"תביעת הנזיקין של נפגעי הנובה נגד מדינת ישראל היא תביעה עקרונית, היסטורית"
"תביעת הנזיקין של נפגעי הנובה נגד מדינת ישראל היא תביעה עקרונית, היסטורית"
פורום Duns100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני נזיקין ורשלנות רפואית עסק השנה במגוון נושאים הקשורים למלחמת חרבות ברזל, כאשר חלק משמעותי מהשיח התמקד בנפגעי מסיבת נובה ונפגעי פעולות איבה, "בית המשפט נוטה לא לקבל תביעות כנגד המדינה ונזהר להתערב בשיקולים מקצועיים של כוחות הביטחון אך יתכן כי סביב הטבח ב'נובה' תהיה התייחסות תקדימית למחדל שאירע״.
אירועי החודשים האחרונים מייצרים פניות רבות לעורכי דין מצד אנשים שנפגעו במלחמה, בין אם הם נפגעו באופן פיזי, ובין אם הם נפגעו באופן נפשי. לפי נתוני דובר צה"ל, יותר מ 9000 פצועים בדרגות פציעה שונות פונו לבתי החולים מאז תחילת הלחימה. מאות מהם חוו פציעה קשה, מאות נוספות חוו פציעות בינוניות, רובם נפצעו קל. בפן הנפשי, כ-1,800 חיילים פונו לטיפול נפשי במהלך המלחמה ולכ-150 מתוכם ירד פרופיל בגלל מצבם הנפשי. בנוסף לכך, קרוב ל-26 אלף חיילי מילואים עברו עיבוד של מראות הלחימה עם קציני בריאות נפש ומפקדים. נתונים ממקורות שונים מדברים על כך שכל לוחם שלישי חווה במוקדם או במאוחר פוסט טראומה כאשר מדיווח אחר שפורסם בחודש שעבר עלה כי כ – 9000 חיילים פנו לקבל סיוע נפשי ממסגרות שונות מאז תחילת המלחמה. נכון, בתוככי ישראל ובאזורים שאינם קרובים לגבולות הצפון והדרום ישנה חזרה מסוימת לשגרה, חזרה בעלת חשיבות רבה לחוסן של העורף האזרחי ולכלכלת ישראל, אולם, גם ברגע זה ישנם עדיין עשרות אלפי אנשים שנמצאים בלחימה מתמדת וחווים מציאות לא פשוטה שהשפעותיה הנפשיות עוד לא ברורות, וייתכן שייקח זמן עד שהן יתבררו אצל אנשי בריאות הנפש ובערכאות השונות.
בנוסף לאמור, ישנם גם אזרחים רבים שחוו טראומות גופניות ונפשיות כתוצאה מהמלחמה אשר כידוע פגעה בעורף באופן משמעותי, בדגש על ישובי עוטף עזה וצפון הארץ. רבים מהאזרחים שנפגעו צפויים גם הם לנסות ולמצות את זכויותיהם לפיצוי. חלק מהם, כמו למשל נפגעי מסיבת הטבע של שבט 'נובה', כבר החלו לקדם הליכים משפטיים, ״לאחרונה הוגשה תביעה של נפגעי מסיבת נובה נגד המשטרה השב״כ וצה״ל על מחדלם, שהוביל לטענתם לנזק העצום. מדובר בתביעה תקדימית", אמרה שלשום (יום ב') שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns100 בדן אנד ברדסטריט, במהלך פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני הנזיקין ורשלנות רפואית, "בית המשפט נוטה לא לקבל תביעות כנגד המדינה ונזהר להתערב בשיקולים מקצועיים של כוחות הביטחון אך יתכן כי תהייה כאן התייחסות תקדימית למחדל שאירע״.
ואכן, עושה רושם שתביעת נפגעי נובה היא רק הסנונית המבשרת על מגמה עתידית נרחבת של תביעות משפטיות מצד נפגעי כוחות הביטחון, משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה. עורכי הדין אשר עוסקים בתחום עובדים כבר עתה סביב השעון כדי להסביר לנפגעים את זכויותיהם ולקדם הליכים משפטיים. ההגעה ההמונית לבתי החולים והטיפולים הרפואיים הרבים יגרמו גם הם, מין הסתם, לשורה של תביעות בנושא רשלנות רפואית. התקופה מביאה עמה גם נזק עצום שיגולם במקרים מסוימים בתביעות נזיקין ובהחלט ניתן להגיד שבפני עורכי הדין אשר פועלים בתחומי תביעות הרשלנות הרפואית והנזיקין ניצבת משימה מורכבת, מאתגרת וגם עבור רבים מהם אינטנסיבית, מתוקף שליחותם כמייצגים של נפגעי מלחמת חרבות ברזל ואותו טבח ארור שהתבצע בשביעי באוקטובר.
