היועמ"שית לשר לוין: המהפכה המשפטית תוביל "לפגיעה קשה באיזון בין הרשויות"
היועמ"שית לשר לוין: המהפכה המשפטית תוביל "לפגיעה קשה באיזון בין הרשויות"
גלי בהרב מיארה שלחה לשר המשפטים את חוות דעתה הביקורתית על השינויים שהוא מבקש לחולל במערכת המשפט; לדבריה, "קבלת ההסדר המוצע תוביל למבנה משטרי שבו לרשויות המבצעת והמחוקקת סמכות בלתי מוגבלת"; היא מתריעה מפני ההשלכות הכלכליות, ומציעה לקיים עבודת מטה מקיפה יחד עם השר לבחינת שינויים אפשריים
אחרי המכתב ששלחה הבוקר (ה') היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו הודיעה לו כי אסור לו לעסוק בשינויים במערכת המשפט בשל ההליכים המתנהלים נגדו, הערב היא שלחה מכתב ביקורתי לשר המשפטים יריב לוין, ובו חוות דעתה על המהפכה המשפטית המתוכננת, וזאת בהסתמך על טיוטת תזכיר חוק יסוד: השפיטה, שנמסרה לה על ידי השר.
לעמדת היועצת, כל אחד מההסדרים המוצעים ובוודאי הצטברותם, "יובילו לפגיעה קשה במארג הבלמים והאיזונים בין הרשויות".
הסדרים חריגים ביחס לדמוקרטיות אחרות
צעדי החקיקה שמקדם כיום לוין, בתמיכתו של נתניהו, הם חלק מרפורמה משפטית כוללת. זו כוללת בין השאר את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום עד כדי ביטול הביקורת השיפוטית על חקיקת הכנסת, אימוץ "פסקת ההתגברות" שמאפשרת לכנסת לאשר מחדש חוק שנפסל על ידי בג"צ, וביטול "עילת הסבירות" במשפט המנהלי.במקביל מקדם יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, חקיקה לביטול המעמד המחייב של חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה וביטול בלעדיות הייצוג של הממשלה על ידי היועמ"ש בערכאות שיפוטיות והפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון.
בהרב מיארה כותבת כי "כל אחד מההסדרים המוצעים מעלה קשיים מהותיים, היורדים לשורש עיקרון הפרדת הרשויות, העצמאות השיפוטית והמקצועיות של הרשות השופטת, ההגנה על זכויות הפרט, שלטון החוק והשמירה על המינהל התקין. קבלת ההסדר המוצע תוביל למבנה משטרי שבו לרשויות המבצעת והמחוקקת סמכות רחבה ולמעשה בלתי מוגבלת, שאין בו מענה מובנה לחשש אפשרי מפני שימוש לרעה בחקיקה או בחקיקת יסוד לצורך עקיפת הביקורת השיפוטית, או לפגיעה במאפייניה הגרעיניים של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית".
כמו כן העבירה היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה זו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
בתזכיר החוק, כזכור, מוצע לערוך שינויים מהותיים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, בהיקף הביקורת השיפוטית על חקיקה וחוקי יסוד ובהיקף הביקורת השיפוטית על החלטות ופעולות של רשויות מינהליות.
היועצת המשפטית לממשלה פירטה, כי ההסדרים המוצעים חריגים לעומת מדינות דמוקרטיות בעולם, והזהירה כי הם משנים את תפיסת המערכת המשפטית כמערכת מקצועית, עצמאית וא-פוליטית. לדבריה, "אין חולק על מרכזיותו של עיקרון שלטון הרוב בחברה דמוקרטית. בצד זאת, תובנה יסודית במשטר דמוקרטי היא, כי רשויות השלטון אינן יכולות להחזיק בכוח בלתי מוגבל, המהווה מתכון בטוח לפגיעה בזכויות אדם ובמינהל תקין. לכך אין מענה בתזכיר המוצע".
