סגור
תחנה ל קליטת אנרגיה סולארית  סמוך ל אשלים ב נגב
תחנה לקליטת אנרגיה סולארית סמוך לאשלים בנגב. ישראל מפגרת מאחור (צילום: חיים הורנשטיין)

שיא בהפקת החשמל העולמית מאנרגיה סולארית ורוח, ישראל נשרכת מאחור

לפי דו"ח של מכון המחקר אמבר, 12% מהחשמל בעולם ב־2022 הופקו באמצעות פאנלים סולאריים או טורבינות רוח ו־39% ממקורות אנרגיה ירוקים. בישראל רק כ־10% הופקו מאנרגיה סולארית ורוח

לפי דו״ח חדש של מכון המחקר אמבר, מכון מחקר בריטי העוסק באקלים ואנרגיה, 12% מהחשמל בעולם ב־2022 הופקו באמצעות אנרגיה סולארית וטורבינות רוח ו־39% מהחשמל העולמי יוצרו באמצעות אנרגיה דלת־פליטות (בשילוב עם מקורות אנרגיה ירוקים נוספים דוגמת גרעין ואנרגיה הידרו־ אלקטרית).
שיא השימוש באנרגיה מתחדשת מעיד על התקדמות העולם לקראת "תחילת סוף עידן דלקי המאובנים" (פחם, נפט וגז), התורמים הגדולים ביותר להיווצרות משבר האקלים.
הצמיחה בשימוש באנרגיה מתחדשת נסמכה בעיקר על אנרגיה סולארית וטורבינות רוח. בשנה שעברה אנרגיה סולארית הייתה מקור החשמל שגדל במהירות הגבוהה ביותר, עלייה של 24% בעולם משנת 2021. לפי הדו"ח, כמות האנרגיה שהוסיפו פאנלים סולאריים לרשת החשמל בעולם אשתקד מספיקה כדי להאיר את כל דרום אפריקה.
בהמשך הדו"ח, שניתח נתונים מ־78 מדינות המייצגות 93% מהביקוש לחשמל העולמי, צויין כי הגידול בייצור הרוח והשמש עמד על כ־80% מהעלייה בביקוש לחשמל העולמי בשנה שעברה, ובכך תרם להשארתם של דלקים מזהמים באדמה. ייצור הפחם עדיין נותר משמעותי אך עלה ב־1.1% בלבד - נמוך מהתחזיות שגרסו כי השימוש בפחם יעלה באופן משמעותי השנה בשל פלישת רוסיה לאוקראינה וההתאוששות מהקורונה, והשימוש בגז דווקא ירד ב־0.2%.
המעבר לאנרגיה מתחדשת הוא קריטי להתמודדות עם משבר האקלים. יותר מ־40% מפליטות הפחמן הדו־חמצני (CO2) הן תוצאה של שריפת דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז) לשם ייצור חשמל, והן אף התורמות הראשיות בשימושים שונים למותם של רבים מזיהום אוויר מדי שנה בעולם, ולתחלואה קשה במחלות לב, סרטן, ריאה ועוד.
במהלך העשור האחרון צנחה עלות השימוש באנרגיה הנקייה בכ־80%. לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד שפורסם בחודש ספטמבר, מעבר מלא מדלקים מאובנים לאנרגיה מתחדשת יכול לחסוך למדינות העולם עד 12 טריליון דולר עד 2050. בשנה החולפת השקיעו מדינות אירופה וכך גם מדינות בארה״ב הון רב בהאצת המעבר לאנרגיה מתחדשת, והציבו יעדים שאפתניים בתחום. שרי האנרגיה והסביבה של קבוצת שבע המדינות העשירות (G7), המהוות 40% מהפעילות הכלכלית בעולם ורבע מפליטת הפחמן העולמית, התחייבו ביום אתמול לפעול כדי לזרז את המעבר לעבר אנרגיה נקייה ומתחדשת, לאחר שסיימו יומיים של שיחות בעיר סאפורו שבצפון יפן.
אף על פי שהעולם דוהר קדימה עם תוכניות מתוקצבות ורחבות למעבר לאנרגיה מתחדשת, בישראל אין התקדמות משמעותית בתחום. רק כ־10% מהחשמל בישראל יוצרו באמצעות אנרגיה מתחדשת ב־2022, כשעדיין קיים ספק האם ישראל השיגה באופן מלא את יעד ה־10% שאותו התחייבה להשיג ב־2020, שכן רשות החשמל טרם פרסמה את הנתונים המלאים בנושא.
במשרד האנרגיה וברשות החשמל נוהגים לומר כי ישראל מתקשה לעבור לאנרגיה מתחדשת שכן בניגוד למדינות רבות בעולם, המשאב העיקרי העומד לרשותה הוא הפקת חשמל באמצעות פאנלים סולאריים הניזונים מהשמש, לצד יכולות מוגבלות להפקת חשמל באמצעות טורבינות רוח. אלא שגם בהיבט הזה ישראל אינה מתקדמת בהשוואה לממוצע העולמי. אנשי המקצוע תוהים האם לישראל יש כלל סיכוי להשיג את היעדים לשנים הבאות. עד־2025 התחייבה ישראל ליעד ביניים של 20% - יותר מהכפלה של שיעור האנרגיה המתחדשת כיום, בפרק זמן של שנה וחצי.