה.
1.
נאום נתניהו הוא לא האינדיקציה היחידה לכך שישראל לא מתכוונת לצאת מרצועת עזה בקרוב. קדמה לכך החלטת הקבינט מהשבוע שעבר על הישארות צה"ל בציר פילדלפי גם במחיר של טרפוד עסקת החטופים. בשבוע שעבר גם נולד תפקיד חדש בצה"ל, כאשר דובר צה"ל הודיע כי אלעד גורן ימונה לראש המאמץ ההומניטרי־אזרחי ברצועת עזה ביחידת מתפ״ש ויועלה לדרגת תת־אלוף.
רמז נוסף ניתן בשבוע שעבר על ידי העיתונאי עמית סגל שידוע במקורותיו במסדרונות השלטון הנוכחי. הוא פרסם במוסף השבת של ידיעות אחרונות כי "ראש הממשלה לא אומר את האמת לגבי רצועת עזה. ליתר דיוק: הוא אומר אותה, אבל באופן עמום, לא בסאונד בייט קליט, סמלו המסחרי. והאמת היא כזו: ככל שזה תלוי בנתניהו, ישראל מתכננת להישאר בעזה בדור הקרוב".
לפי המידע שפרסם סגל, נתניהו מתכוון להמשיך לשלוט צבאית בעזה, יהיו ניסיונות לעודד הגירה מהרצועה למצרים וייתכן אף שיוקמו התנחלויות בצפון הרצועה שתפונה מתושביה לחלוטין.
2.
מי שבוחר שלא להאמין לרטוריקה יכול להתרשם מהמציאות בשטח. בפועל, צה"ל מחזיק ברצועה כבר היום כשטח כבוש, סולל בה כבישים ומקים בה מוצבים. ככל שהחודשים חולפים התעסוקה המבצעית בה נהיית סטטית יותר, כאשר במקרים מסוימים החיילים שמשרתים שם "מחזיקים בה קו" לכל דבר שכולל שילוב של שמירות, פטרולים ופעילויות יזומות מזדמנות. כך נוצר מצב שהיעדר האלטרנטיבה המדינית מוביל למציאות של כיבוש דה־פקטו, בה צה"ל מתנהל ברצועה כמו שהוא מתנהל באיו"ש רק ללא שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית ומנגנוניה או גורם שלטוני אחר.
היעדרו של ריבון יוצר ואקום שלטוני שאליו נכנס מצד אחד החמאס שעוד מחזיק בשליטה בחלקים מסוימים ברצועה ומצד שני ארגונים הומניטריים בינלאומיים שמספקים לתושבי הרצועה מזון וסיוע רפואי. בשבוע שעבר החל מבצע חיסוני פוליו בעזה על ידי ארגונים של האו"ם, בהם גם אונר"א המושמץ. אך יש גם צד שלישי, והוא צה"ל. מבצעי החיסונים, חלוקת המזון וכל סיוע אחר נכנסים לרצועה בעזרת הצבא שמאפשר את הפעילויות הללו ומאבטח אותם. מי שמתכלל את הנושא בצבא היא יחידת מתאם הפעולות בשטחים שבפיקודו של אלוף רסאן עליאן.
3.
במערכת הביטחון חוששים משליטה צבאית ממושכת ברצועת עזה. כבר לפני ארבעה חודשים הזהיר בנאום פומבי שר הביטחון יואב גלנט ממציאות של שלטון צבאי ברצועה וקרא להקים אלטרנטיבה שלטונית בדמות שליטה פלסטינית בליווי כוחות בינלאומיים. לפי גלנט, בהיעדר חלופה שלטונית ייוותרו רק שתי אפשרויות גרועות - שלטון חמאס בעזה או שלטון צבאי ישראלי בעזה. "אי החלטה כמוה כבחירה באחת משתי החלופות הגרועות. היא תשחוק את ההישג הצבאי, תפחית את הלחץ על חמאס ותחבל בסיכויים להגיע למתווה לשחרור החטופים", אמר אז שר הביטחון.
