פרשנותהחזית השנייה של הממשלה: המציאות הכלכלית
פרשנות
החזית השנייה של הממשלה: המציאות הכלכלית
הממשלה יכולה לנסות לקבוע לעצמה יעד גירעון של 6.6% תמ"ג, אבל המציאות לא מתרשמת והתחזיות כבר עומדות על 8%. ממשלה חסרת אחריות שלא מבצעת את המהלכים המתבקשים לצמצום החובות דנה את ילדינו לשלם את המחיר הכבד של חגיגת ההוצאות הקואליציוניות
1. גולת הכותרת של הצעת התקציב המעודכנת של משרד האוצר שהוגשה אתמול לממשלה היא העלאת תקרת הגירעון לרמה של 6.6% תמ"ג - כ־128 מיליארד שקל. צריך להתעכב על המספר הזה, שסבל כבר כמה גלגולים ומהווה עוד ראיה להפקרות הפיסקאלית של ממשלת נתניהו־סמוטריץ'. המספר עמד בתחילת 2023 על 0.8% תמ"ג והוא עודכן סמוך לאישור התקציב במאי אשתקד ל־1.3% תמ"ג. ערב המלחמה הוא כבר עמד על 2.4% תמ"ג, ואחרי שפרצה זינק ל־6%-5.7%, כך לפי מסמך שחיבר הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס לפני כשלושה שבועות, תחת ההנחה כי המלחמה תיפסק או תימשך בעצימות נמוכה. והנה בשבוע האחרון, על רקע ההתפתחויות בשדה הקרב, הגירעון כבר עומד על 6.6% תמ"ג.
עוד לפני המלחמה יעד הגירעון זינק פי שלושה מהיעד. כלומר, חלק מהגירעון מוסבר על ידי ההפקרות הפיסקאלית של הממשלה: תוספת הוצאה של 8.8 מיליארד שקל מעבר למותר, במקביל לירידה של 11.7 מיליארד שקל בהכנסות. כלומר זינוק של כ־20.5 מיליארד שקל בגירעון. אחרי שהגיעה המלחמה, הגירעון כמעט שילש את עצמו שוב לעומת היעד המעודכן מ־2.4% תמ"ג ליעד החדש של 6.6% תמ"ג. מדובר על תוספת גירעון בסך 3.3% תוצר, שנובעת מירידה בהכנסות בסך 25 מיליארד שקל ועלייה בהוצאות בכ־40 מיליארד שקל (30 מיליארד שקל למערכת הביטחון ועוד 10 מיליארד שקל לצרכים אזרחיים).
2. הבעיה היא שהמספרים האלה, רעים ככל שיהיו, הם רק יעד הגירעון או התקרה שלו ולא תחזית הגירעון. משרד האוצר העלה בסוף השבוע את תחזית הגירעון שלו ל־7.5% תמ"ג וכבר אתמול הגיעה התחזית ל־8% תמ"ג. ההבדל ברור. "יעד" או "תקרה" הם הרצוי, ה"תחזית" מצידה מתייחסת למצוי תחת ההנחה שהממשלה לא מתכוונת לנקוט צעדי התכנסות אמיתיים (קיצוצים או העלאות מסים מיידית).
תחזית האוצר המעודכנת שמעמידה את הגירעון על 8% תמ"ג קיבלה אישור מכלכלנים בכירים. הראשון הוא אבישר כהן, לשעבר סגן החשב הכללי־מאקרו, אשר חיבר את מספרי ביצוע התקציב והגירעון במשך 30 שנה, והשני הוא אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב. שניהם הגיעו לאותו מספר זהב – 8% תמ"ג שהם כ־155 מיליארד שקל גירעון. כיצד מסבירים פער של 1.5% תמ"ג או 30 מיליארד שקל בין היעד לבין התחזית? ישנם עוד 0.2% תמ"ג בגין הוצאות של 2023 שנדחו ל־2024, למשל; ועוד 0.5% תוצר עבור תוכנית לסיוע למשרתי המילואים; עוד תוספת לתקציב הביטחון (0.8% תמ"ג) מאחר שהמלחמה מתארכת ומתעצמת; ועוד תוספת של 1% תמ"ג כדי למלא את קרן הפיצויים שהתרוקנה. הם מוסיפים גם הנחה סבירה, שלפיה הממשלה תבצע בכל זאת איזושהי התאמה תקציבית של 0.2% תמ"ג. כך מגיעים לסביבה של 8% תמ"ג סופי, סכום עתק לכל הדעות, שלא יעבור את סוכנויות הדירוג בשקט.