עוד ציינה ש"שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים". היא מציעה כי בתיאום עם שר המשפטים, עבודה כזו תכלול בחינה רחבה של מארג היחסים בין הרשויות, למשל במסגרת חוק-יסוד: החקיקה.
בהרב מיארה ציינה במכתבה ללוין כי בהתאם למה שפורסם, מדובר רק ב"שלב א" של השינויים המשטריים המתוכננים. בעקבות זאת היא מציינת כי בחינת השינויים המוצעים בתזכיר, "נעשית מאחורי מסך ערפל". לדבריה, חוות הדעת שלה מוגשת "בהסתייגות, כי רק לאחר שתוצג התמונה המלאה, ניתן יהיה לערוך בחינה מקיפה ומלאה של השלכות השינויים המתוכננים על מאפייני היסוד של השיטה".
עוד כותבת היועמ"שית, כי "אין בשילוב ההסדרים שבתזכיר היגיון פנימי, וההסדר הכולל אינו קוהרנטי". לדבריה, תוכן ההסדרים הוא "בלתי מאוזן ורווי קשיים משמעותיים", ובנוסף, לדבריה, "התזכיר במבנה הנוכחי שלו אינו נוגע כלל בהסדרה של הכללים והמגבלות שיחולו על הרשות המכוננת, המחוקקת והמבצעת, אלא אך ורק דוחק ומצמצם את מקומה של הרשות השופטת כמבקרת רשויות אלה. בהיעדר הסדרה רחבה של מערכת היחסים שבין הרשויות, תוצאת הדברים היא העדר מנגנוני הגנה אשר יבטיחו את השמירה על תקינות ההליכים".
עוד היא מציינת ששינויי החקיקה המוצעים עשויים לפגוע בישראל במישור הבינלאומי. זאת משום שעד היום היוותה מערכת המשפט בישראל "חומת מגן" משפטית בעולם ובלם בפני התערבות של גורמים זרים בענייני המדינה. לדבריה, צמצום תפיסת המערכת המשפטית כמערכת מקצועית, עצמאית וא-פוליטית, עלולים להשליך על יכולתה של המדינה להתמודד עם אתגרים בינלאומיים מעין אלה.
גם בנוגע להיבט הכלכלי, מציינת היועמ"שית כי "משקיעים רואים חשיבות במערכת משפט איתנה, באיזונים ובלמים בין הרשויות ובעצמאות הרשות השופטת" – שיקולים המשתקפים גם בדירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. "לפיכך, נדרש לקיים חשיבה עם גורמי משק וכלכלה כדי לתת את הדעת גם לשיקולים אלה".
היא מסכמת את דבריה בכך ש"שינויים כה משמעותיים הנוגעים בליבת מערכת היחסים בין שלוש הרשויות בדמוקרטיה הישראלית ובין הפרט והשלטון במדינה – צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור, על בסיס תשתית עובדתית איתנה, ותוך גיבוש הסכמה רחבה".
בהודעה שהוציא הערב משרד המשפטים נכתב כי בפגישה שנערכה עם לוין לפני כשלושה שבועות, התבקשה היועצת המשפטית לממשלה להעביר את התייחסותה לטיוטת תזכיר החוק תוך שלושה ימים. היועצת הבהירה, לאחר בחינה ראשונית, כי לא ניתן לקיים בחינה מקצועית של הסדר המשנה באופן יסודי את דמותה המשטרית דמוקרטית של המדינה בלוח זמנים זה. חוות הדעת גובשה, לדבריה, בהתאם ללוח זמנים שתואם עם השר, בעבודה מקצועית ומאומצת, בהובלת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), עו"ד אביטל סומפולינסקי.
"היועצת המשפטית לממשלה אמרה לשר המשפטים בפגישה בה נמסרה לו חוות הדעת, כי מערך הייעוץ והחקיקה והיא ערוכים להקדיש את כל המשאבים הדרושים, לפעול בריכוז מאמץ, ולהקים צוות מקצועי ייעודי בכיר על מנת לגבש בהקדם האפשרי הצעה ממשלתית ולהגישה לשר המשפטים", נמסר ממשרד המשפטים.