מלבד העיסוק של עורכי הדין בנושא הבוער הנוגע בהשלכות מלחמת חרבות ברזל על תחומי הרשלנות הרפואית והנזיקין, במהלך פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית שוחחו עורכי הדין הבכירים על נושאים נוספים, כגון, תקנות סדר הדין האזרחי, שימוש בבינה מלאכותית וטיפולים מרחוק, מינוי מומחים רפואיים בתיקי רשלנות רפואית, רשלנות רפואית בהיריון ולידה ובנושאים נוספים. בכל הקשור לאירועי מלחמת חרבות ברזל, בלט העיסוק בתביעת 42 נפגעי מסיבת הנובה ברעים את מדינת ישראל על סך 200 מיליון ש״ח, זכויות החטופים והנעדרים לאחר ה-7 באוקטובר, הגבלת שכר הטרחה בתיקי משרד הביטחון ונפגעי איבה, ועוד.
בפורום השתתפו: עו"ד אורי גלבוע - בעלים אורי גלבוע ושות׳, עו"ד אימבר גולן פרטוש - בעלים אימבר גולן פרטוש חברת עורכי דין, עו"ד איתן האזרחי - בעלים ושותף איתן האזרחי ושות׳, עו"ד אלי פילרסדורף - שותף ציוני פילרסדורף עורכי דין, עו"ד אלעד דנוך - בעלים אלעד דנוך – חברת עורכי דין, עו"ד אסף ורשה - מנהל בעלים ורשה אסף ושות׳ משרד עו"ד, עו"ד גלעד רמתי - בעלים, גלעד רמתי משרד עורכי דין, עו"ד דור ליפשיץ - שותף משרד עו״ד זלצר, עו"ד חנן דורון - שותף בכיר בלטר גוט אלוני עורכי דין, עו"ד יאיר סקלסקי - מייסד ובעלים יאיר סקלסקי – משרד עורכי דין, עו"ד יונתן דייויס - בעל שליטה יונתן דייויס ושות׳ עורכי דין, עו"ד ישראל וינברג - בעלים וינברג את וינברג, עורכי דין, עו"ד לינוי אולניק - מייסדת ובעלים אולניק לינוי משרד עורכי דין, עו"ד לירון קורגאוקר - שותף אלגבי אגבלי מלכית, עו"ד לירן גלפנד - שותף מייסד שטרייכמן גלפנד ושות', משרד עורכי דין, עו"ד מאי מרקוביץ׳ - בעלים מאי מרקוביץ׳ משרד עו״ד, עו"ד מרדכי כהן ניסן - שותף מייסד ובעלים נסים את כהן - ניסן משרד עורכי דין, עו"ד נילי חיון דיקמן - נציבת קבילות הציבור משרד הבריאות, עו"ד סנאית מרקוביץ - שותפה ליאור מרקוביץ ושות׳, עו"ד עדי וייס - בעלים משרד עו"ד עדי וייס, עו"ד עוז ברקוביץ׳ - שותף עוז ברקוביץ', חברת עורכי דין, עו"ד עמיקם חרל״פ - מייסד ובעלים חרל"פ ושות׳, עו"ד ענת גינזבורג - בעלים ענת גינזבורג משרד עו"ד, עו"ד ריול עדיקה - בעלים מייסדת משרד עו"ד ונוטריון ריול עדיקה, עו"ד רפאל אלמוג - שותף מייסד אלמוג שפירא חברת עו"ד, ד"ר שי פויירנג - מייסד ובעלים משרד עו"ד שי פויירנג, עו"ד שירן וקנין - ראש מחלקה משרד עורכי דין גבריאל ראובינוף, עו"ד שלי אבימור ברוש - שותפה אבימור שדמי עורכי דין, עו"ד תומר בכר - מייסד בכר תומר חברת עורכי דין, עו"ד תומר זמר - שותף מייסד זמר, ברימר ושות׳ משרד עו״ד.