הבעיה היא שאתמול, בזמן ש"סלט המספרים" של האוצר מתעדכן ברמה שעתית ותמיד כלפי מעלה - שרי הממשלה הודיעו לנציגי האוצר שלא רק שהם לא מוכנים לקיצוצים, אלא שהם דורשים תוספות משמעותיות תחת הכותרת "מלחמת חרבות ברזל". וזאת מעבר ל־85 מיליארד שקל שהם יקבלו ב־2024, בנוסף ל־25 מיליארד שקל שקיבלו ב־2023 ללא כל קיצוץ או צעד מאזן, ואשר הזניקו את הגירעון בשנה שעברה ל־4.2% תמ"ג. בקצב כזה לא נתפלא אם הבוקר תחזית הגירעון כבר תעמוד על 8.5%. כבר אי אפשר לעקוב אחר כל התחזית בבזאר הטורקי שמתנהל בממשלה.
3. ההתנהלות הזאת מעלה חשש למשבר פיסקאלי־פיננסי שילווה באינפלציה, פיחות ואף מיתון - שכולנו נשלם עליו. איתותים על כך הגיעו כבר מהממונה על התקציבים באוצר לפני שלושה שבועות ומנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. לפחות הפעם הנגיד הוזמן לדיוני הממשלה, לאחר שבדיון הקודם הוא הוחרם בגלל השמעת ביקורת. היום "נכנסו לאירוע" גם מוסדות בינלאומיים, כשבנק ההשקעות הגדול בעולם ג'יי.פי מורגן פרסם סקירה, שלפיה "עלייה זמנית בחוב לא צפויה לפגוע משמעותית בדירוג האשראי של ישראל כל עוד הממשלה תתחייב לעצב אסטרטגיה ברורה לטווח הבינוני, שמחזירה את הגירעון לרמות של 3%-2% תמ"ג - אף שהוצאות הביטחון יהיו גבוהות גם אחרי המלחמה", והוסיף: "אבל אותה אסטרטגיה, נותרה בסימן שאלה". גם בג'יי.פי מורגן חזרו על המסר של גרדוס וירון: חייבים להתחיל לאותת עכשיו רצינות לגבי העתיד. כלומר, לקצץ ברצינות ובאמת להעלות מסים - קל וחומר כאשר מתכוונים לגידול מתמשך וקבוע בהוצאות הביטחון של 2%-1% תוצר (40-20 מיליארד שקל).
דוגמה לצעדים חסרי הרצינות של הממשלה היא ההצעה להעלות את המע"מ ב־2025, בשעה שהגירעון מאיים להגיע ל־8% תמ"ג כבר השנה. אסור לשכוח שכל הוצאה של שקל שאין לה כיסוי, תשולם על ידי הילדים והנכדים שלנו בריבית דריבית. אין ארוחות חינם. מדובר בנטל שאנו משאירים לילדים שלנו לעוד 20 שנה.
4. ישנה חשיבות רבה לסקירות של כלכלני הגופים והמוסדות הפיננסיים הבינלאומיים. כל הסקירות מאתמול התייחסו לאתגר העצום של מימון זינוק חד של החוב ב־120-100 מיליארד שקל בתוך שנה, כשעל כך עוד צריך לשלם את הפדיונות של שנים עברו. גם כהן וגם זבז'ינסקי הגיעו לאותו מספר: ישראל תצטרך לגייס 200 מיליארד שקל ב־2024, שהם כ־17 מיליארד שקל בחודש. הסכום הזה כפול מהחיסכון הפיננסי השנתי הממוצע של הציבור. החשכ"ל באוצר מתכנן הנפקה של 18.4 מיליארד שקל בינואר, מאחר שבדצמבר האחרון הגיוס היה נמוך. זבז'ינסקי מציין גם כי יתרות הממשלה בבנק ישראל מגיעות לרמות שפל נמוכות ממצבן ערב משבר הקורונה. לפיכך, יש הסכמה גורפת שהחשכ"ל יצטרך לגייס בחו"ל סכום הנאמד בכ־8 מיליארד דולר, לרבות בהנפקות פרטיות שאינן שקופות לציבור. מדובר בהנפקות שלא ברור מה היקפן ובאיזו ריבית. החשכ"ל כבר גייס כך פעמיים ב־2023, במחירים גבוהים. כרגע התשואה של ממשלת ישראל בדולר ל־10 שנים היא כ־5.4%, ארה"ב לעומת זאת עומדת על פחות מ־4%. לכן, האמינות של ישראל בשווקים קריטית לא רק לכלכלה, אלא למימון הלחימה והסיוע האזרחי לקורבנות. ללא התנהגות סבירה מצד רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אחרי האסון הביטחוני של 2023 נקבל גם אסון כלכלי ב־2024.
