"קורה שעו"ד בצד השני 'שוכח' שיש פה ילדים ועושה בהם שימוש לצרכים משפטיים"
"קורה שעו"ד בצד השני 'שוכח' שיש פה ילדים ועושה בהם שימוש לצרכים משפטיים"
לצד העלאת המודעות לנזקי הניכור ההורי והגדרת הסוגיה בעקבות נוהל נשיאת בית המשפט העליון, באולמות בית המשפט קורים יותר מקרים בהם עורכי דין טוענים לניכור הורי בכדי להשיג הישגים משפטיים, גם במקרים שלא בטוח שמדובר בניכור הורי. לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני משפחה וירושה, מתייחסים עורכי דין בולטים מתחום דיני משפחה וירושה לאחת מהסוגיות המורכבות והרגישות ביותר הקיימות בתחום
תופעת הניכור ההורי היא מהקשות בתחום דיני המשפחה. השימוש של הורים בתופעה זו ובילדיהם על מנת לייצר הישגים טקטיים ואסטרטגיים בהליך גירושין מול הפרטנרים מהם הם מעוניינים להיפרד, או כבר נפרדו, היה נפוץ בעבר, אולם נדמה שבשנים האחרונות המודעות לתופעה ההרסנית סוף סוף עלתה. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, אף הוציאה נוהל משפטי שמוגדר כ'מורה הנבוכים' בסוגיה המשפטית של ניכור הורי ואמור לכאורה לזרז דיונים בעניין שלומם של הילדים והבטחת קשר תקין ככל האפשר עם הילדים שלהם. אולם, הגברת המודעות לתופעה וההרתעה סביבה לא גרם לה להיפסק, על אף שנוצר מנגנון שלכאורה אמור להיות יעיל ומהיר בטיפול בתופעת ניכור הורי. במקביל, הורים רבים טענו באמצעות עורכי דינם כי ההורה השני מבצע 'ניכור הורי', דבר שהפך את המשגת התופעה המדאיגה לכלי עבור הורים ועורכי דין אשר מנסים לייצר הישגים טקטיים במשפט על גבם של הילדים, במודע ולא במודע.
אם כך, כיצד ניתן לצמצם עוד יותר את תופעת הניכור ההורי? כיצד ניתן לדעת מתי באמת מדובר בניכור הורי, ומתי מדובר בטענות שווא? מדוע הנוהל של הנשיאה חיות מיושם באופן חלקי בלבד, ומה חסר בו? מי הם אותם הורים מנכרים וכיצד הם מתנהגים? מה אנשי המקצוע ממליצים להורים שמבצעים ניכור הורי, ומה הם ממליצים לעורכי דין שמייצגים הורים שמבצעים ניכור הורי?
כמעט שנתיים לאחר קביעת נוהל נשיאת בית המשפט העליון הגב' אסתר חיות, ורגע לפני פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני משפחה וירושה, מתייחסים כמה מעורכי הדין הבולטים בתחום להיבטים המשפטיים המרכזיים סביב נושא הניכור ההורי.
לכתבה התראיינו עו"ד שירי מלכה, בעלים ב'שירי מלכה משרד עו"ד', עו"ד רוברט ליכט פטרן, מייסד ובעלים בליכט פטרן ושות' משרד עורכי דין, עו"ד אבי גפן, מייסד ובעלים אבי גפן משרד עורכי דין, ועו"ד דנית אסף יהודאי, מייסדת ובעלים בדנית אסף יהודאי, משרד עורכי דין
מה דעתכם על נוהל נשיאת בית המשפט העליון בניכור הורי? עם מרחק הזמן שעבר מאז קביעתו, עד כמה הנוהל אפקטיבי מבחינת היישום שלו, והאם ישנם כאלה שמנצלים אותו לרעה?
עו"ד שירי מלכה, בעלים ב'שירי מלכה משרד עו"ד': "לטעמי, נוהל נשיאת בית המשפט העליון הנוגע לניכור הורי הינו אחד הנהלים החשובים שנקבעו בתחום המעמד האישי. לצערי, הוא אינו מיושם באופן מיטבי, שכן, ישנה אי אחידות בישומו ע"י שופטי המשפחה באזורי השיפוט השונים בארץ. ניתן לראות את ההבדל בכך שבבתי המשפט בהם הנוהל כן מיושם, ההליכים מתקיימים באופן מוקפד יותר לעומת ההליכים בהם הנוהל לא מיושם כלל. לכך יש להדגיש את החשיבות ביישום הנוהל לאורך כל ההליך מתחילתו ועד סופו. מאחר שהליכי סרבנות קשר וניכור הורי יכולים להתפתח תוך כדי ההליכים המשפטיים ולא רק בתחילתם. לדעתי אין ספק שהרציפות וההקפדה על השימוש בנוהל, הופכת את ההליך ליעיל יותר באופן ניכר.
