פסק דין הקוטג': עתירה לעליון לקיום דיון נוסף בהרכב מורחב
פסק דין הקוטג': עתירה לעליון לקיום דיון נוסף בהרכב מורחב
לאחר שהעליון קיבל את ערור תאגיד המזון תנובה על פסק הדין לפיו היא גבתה מחיר מופרז על הקוטג' בין השנים 2009 ל-2011, ועליה לפצות צרכנים בכ-20 מיליון שקל, התובע הייצוגי הגיש בקשה לדיון נוסף. טוען: מדובר בסוגיה תקדימית, חדשנית ומהותית המחייבת הכרעה בהרכב מורחב
התובע הייצוגי נגד תנובה על גביית מחיר מופרז לכאורה על גבינת קוטג', עו"ד אופיר נאור, הגיש היום (ה') עתר לבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בהחלטת בית המשפט לדחות את התביעה.
הנימוקים המרכזיים של התובע, המיוצג על ידי עו"ד שחר בן מאיר, לקיום דיון נוסף, הם כי פסק הדין שניתן עוסק בעניין חדשני ומהותי. "ממהות העניין, הסוגייה המשפטית התקדימית, השלכות הרוחב המשמעותיות שלה, החידוש שבה אשר עמד על הפרק בפסק הדין", נכתב בעתירה, "אין מקרה מתאים יותר מזה ליתן למבקש דיון נוסף על מנת שההכרעה בסוגייה תינתן בהרכב מורחב של העליון".
לפני כשבועיים הרכב של שלושת שופטי בבית המשפט העליון, קיבל את הערעור של תאגיד המזון תנובה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד שבו נקבע כי תנובה גבתה מחיר מופרז על גבינת קוטג' לאחר הוצאתה מפיקוח מחירים, בין השנים 2009 ל-2011, ולכן עליה לפצות צרכנים בכ-20 מיליון שקל.
הסיבה המרכזית שבגינה התקבל הערעור, כך פסק הדין, היא שלשיטת העליון המבחן שערך בית המשפט המחוזי – השוואה בין שיעור הרווח התפעולי הממוצע של תנובה בקוטג' לזה של חברות זרות – מקשה לבסס קביעה בדבר מחיר גבוה ולא הוגן. כך בפסק הדין במחוזי נקבע ששיעור הרווח התפעולי של תנובה עמד על שיעור של 24.7%, 28.2% ו-26.4% בשנים 2009, 2010 ו-2011 בהתאמה. זאת כאשר שיעור הרווח התפעולי הממוצע של החברות הזרות עמד על 12.1%.
"דומה כי השוואה זו מעוררת קשיים וכך גם המסקנות שהוסקו", כתבה השופטת יעל וילנר בנימוקי פסק הדין שאליהם הסכימו גם השופטים אלכס שטיין ורות רונן. "לא הוכח כי המחיר שקבעה תנובה לקוטג' גבוה משמעותית מזה שהיה נקבע בתנאי תחרות. אין מקום למסקנה שלפיה ענייננו נמנה עם מהמקרים החריגים והקיצוניים הדוקרים את העין וברורים לכל שבהם יש לאכוף את העילה (המחיר המפורז, ת.ג)".
השאלה המרכזית שעומדת במרכז ההחלטה האם לקיים דיון נוסף, כך העתירה, היא סעיף 30 לחוק בית המשפט. הוא קובע שתי חלופות. האחת, האם ההלכה שנפסקה בעליון עומדת בסתירה להלכה קודמת. השנייה, מפאת החשיבות, הקושי והחידוש של ההלכה שנפסקה.
