"מיזוג חברות התיירות הממשלתיות יפגע במכרז לזיכיון הכרייה בים המלח"
"מיזוג חברות התיירות הממשלתיות יפגע במכרז לזיכיון הכרייה בים המלח"
האוצר מתנגד למיזוג החברה להגנות ים המלח עם שלוש חברות ממשלתיות נוספות לפיתוח תיירות, שמוביל השר חיים כץ. השר בתגובה: "מתייחס לחברות כמו גוף כלכלי, בניגוד לכל פוליטיקאי שהיה רוצה כמה מנכ"לים והרבה דירקטורים"
משרד האוצר מתנגד למיזוג החברות הממשלתיות לפיתוח התיירות לחברה אחת, מהלך אותו מוביל שר התיירות חיים כץ. לכלכליסט נודע כי החשכ"ל ואגף התקציבים באוצר הוציאו נייר עמדה משותף המנמק את ההתנגדות, ובמרכזו הפגיעה במכרז העתידי על זיכיון הכרייה בים המלח, בו מחזיקה כיום חברת כיל. על המסמך חתומים אורי שאשא סגן בכיר לחשכ"ל וכפיר בטאט סגן הממונה על התקציבים.
בינואר אשתקד חשף כלכליסט את כוונתו של כץ למזג ארבע חברות לפיתוח התיירות שנמצאות באחריות משרדו לחברה אחת. צעד זה צפוי להערכתו להביא לחיסכון של כ־15 מיליון שקל בשנה, בין השאר בהוצאות שכר ותקורות, ובעיקר לתיאום טוב יותר בין הגופים, אחרי שבעבר הן התמודדו זו מול זו על מכרזים של פיתוח תשתיות תיירות. מדובר בחברה לפיתוח עכו העתיקה, החברה להגנות ים המלח (חל"י) והחברה לפיתוח חוף אילת (חפח"א) — שייסגרו ופעילותן תועבר לתוך החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), תחת הנהלה אחת ודירקטוריון אחד.
באוצר טוענים כעת כי נכון יותר שפעילות חברות התיירות הממשלתיות ירוכזו בשתי חברות ולא בחברה אחת כפי שמבקש כץ. האוצר מזהיר כי מיזוג כזה — בדגש על מיזוגה של חל"י ־ יפגע קשות במכרז החשוב של מכירת הזיכיון בים המלח, זיכיון שמוחזק מאז 1961 בידי כיל (דרך מפעלי ים המלח) וצפוי לפוג ב־2030. "חל"י משמשת שחקן מפתח בהיערכות המדינה לזיכיון מפעלי ים המלח העתידי, המוערך במיליארדי דולר ומהווה פרויקט אסטרטגי בינלאומי", טוען האוצר.
בעבר פורסמו על חמ"ת, שאליה אמורות להתמזג הפעילויות, תחקירים שחשפו ליקויים רבים בהתנהלותה, ובהם עיכובים בפרויקטים ומינוי של מקורבים לליכוד לתפקידי מפתח. האוצר גם טוען כי המחזור השנתי הממוצע של חמ"ת עומד על 102 מיליון שקל בשנה, ואילו של חל"י, למרות היותה קטנה יותר תקציבית, על 120 מיליון שקל. גם היקף הביצוע הפרויקטלי של חל"י ־ 109 מיליון שקל בשנה ־ עולה על זה של חמ"ת (91 מיליון שקל בממוצע בשנה, בשלוש השנים האחרונות).
חל"י, לפי אנשי האוצר, נחשבת לחברה איכותית יותר, אך הסיבה המרכזית להתנגדותם היא החשיבות של הידע והמקצועיות של חל"י בתחומי הגנת איזור ים המלח לצורך ליווי האוצר במכרז לזיכיון הכרייה באיזור, אותו החלה המדינה להניע במרץ אשתקד.
חל"י הוקמה אחרי שנים רבות בהן המדינה ניסתה ללא הצלחה להתמודד עם סוגיית ההגנות בים המלח (פרויקט למניעת הצפות בבתי המלון באיזור) דרך משרדי ממשלה שונים. רק לאחר הקמת החברה זכתה הסוגיה למענה מקצועי ברמה הלאומית. מיזוג של חל"י לתוך חמ"ת עלול להחזיר את המדינה ואת איזור ים המלח למצב של חוסר יציבות ואי ודאות, ולסכן את הצלחת מכרז הזיכיון, קובעים באוצר.
"חל"י צברה מומחיות רבה מעבר לפעילות התיירות בכל הקשור לאיזור ים המלח, ובכלל זה פרויקט ההגנות ופרויקט קציר המלח (המיועד לפי הסכם בין המדינה לכיל לסלק את המלח מבריכות האידוי ולמנוע את הצפת הגדה המערבית של ים המלח) והממשק של מרחב ים המלח עם תשתיות לאומיות חשובות", מציינים באוצר. "מדובר על פרויקטים במיליארדי שקלים שדורשים ידע מקצועי ספציפי הקיים בכיל ואין לו אח ורע בעולם... באחריות חל"י לפקח על הסכם הקציר המוערך ב־4 מיליארד שקל ועל פרויקט ההגנות החופיות המוערך במיליארד שקל. השינוי במבנה הארגוני יפגע בגמישות ובאפקטיביות של ח"לי, לא יוביל בהכרח לחיסכון והמורכבות הניהולית אחרי המיזוג תוביל לחוסר יעילות משמעותית", טוענים באוצר.
בשורה התחתונה, באוצר סבורים כי יש להשאיר את חל"י עצמאית "עם מיקוד ומומחיות בכל הקשור לפיתוח איזור ים המלח ובפרט בנוגע לכל הממשקים של המדינה מול הזכיין הקיים והעתידי וכזרוע ביצוע של האוצר בנושא. פגיעה בהתמקצעות והסרת המיקוד של חל"י תייצר למדינה נזקים עצומים עקב אובדן ידע, פערי זמן, מקצועיות והתמחות".
כץ אמר בתגובה: "אני מתייחס לחברות כמו לגוף כלכלי, בניגוד לכל פוליטיקאי שהיה רוצה כמה מנכ"לים והרבה דירקטורים. אני מנסה לצמצם ולמנוע כפל ניהול, ושזה יעבוד כגוף עסקי. אפשר לעשות הכל בחברה אחת, ולא דיברנו בכלל על מי מהחברות תוביל את המיזוג".