"תקנות סדר הדין האזרחי, לא רק שלא עושות סדר הן גרמו לבלגן"
לא מעט נושאים שמשדרים 'שגרה', או לפחות סוג של שגרה עלו במהלך הפורום. כך למשל, גם בפורום הנוכחי עלו טענות כלפי תקנות סדר הדין האזרחי, "תקנות סדר הדין האזרחי, לא רק שהן לא עושות סדר הן גרמו לבלגן. זו קטסטרופה שצריך לעצור אותה, ויפה שעה אחת קודם", אמר עו"ד איתן האזרחי, מייסד ובעלים, איתן האזרחי ושות', משרד עורכי דין, "עוד לפני שנולדו, ידענו שזו הולכת להיות הולדה בעוולה של תקנות. הן לא מייעלות, לא משפרות, עד כדי מייצרות סוג של עבדות - הן עבור עורכי הדין משני הצדדים והן עבור השופטים. למה אנחנו צריכים את כל הדבר הזה? אפשר לבוא ולהגיד 'טעינו' ולהחזיר את המצב לקדמותו. אין בתקנות החדשות שום דבר יעיל".
עו"ד ונוטריון מאי מרקוביץ', בעלת משרד בוטיק העוסק ברשלנות רפואית של הריון, לידה וילדים, התייחסה לרשלנות רפואית של הריון או לידה או בטיפול בילדים, ״לצד המלחמה שבחוץ, יש שנלחמים על החיים של הילדים שלהם, שנפגעו ברשלנות רפואית של הריון או לידה או בטיפול בילדים, ובמלחמה הזו אני החיילת שלהם".
עו"ד דור ליפשיץ, שותף במשרדי עו"ד זלצר, משרד עורכי דין ונוטריון, התייחס לסוגיה הרגישה של מינוי מומחים מטעם בית המשפט בתיקי רשלנות רפואית, "מאז ומתמיד נתבעים הכחישו חבות בתיקי רשלנות רפואית, גם כשהרשלנות ברורה. אין לנו ברירה אלא לקבל את זה כחלק מחוקי המשחק. אולם, בזמן האחרון נתבעים מבקשים למנות מומחים מטעם בימ״ש בתביעות רשלנות רפואית, מה שמעמיד את התובעים בסכנה. בעיקר בתיקים בהם הנתבע הוא בי״ח או קופ״ח, גוף חזק בעל השפעה שמעסיק רופאים רבים. ולזה אסור לתובעים להסכים כי למרות הכל קשה להאמין שהמומחה שיתמנה יהיה לחלוטין חסר פניות. אנחנו כמעט תמיד מתנגדים לכך ולמזלנו נראה שבתי המשפט התחילו להבין שמינוי מומחה בתיקי רשלנות עלול לגזור את גורל התביעה, רק בגלל שכמעט לא קיים רופא שאינו עובד בקופ״ח/בי״ח (או חולם לעבוד בקופ״ח/בי״ח) ודוחים את המינוי בדיוק מנימוקים אלה".
עו"ד עוז ברקוביץ', מייסד ובעלים עוז ברקוביץ', משרד עורכי דין, דיבר על המשכיות אפשרית והארכת חקיקת תקנות סדרי דין בתי המשפט בעקבות מאורעות ה-7.10, "האסון שפקד את מדינת ישראל ב7.10 הוביל לחקיקת תקנות סדרי דין בתי המשפט (סדרי דין בבתי המשפט ובבתי הדין הדתיים הדרוזיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), תשפ"ד-2023. מדובר בין היתר, בשינוי והטמעה של מערכת ניהול דיונים באמצעות היוועדות חזותית. שינוי מבורך זה בתביעות נזיקין וביטוח מקדם מאוד את התיקים ומקל על עורכי הדין העוסקים בתחום זה. על כן, ראוי ונכון ששר המשפטים, יטמיע את השינוי הזמני בחקיקה קבועה לצורך ייעול וחסכון בזמן המתדיינים בהליכים המשפטים".
