מבקר המדינה: ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה
מבקר המדינה: ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה
דו״ח חריף של המבקר: ״לא ניתן מידע לציבור באופן סדור"; "מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת"; "פצועים רבים דיממו למוות בשעה שזעקו לפינוי ללא מענה"; "נדרש לקיים תחקיר יסודי"
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע בדו"ח שפרסם היום (ג') כי "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".
אנגלמן כותב עוד ש"ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף, בשבועות הראשונים למלחמת חרבות ברזל. לא היתה לכך הצדקה". הדברים הקשים נכללים בדו"ח נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בנושא התמודדות הרשויות עם מצב החירום בעורף.
אנגלמן מכהן בתפקיד מיולי 2019. בתחילה התנגד לדו"חות ביקורת בזמן אמת וזו אחת הסיבות לכך שקודם לתפקיד ע"י שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (אז ח"כ), ומונה לתפקיד על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. שינוי ראשון בעמדה זו חל בדו"חות שפרסם על משבר הקורונה. נראה שהמחדל במלחמה גרם לו לעבור לגמרי לצד התומך בדו"חות בזמן אמת. זוהי הפעם השנייה שהוא מפרסם מסמך ביקורתי מאוד על תפקוד העורף במלחמה.
הפעם הראשונה היתה מכתב ארוך ומפורט ששלח לראש הממשלה בנימין נתניהו עם הליקויים שגילה בטיפול בעורף והתייחסות גם למחדל הצבאי. המכתב מצוטט בהרחבה בדו"ח נציבות תלונות הציבור, ואנגלמן התחייב בו "להפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלים". בין היתר כתב: "פצועים רבים דיממו למוות בשעה שזעקו לפינוי ללא מענה. נדרש לקיים תחקיר יסודי".
אנגלמן קובע עתה בדו"ח נציבות תלונות הציבור כי "העיכוב הממושך של תוכנית סיוע כלכלי לציבור היווה כשל מהותי. הדבר נכון ביתר שאת לגבי תושבי הדרום והצפון מהמגזר הפרטי, ובהם עצמאים, שחיו בתנאים של אי-ודאות. הם סבלו מהיעדר הכנסות ומנגד היו מחויבים להוצאות דוגמת תשלום שכר עובדים, תשלומים לספקים ותשלום החזר אשראי לבנקים".
המבקר כותב גם כי "העובדה שרבים מעובדי משרדי הממשלה עבדו מביתם בחודש הראשון למלחמה, ועובדים רבים אחרים גויסו למילואים, פגעה בעבודה השוטפת של המשרדים, בשירות הניתן לאזרחים במוקדים הטלפוניים ובמוקדי קבלת הקהל. לא ניתן מידע לציבור באופן סדור בדבר פעולות הממשלה לטיפול ותמיכה בעורף".
לפי הדו"ח, "בתחילה בלט המחסור בנציגות ממשלתית באתרי המפונים". גם לאחר שנציגים החלו להגיע, "חסר גורם מנהל שירכז את פעילות משרדי הממשלה בשטח ויתאם ביניהם. לדוגמה, בבתי המלון המאכלסים מפונים לא נמצא גורם ממשלתי אחד המרכז את המידע על כלל המפונים השוהים בכל מלון ועל צורכיהם. כמו כן, לא אחת נמצא כי אין בידי הגורמים הממשלתיים בבתי המלון משאבים זמינים לטיפול בסוגיות העולות מן השטח".
המבקר קובע גם כי "עלה בבירור שתוכניות הממשלה למיגון הצפון והדרום לא יושמו, כי פערי המיגון והמקלוט נותרו בעינם". בין הליקויים: תושב ירושלים התלונן כי המקלט המשותף בבניין שבו הוא גר משמש כמשרד עורכי דין. תושבת עפולה התקשרה לקו החם והלינה כי הגישה למקלט הציבורי ליד ביתה אינה מוארת בחשיכה, והמדרגות בדרך הגישה למקלט שבורות.
עיריית תל אביב רשמה קנסות למפונים
עם תחילת המלחמה, נציבות תלונות הציבור פתחה קו חם והגיעה לאתרי המפונים לשם מתן מענה לאלו שנפלו "בין הכיסאות" של משרדי הממשלה והרשויות השונות. בקו התקבלו ב-42 ימי הלחימה הראשונים 1,329 תלונות. מספר הפניות הגדול ביותר הוא ביחס לפיקוד העורף (130 פניות), המוסד לביטוח לאומי (119), משרד העבודה (74), רשות המסים (70) והמשרד לביטחון לאומי (57).
הפניות לגבי צה"ל כללו בעיקר תלונות הנוגעות למיגון (מקלטים וממ"דים). בנציבות התקבלו 57 תלונות נגד המשרד לביטחון לאומי בעניין קשיים בקבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי. כן התקבלו תלונות נגד צה"ל בנושא חסימת מעברים, מרביתן מתושבי כפר עקב בצפונה של ירושלים שהגעתם לעבודה נמנעה.
דוגמאות נוספות לתלונות: מפונה מקרית שמונה שבעלה נכה התלוננה שבפינוי הופרדה מהבת שמסייעת בטיפול באב. בעקבות זאת נמצא לה חדר במלון בטבריה שבה שוכנה הבת.
12.5% מהפניות היו של מפונים מאשקלון. זוג קשישים מהעיר שביתו נפגע מהדף של פיצוץ טיל ביקש לפנותו וסורב. התברר שבעקבות המלחמה עברו שני ילדים ושני נכדים להתגורר עם הזוג והם אינם זכאים לפינוי, ובעקבות התערבות הנציבות נמצא לכולם סידור במלון.
ובנוסף: בעיה קשה נוצרה כאשר עיריית תל אביב חזרה לאכוף עברות חניה ורשמה קנסות למפונים שנמצאים במלונות. העירייה ענתה שהמפונים יכולים לקבל תו חניה זמני וכן לערער על הקנסות.
