בעקבות הביקורת: הח"כים ימתינו להחלטת הוועדה הציבורית על גובה מימון הבחירות
בעקבות הביקורת: הח"כים ימתינו להחלטת הוועדה הציבורית על גובה מימון הבחירות
לאחר שוועדת הכנסת ניסתה להעביר הצעת חוק להגדלת מימון הבחירות ל-1.66 מיליון שקל לח"כ, בניגוד לעמדת יו"ר הוועדה הציבורית, השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה, סוכם שהנושא ייבחן עד מחר. עם זאת, יקודמו סעיפים שיאפשרו פריסת חובות המפלגות ל-52 חודשים במקום 38
הוועדה הציבורית לקביעת מימון המפלגות בראשות השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה, תבחן עד מחר את גובה המימון שיקבלו סיעות הכנסת בבחירות הקרובות. כך סוכם בצהריים בין פרוקצ'יה לבין חברי ועדת הכנסת.
זאת לאחר שקודם לכן במהלך היום, קידמה ועדת הכנסת בניגוד לדעתה של יו"ר הוועדה, את העלאתה להצבעה בקריאה הראשונה של הצעת חוק להגדלת יחידת מימון הבחירות לכנסת ה-25. יחידת המימון עומדת כיום על 1.38 מיליון שקל לח"כ והכנסת ביקשה להגדילה ל-1.66 מיליון שקלים לח"כ.
המשמעות: במידה והצעת החוק עוברת תינתן תוספת של כרבע מיליון שקל לחבר כנסת. כלומר, תוספת עלות לכנסת של 35 מיליון שקל. כך העלות הכוללת של מימון הבחירות היתה מגיעה לכ-200-250 מיליון שקל. הסיבה להגדלת המימון היא שהמפלגות נמצאו בחובות בשל 4 מערכות הבחירות בהיקף כולל של 155 מיליון שקל. פרוקצ'יה הודיעה שמקובלת עליה הסכמת הח"כים, שההחלטה בעניין תהיה של הוועדה הציבורית.
עם זאת, ועדת הכנסת תקדם את הכנתם להצבעה בקריאה השנייה והשלישית של הסעיפים הפורסים את הלוואות המפלגות למשך 52 חודשים מתחילת 2023, וכן להקפיא החזר ההלוואות לכנסת מיום פיזורה עד חודש לאחר כינון הכנסת החדשה.
במידה ותוגדל יחידת המימון בחקיקה ראשית בכנסת לפני הבחירות - אזי המפלגות המכהנות בכנסת יקבלו מקדמה גדולה יותר מ-1 מיליון שקל ל-1.17 מיליון שקל. כל מפלגה מכהנת בכנסת שמתמודדת בבחירות לכנסת ה-25 זכאית למקדמת מימון בחירות של 1.17 מיליון שקל עבור כל אחד מחברי הכנסת שלה. החישוב הסופי של מימון הבחירות נעשה לפי ממוצע מספר המנדטים שמפלגה זוכה בכנסת היוצאת ומספר המנדטים בהם תזכה בבחירות הבאות, בתוספת יחידת מימון - 1.66 מיליון שקל. כמו כן, בהצעת החוק מוצע לפרוס את ההלוואות של המפלגות ל-52 חודשים החל מתחילת 2023.
מוקדם יותר הביעה יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת מימון המפלגות השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה, התנגדות למהלך החקיקה החפוז של חברי הכנסת שמבקשים להגדיל בחקיקה את מימון הבחירות עד ליום רביעי בערב. לאחר שהיועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק הודיעה לוועדה כי "עמדנו על כך שתעשה הזמנה מסודרת לוועדה הציבורית", השיבה פרוקצ'יה "הצעת החוק הגיעה אלי לפני שעתיים, זה קשה. זה משחקי מילים. אנו לא נקיים דיון בהול שאין פה טעם. אנו צריכים לכנס את נציגי הסיעות לשמוע כל סיעה לקבל נתונים ברורים של חשב הכנסת להתייעץ עם מחלקת מחקר. אין שום סיבה בעיניי מדוע לקשור זאת לפיזור כנסת. אנו מוכנים לקחת על עצמנו לוח זמנים מאוד צפוף אבל לעשות כמו שצריך לא לשחק במילים. הוועדה יכולה לקבוע עמדתה בתוך שבוע".
בנוסף אמרה פרוקצ'יה בדיון: "לגבי הנוהל התקין של החקיקה, הכנסת ראתה לנכון למנות גורם חיצוני שיפקח על עבודתה, כדי שיבטיח שלא יפגע האינטרס הציבורי, וזה היה הרעיון מאחורי הקמת הוועדה הציבורית ועל נושא מימון המפלגות. מה שעולה מהצעת החקיקה הזאת זה בעצם לעקוף את הוועדה הציבורית. בלוח הזמנים הזה לא היה לוועדה שום אפשרות לשמוע נתונים ולשמוע חוות דעת ולקבל מידע ממחלקת המחקר. הכנסת עצמה לא מכבדת חוק שהיא עצמה חוקקה והתהליך הזה יעורר ביקורת ציבורית מוצדקת. מבינה את אילוצי המפלגות, אך אפשר להמתין מספר ימים עד שהוועדה הציבורית תדון במהירות רבה בנושא על בסיס הליך תקין".
היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק אמרה כי "אין ספק שמדובר בהסדר לא פשט שמעורר שאלות באובדן כספי ציבור וידרוש רוב של 61 חברי כנסת בכל הקריאות כי יש פה פגיעה בשיוויון ההזדמנויות. לא בכדי הוציא המחוקק מידו את קביעת יחידת המימון המפלגות והעביר אותה לקביעה של הוועדה הציבורית. הסיבה הייתה משפטית וציבורית כי תהיה פה ביקורת ציבורית. יחד עם זאת העובדה שהכנסת בחקיקה הסמיכה את הוועדה לקבוע את גובהה של יחידת המימון, זה לא אומר שהיא הפקיעה מידיה לשנות ההסדר בהוראת שעה כשמתעורר צורך דחוף וחיוני כפי שאולי קיים כאן. את זה צריך לעשות תוך שמיעת הוועדה הציבורית והתייחסות לעמדות שלה. חשב הכנסת חיים אבידור קרא למפלגת "לעבור תהליך של גמילה". אני מקווה שנעצור רוטינה של הורדת כמות תשלומי הלוואות". לדבריו: " פיתחנו תאוריה האומרת שבפרק זמן של חמש שנים מתקיימות 2 מערכות בחירות, אחת מוניצפלית ואחת כללית. עם המימון השוטף הקיים המפלגות אמורות לצבור כספים שמימנו את הגירעונות האלה".
יואל הדר, יועץ משפטי למבקר המדינה, אמר: "אנו תומכים בעמדה של חשב הכנסת. מדובר בקופה הציבורית ואתם נבחרי הציבור אמונים עליה. ברגע שקבעתם שמדובר הלוואה ולא במענק יש ציפייה שההלוואה תוחזר".
ח"כ דוד ביטן (ליכוד) קרא לעבר נציגי העבודה ומרצ שהביעו התנגדות להגדלת המימון "אתם תוקפים ואח"כ רצים לקבל את הכסף. הפחתה במספר התשלומים היא כאילו לא קיבלנו שום תוספת".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הביעה התנגדות להגדלת המימון אבל היתה בעד פריסת החובות של המפלגות ל-52 חודשים. היא הציעה להגדיל את המימון לסיעות עצמן ולא את יחידת המימון לכל ח"כ.
