מס הפחמן: האוצר הציג הסכמות עם מרבית גורמי התעשייה
מס הפחמן: האוצר הציג הסכמות עם מרבית גורמי התעשייה
בדיון שנערך היום בוועדת הכספים הציגו הגורמים שביעות רצון מהסיכומים; התעשיינים יקבלו מענקים שיכסו לאורך השנים את עלות המס כמעט באופן מלא, ומי שיידרשו לשלם מס גבולות באיחוד האירופי יקבלו החזרים מקופת האוצר
משרד האוצר הצליח להגיע להסכמות עם מרבית גורמי התעשייה באשר למחלוקות הנוגעות למס הפחמן. בדיון שנערך היום (ב') בוועדת הכספים בנושא, הציגו מרבית גורמי התעשייה שביעות רצון מהסיכומים המסתמנים, וביקשו כי אלה יעוגנו במסגרת נוסח התקנות.
מס הפחמן, אשר יעלה באופן מדורג עד סוף העשור את מחירי הדלקים למשק החשמל, יוביל לעלייה של כ-5% במחירי החשמל (כ-1% בשנה) וכ-1% במחירי המים לצרכנים. בעוד שמחירי החשמל למשקי הבית ולעסקים יעלו, התעשיינים יקבלו מענקים שיכסו לאורך השנים את עלות המס כמעט באופן מלא. בנוסף, יצואנים שיידרשו לשלם מס גבולות באיחוד האירופי, יקבלו החזרים מקופת האוצר.
צו הבלו על הדלק הנדון בימים אלה בוועדת כספים ומוכר כ"מס פחמן", יעלה את מס הקנייה על דלקים שונים החל מה-1 בינואר 2025. מוצע שהעלאת המס תיעשה במתווה מדורג, אשר יאפשר לשוק תקופת הסתגלות וודאות כלכלית ורגולטורית, וכן יביא להפנמת העלויות החיצוניות של הפליטות ויתמרץ התייעלות אנרגטית ומעבר לדלקים נקיים.
גורמי התעשייה התנגדו לצו, וטענו כי יוביל להתייקרויות בענפים רבים. במשרד האוצר החליטו להעמיד תוכנית סיוע לתעשייה כדי להצליח לאשר את הצו הנדרש כעת להגדלת הכנסות המדינה ממסים על רקע המלחמה. בין היתר, נדרש משרד האוצר על ידי ועדת הכספים לייצר פתרונות עבור מפעל המלט נשר ועבור מתקן ההתפלה של חברת IDE אשר הקמתו מתעכבת. נשר יקבלו מענק משמעותי מקרן הניקיון לצורך הפחתת שריפת תזקיקי פטקוק ומעבר לשימוש בפסולת לאנרגיה. בימים הקרובים, לקראת דיון נוסף שיערך ביום חמישי, יערכו במשרד האוצר דיונים עם חברת IDE בכדי לייצר עבורה פתרונות.
לדברי איליה כץ, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "ישבנו בצורה אינטנסיבית גם בתוך הממשלה וגם עם התאחדות התעשיינים והגענו למתווה שהוא מדמה את מנגנוני המכסות האירופאיות, נותן מענקי הסתגלות בנוסחאות ותהליכים בירוקרטיים שלהבנתנו מוסכמים על הצדדים, לצד זה גם נוסיף מענקים שיאפשרו התייעלות של התעשייה. מנגנוני המס הותאמו למנגנון האירופי ואנחנו מתחייבים גם במסגרתם לקזז ככל שיש כפילות מס לקזז". במפעל נשר ציינו בדיון שביעות רצון מהסיכומים.
תמחור פליטות הוא מנגנון מקובל להפחתת פליטות על ידי תמריץ כלכלי. לפי מסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהונח על שולחן הוועדה, נכון לשנת 2021, המיסוי האפקטיבי על פליטות (במונחי שוויון כוח קנייה) בישראל היה 51 יורו לטון CO2e (שווה ערך פחמן דו-חמצני), נמוך ב-18% בהשוואה לממוצע ה-OECD ובכ-26% בהשוואה לממוצע מדינות הייחוס. עד סוף העשור, הבלו על הפחם יעלה מכ-105 שקל לטונה בשנת 2024 ל-515 שקל לטונה בשנת 2030, עלייה של כ-389%. הבלו על הגז הטבעי יעלה מכ-19 שקל ל-192 שקל לטונה, עלייה של כ-904%, והבלו על מזוט קל יעלה מ-17 שקל לטונה ל-951 שקל לטונה, עלייה חדה של 5,531%.