גלנט אמר אז כי משטר צבאי הוא חלופה מסוכנת למדינת ישראל - אסטרטגית, ביטחונית וצבאית: "אנחנו ניצבים בפני איום ביטחוני רב־זירתי במשאבים נתונים. לצה"ל יש אתגרים אסטרטגיים גדולים בזירות קרובות ורחוקות, ועלינו לשמר מוכנות בהתאם. ממשל צבאי בעזה יהפוך למאמץ הביטחוני הצבאי והראשי של מדינת ישראל בשנים הבאות על חשבון הזירות האחרות. הוא יעלה בדם וקורבנות רבים ללא תכלית ויביא גם למחיר כלכלי כבד. לא אסכים להקמת ממשל צבאי אזרחי בעזה".
4.
דבריו של גלנט התבססו בין השאר על ניתוח שנעשה במערכת הביטחון לבקשתו, שבחן את המחיר של הישארות צה"ל בעזה. לפי אותו ניתוח, העלות של הישארות צה"ל בעזה תעמוד על כ־20 מיליארד שקל בשנה, יהיה צורך בהקמה של חמש אוגדות נוספות שיתווספו ל־12 האוגדות הקיימות בצה"ל (אוגדה 96 מוקמת בימים אלו) והצורך בכוח האדם יגרור מציאות שתדרוש הארכה דרמטית של השירות הסדיר לעד ארבע שנים ולגידול משמעותי בימי המילואים — תנאים שנדמים כלא־ריאליים במציאות הנוכחית.
גורמים במערכת הביטחון ששוחחו עם כלכליסט טענו כי מציאות של שלטון צבאי תהיה בעייתית מסיבות נוספות, בין השאר כי הדבר יוביל לכך שיהיה בלתי אפשרי לשלב מדינות נוספות כמו איחוד האמירויות, סעודיה או קטאר בשיקום הרצועה מפני שהן יתנגדו לנוכחות הצבאית הישראלית. כמו כן, במידה וישראל תמצא את עצמה בתור הריבון הבלעדי ברצועה היא תיאלץ לקחת על עצמה את שיקום כלכלת ותשתיות הרצועה שניזוקו באופן קטסטרופלי במהלך המלחמה, כאשר המחיר של פרויקט כזה יעמוד על מאות מיליארדי שקלים.
5.
נכון להיום, במשרד האוצר אין תוכנית כלכלית סדורה שכוללת בתוכה התייחסות רצינית למציאות של הישארות של כוחות צה"ל בעזה לטווח ארוך, ובכירים באוצר ששוחחו עם כלכליסט הודו כי ייתכן ויש לעדכן את התרחישים הכלכליים גם למצב כזה. יש לציין כי נעשו בחינות ראשוניות של הנושא: בין השאר בשיחות בינמשרדיות בחנו מה ההוצאות הצפויות מניהול האוכלוסייה בעזה על ידי בחינה השוואתית של מדינות עם כלכלה בסדר גודל דומה. לפי נתוני ה־CIA האמריקאיים התוצר המקומי הגולמי לנפש של עזה בשנת 2022 (לפני המלחמה) עמד על כ־5,800 דולר, כאשר מדינות בעלות תוצר בהיקף דומה כוללות את עיראק, מונגוליה וגוואטמלה. לצורך העניין התקציב השנתי של מונגוליה עומד על כ־14 מיליארד שקל ושל גוואטמלה עומד על כ־30 מיליארד שקל.
6.
יש לציין כי קיים היבט נוסף לחוסר הרצון של ישראל להתקדם לכיוון של הסדרה בעזה, והוא נוגע דווקא לזירות הלחימה האחרות. במערכת הביטחון סבורים כי הפסקת אש בעזה שתכלול את יציאת כוחות צה"ל תוריד מהעץ גם את חזבאללה ויהיה ניתן כך לקדם גם הסכם בלבנון שיאפשר את החזרת תושבי הצפון לבתיהם.
כמו כן, שימור מצב המלחמה גם ללא שלטון צבאי מלא צפויה להוביל להמשך העומס על משרתי המילואים כאשר במציאות של המשך הלחימה אנשי המילואים ביחידות המתמרנות יאלצו לבצע כ־100 ימי מילואים גם בשנה הבאה.