עו״ד נילי חיון דיקמן - נציבת קבילות הציבור משרד הבריאות ציינה את הטיפול במפונים בתקופה הזאת, "בימים אלו אנו עוסקים בחירום. שמנו דגש על טיפול במפונים שעזבו את מקום המגורים הקבוע שלהם וצריכים לקבל שירות מקופות החולים. פניותיהם מגיעות אלינו. בנוסף אנחנו עוסקים כמובן בהבטחת השירות הרפואי לכלל אזרחי ישראל״.
עו״ד אלעד דנוך - בעלים באלעד דנוך – חברת עורכי דין ציין את החשש מהגבלות אפשריות בענף, "אני לא מכיר מקצוע חופשי שמגבילים אותו, לפחות לא בישראל. היום זה עורכי דין ומחר זה רופאי שיניים. ההגבלה הזו היא מדרון חלקלק, בסופו של דבר יש תחרות גדולה וכשיש תחרות משמעותית כזו המחוקק לא צריך להתערב. כאשר יש את החופש ללקוח, ההתערבות עושה נזק ללקוחות״.
"לדעתי המגמה שלא ניתן לתבוע את המדינה על הפעלת שיקול דעת והחלטות במדיניות תשתנה בשנים הקרובות"
החשש מקידום חוק להגבלת שכר הטרחה של עורכי הדין המטפלים בתיקי תביעות תגמולים של נפגעי כוחות הביטחון, משפחות שכולות ופעולות איבה עלתה לדיון מצד מספר עורכי דין, “יש כיום מגמה של קידום חקיקה להגבלת שכר טרחת עורכי הדין המטפלים בתיקי תביעות תגמולים של נכי כוחות הביטחון, משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה. צריך להיזהר שמעודף פטרנליזם לא נגרום נזק לנפגעים שכן נוכח הגבלת שכר הטרחה, עורכי דין מוכשרים לא ירצו לטפל בתיקים אלה", אמר עו"ד חנן דורון, שותף בכיר, בלטר, גוט, אלוני ושות', "אם רוצים להיטיב עם הנפגעים, ואני מאמין שזו הכוונה, אני מציע שני פתרונות: האחד – שהמערכת תבדוק את הזכאות ואת היקף הנכות בגישה של בית הלל. צריך להקל על הניהול ולא להמשיך במצב שהמדינה ורשויותיה מתנהלים לפעמים בתיקים אלה כאחרון הנתבעים בניסיון לצמצם את הזכאות.
השני – ראוי היה בתיקים אלה שהמדינה תממן את העלות המשפטית של הנפגע. אלה לא תיקים רגילים שבהם יש תובע ונתבע אלא התובעים מבטאים בעצם את האינטרס הציבורי של סיוע לנפגעי פעולות איבה. הנזק הוא לא רק הצורך בטיפול רפואי, בעזרים, בקצבה, אלא גם בעצם הצורך לקבל ייצוג משפטי, ונכון היה שהמדינה תממן גם הוצאה זו. אני קורא מכאן לשר הביטחון, שר האוצר ושר המשפטים לנקוט בפעולה בעניין זה".
עו״ד ריול עדיקה, בעלים ומייסדת במשרד עו״ד ונוטריון ריול עדיקה, התייחסה גם היא לנושא, "ביום 17.1.24 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק הגבלת שכר טרחה בתיקי משרד הביטחון ונפגעי איבה בשכ"ט מינימלי. יש לעצור את המשך הליך החקיקה מאחר שעלול להיווצר מצב שבו הנפגעים יקופחו ולא יקבלו ייצוג, מאחר ששכה"ט המוצע אינו משקף את מידת ההשקעה מבחינת שעות ופעולות שעוה"ד משקיע בתיקים הללו. או אז, דווקא הצעה שבאה להטיב עם הנפגעים, תהיה בעוכריהם".