למרות שהמיסוי אמור להוביל להפנמה של עלויות חיצוניות שליליות, הגז הטבעי ימוסה בחסר וישקף רק 31% מהעלויות החיצוניות שלו. בנוסף, כ-300 מיליון שקל ינותבו מההכנסות מהמס לחיבור מפעלים לרשת הגז (למרות שעד היום הושקעו בכך כ-700 מיליון שקל) ותעשיינים יקבלו מענקי התייעלות כדי להסב את מתקניהם לשימוש בגז.
הכנסות המדינה צפויות לגדול לכ-2.5 מיליארד שקל
בעקבות העלאת המיסוי המוצעת הכנסות המדינה צפויות לגדול מכ-224 מיליון שקל בשנת 2025 עד לכ-2.5 מיליארד שקל בשנת 2030. אולם חלק גדול מההכנסות (כמיליארד שקל לפחות) יופנה לפיצוי התעשיינים, אשר ישלמו את המס אך יקבלו חלק ניכר ממנו או את כולו בחזרה באמצעות מענקי הסתגלות ומענקים להפחתת פליטות בתהליך הייצור. בשלב זה, לא ידוע האם כספי ההתייעלות האנרגטית (כ-400 מיליון שקל) יוקצו לפרויקטי התייעלות, או יינתנו לתעשיינים כמענקי הסתגלות נוספים ללא התניה. כך או כך, מענק ההסתגלות יפתח בכ-2.1% בשנה, ולכן סבורים באוצר שהתעשיינים יתומרצו להתייעל ולהפחית שימוש בדלקים מזהמים. מענקי ההסתכלות יינתנו לתעשייה לפחות עד שנת 2035.
לאחרונה הוחלט באיחוד האירופי על הקמת מנגנון המכונה מנגנון לתיאום עלות הפחמן בגבול (Carbon Border Adjustment Mechanism - CBAM), באמצעותו יוטל מס על סחורות מיובאות שלא היו נתונות לתמחור פחמן ברמה האירופית. הענפים אשר יושפעו מכך יהיו דשנים, פלדה, ברזל, אלומיניום, מלט וחשמל. החל מאוקטובר 2023, החלו יבואנים באיחוד לדווח על כמות גזי החממה שנפלטו במהלך ייצור הסחורות המיובאות, וב-2026 ייגבה מס פחמן בהתאם לדיווחים אלו. אם תעשיין לא משלם מס פחמן במדינתו, הוא עתיד לשלם אותו באיחוד האירופי.
לפי התאחדות התעשיינים למרכז המידע והמחקר של הכנסת, סך היצוא של ישראל לאיחוד האירופי בענפים אלו נאמד בכ-112 מיליון יורו, כ-1% מהיצוא לאיחוד. הענפים עם היצוא הגבוה ביותר בעלי חשיפה לסיכון הם דשנים (73 מיליון יורו), פלדה וברזל (32 מיליון), אלומיניום (6 מיליון) ומלט (13 אלף). במשרד האוצר לא יכולים להתחייב לכך שהתעשיינים הישראלים לא ישלמו את המסים העתידיים בכניסה לאיחוד, מפני שהמנגנון המקומי שונה מהותית מהמנגנון הקיים באיחוד האירופי, בו התעשיינים זכאים למכסות ופטורים מתשלום אך לא להחזר כספי של המס כמעט במלואו.
היות שבמשרד האוצר לא יכולים להבטיח שבאיחוד האירופי יתחשבו במנגנון הישראלי שבמסגרתו התעשיינים מקבלים החזרים ולא משלמים בפועל את המס במלואו או בכלל, הוחלט כי תעשיינים שיידרשו לשלם את המס בכניסה לאיחוד יהיו זכאים להחזר כספי מלא מקופת המדינה (לדברי כץ בוועדת הכלכלה: "אנחנו מתחייבים לקזז ככל שיש כפילות מס באירופה").
בארגון הסביבה "שומרי הבית" מציינים כי מסחר הפחמן באירופה החל לפני כ-20 שנים ואכן ניתנו הקלות לתעשייה שהלכו והצטמצמו. כיום יותר ויותר מדינות, לדוגמה גרמניה, בנוסף לצמצום המכסות של פליטות פחמן לתעשיה, מטילות מס פחמן לתעשיות שזכו לפטור עם עלייה הדרגתית שתגיע ל- 55 יורו לטון פחמן עד לשנת 2025. לדברי הארגון, "על ישראל להתקדם כמו שאר המדינות, ולא להעניק הנחות שיאטו את המעבר למשק דל פחמן, ללא כל התייחסות להתייעלות אנרגטית, פיתוח ושילוב טכנולוגיות להפחתת פליטות וקידום שימוש באנרגיה מתחדשת בתעשייה".