עו"ד סנאית מרקוביץ', שותפה מנהלת, ליאור מרקוביץ' ושות', עורכי דין, התייחסה ל'מבול' התביעות של 'היום שאחרי', "בקשר לסוגיית 'היום שאחרי' ומבחינת ההצפה הצפויה של תביעות בבית המשפט בקשר לאירועי המלחמה: הגופים הממשלתיים יצטרכו להיערך בחקיקה מתאימה ולייצר מנגנון יעיל ומתקדם לפיצוי הנפגעים, החטופים ומעגלי המשנה, וזאת מעבר למנגנונים הקיימים כיום. אני שמחה לבשר בהקשר זה על מיזם חדש שמוקם בנגב המערבי בשיתוף עמותת 'עדן' המתמחה בטיפול בטראומה. מדובר על מרכז גישור שיספק מענה ליישוב סכסוכים על רקע אירועי המלחמה לתושבי ומפוני העוטף. המרכז יעסוק בסכסוכי נזיקין, סכסוכים בתוך המשפחה וביחסי עבודה".
עו״ד לירן גלפנד - שותף מייסד, שטרייכמן גלפנד ושות' סיפר על היחס של המערכת לנפגעי המלחמה, ״אני נחשף בעבודתי מדי יום לאנשים שחוו את הנורא מכל ונותרו מרוסקים פיזית ונפשית. בצר להם, כאשר הם פונים לקבלת עזרה מהמדינה, הם מגלים עד מהרה שהמערכת שאמורה לסייע להם ולהיות עבורם עוגן בשעת מצוקה, מפקירה אותם. לקוח פנה אלי לאחר שבמתקפת חמאס ב-7 באוקטובר הוא חזר שוב ושוב לחלץ פצועים מאזור הלחימה, תחת אש כבדה. כשביקש לממש את זכויותיו לפי חוק התגמולים לנפגעי איבה, קיבל מכתב דחייה וזאת, לשון האמור במכתב, כיוון ש׳הנזק הנפשי הינו כתוצאה מהמראות אליהם נחשף, ולא מאירוע האיבה, הירי, עצמו׳. כל בר דעת מבין שמדובר בתשובה שהיא לא פחות מכפיות טובה ומשוללת כל היגיון ושכל ישר. כדי להבטיח מענה הולם לכל מי שזקוק לו, ולצערנו הרב מדובר ברבים מאוד, נדרשת חשיבה מחודשת שתאפשר לחוק לשרת את המטרה שלשמה הוא נועד. זה לא עניין משפטי. זה עניין חברתי וזהו צו השעה".
עו״ד ענת גינזבורג - בעלים ב'ענת גינזבורג משרד עו״ד' המייצגת את נפגעי ה'נובה' התייחסה לניצולי הטבח במסיבה ולתביעה שהוגשה נגד המדינה, "תביעת הנזיקין של נפגעי הנובה נגד מדינת ישראל, על סך של 200 מיליון ש״ח היא תביעת הנזיקין הראשונה שהוגשה לבתי המשפט בישראל בגין המחדלים הקשים של ה-7 באוקטובר ובה נתבעים צה"ל, השב"כ ומשטרת ישראל. חשוב לציין כי התביעה אינה באה במקומה של ועדת חקירה ממשלתית, אלא עוסקת ברשלנות והמחדלים בהקשר למסיבת הנובה בלבד, ולכך יידרש בית המשפט. בנוסף, בנוגע לאישור ורישוי המסיבה על גבול עזה: אוגדת עזה התנגדה למסיבת הנובה, הייתה התנגדות רבתי למסיבה הזו, ולמרות אותה התנגדות המסיבה אושרה. בחצות הלילה בין שישי לשבת ידעו הדרגים הבכירים שיש התרחשות מאוד חריגה בגזרת עזה. זוהי תביעה עקרונית, היסטורית, היא תתנהל כמו שצריך והצדק יצא לאור. החבר׳ה האלה באו לשמוח ולרקוד ותראו מה קורה. עדין לא הוגש כתב הגנה".
עו"ד יונתן דיוויס, עו"ד, מייסד ובעלים יונתן דייויס ושות' עורכי דין, אמר כי המצב החריג אמור לייצר החלטות שיובילו לשינוי תפיסתי, ״אירועי מלחמת חרבות ברזל והפעילות שלי במערך הרפואה במטה משפחות החטופים, שהוא גוף אזרחי שנכנס בנעלי רשויות השלטון, מחייבות שינוי בתפיסת דיני הנזיקין לפיה למדינה יש חסינות מפני תביעות נזיקין בפעילות מלחמתית. לדעתי המגמה שלא ניתן לתבוע את המדינה על הפעלת שיקול דעת והחלטות במדיניות תשתנה בשנים הקרובות".
d&b – לדעת להחליט