לעניין ניצול הנוהל לרעה - כמו בכל דבר גם כאן, תמיד יהיה מי שינסה לנצל ולמנף לטובתו את הנוהל. במקרה זה, הגורם המנצל, לכאורה, ינסה לטעון לניכור הורי במקום שאינו קיים, וישתמש במונח "ניכור הורי" מאמתלות שונות ולעיתים בניסיון להחליף את המותב היושב בדין".
עו"ד רוברט ליכט פטרן, מייסד ובעלים ב'ליכט פטרן ושות' משרד עורכי דין': "הנוהל להערכתי השפיע רק בעקיפין על ידי העלאת הנושא לתודעה. אמנם קובעים לעתים מזדמנות דיון דחוף אבל לא תמיד מקפידים על ההפרדה בין ענייני הילדים לענייני הרכוש והמזונות".
עו"ד אבי גפן, מייסד ובעלים 'אבי גפן משרד עורכי דין': "הנוהל של נשיאת בית המשפט העליון, הינו ניסיון מבורך לפתור בעיה כאובה של ניכור הורי והוא בהחלט מבורך. אין ספק שהנוהל תרם למאבק בתופעה, בדגש על מחוז תל אביב שם מונה שופט מיוחד, השופט ארז שני, שדן בניכור ההורי ומטפל בעניין זה ביסודיות רבה, בהשקעה רבה, ועם הרבה אהבה לאותם ילדים מנוכרים. מטבע הדברים יש תמיד גורמים מתדיינים שיכולים לנצל לרעה כל נוהל, עדיין הנוהל מבורך".
אילו צעדים נוספים צריכה המערכת המשפטית לאמץ בכדי לצמצם את תופעת הניכור ההורי?
עו"ד דנית אסף יהודאי, מייסדת ובעלים ב'דנית אסף יהודאי, משרד עורכי דין': "אם פעם לתופעת הניכור ההורי לא היה שם והמערכת המשפטית, כמו גם הטיפולית, לא זיהו את התופעה או לא זיהו אותה בזמן, הרי שהיום יש לזה שם, זו תופעה מובחנת שניתן לזהות, להטיל סנקציות בגינה ולצמצם אותה. כולנו כבר יודעים ש"זמן ילד" הוא לא "זמן מבוגר" ויש חשיבות לאיתור של התופעה וטיפול בה, כמה שיותר מוקדם. יחד עם זאת, אני מוצאת שעורכי הדין עושים בשנים האחרונות שימוש יתר במושג "ניכור הורי", בניסיון להשיג הישגים משפטיים, גם כאשר התופעה כלל לא מתרחשת בתיק הספציפי. המחיר של זה הוא כבד ומיותר. בחלק מהמקרים יוגדר "ניכור הורי" מקום בו מסתתרות תופעות אחרות כגון, פגיעה של הורה בילד, פגיעה של הורה אחד בהורה שני והמערכת עלולה לפספס את המקרים הללו. יש לברר היטב אם מדובר בניכור הורי. אני נתקלת גם בתופעה של הורה שמאשים את ההורה האחר בניכור הורי ולמעשה לא לוקח אחריות על מעשים שהוא עצמו עשה לילד. הרבה יותר קל להאשים את ההורה השני ולהטיל עליו את האחריות לכישלון שלי ביחסים עם ילדיי מאשר להתבונן באומץ במראה, להיזכר בדברים לא נעימים שעוללתי לילדיי ולהבין שילדיי לא מעוניינים בקשר איתי כי אני לא לוקח אחריות, לא עומד מולם ומבקש סליחה".
עו"ד אבי גפן: "יש למנות שופט מיוחד גם ביתר בתי המשפט לדיני משפחה שידון בנושא הניכור ההורי, כמו שנעשה בבית המשפט בתל אביב. קציבת המועדים לדיון מהיר של 14 ימים בעניינים אלו ראויה להערכה. המערכת המשפטית צריכה לפתור עניינים אלו במעטפת נוספת שתעמוד לטובת פתרון הסכסוך בין הורים שמבצעים ניכור הורי, מאחר והניסיון מוכיח כי יש צורך למצוא פתרון לסכסוך כולו, לרבות סכסוכי המזונות סכסוכי הרכוש. ניסיון של שנים בטיפול במשפחות מראה כי לא ניתן לפתור רק את תופעת הניכור ההורי ללא פתרון הסכסוך כולו, מאחר ותופעת הניכור ההורי צצה הרבה פעמים על רקע סכסוך בעצימות גבוהה בענייני רכוש ומזונות. מה שעוד חסר זה מינוי גורם מלווה לתיקי ניכור הורי בעצימות גבוהה, כך שאותו גורם מלווה יוכל לסייע בפתרון כולל של הסכסוך. נושא זה חסר בחקיקה של בית המשפט למשפחה. כאמור, יש לתקן את חוק בית המשפט לענייני משפחה ולמנות גורמים מלווים שילוו תיק שבו ישנו ניכור הורי חריף, וזאת מעבר לאפוטרופוס לדין שפותר רק את נושא טובת הילד וידו לעיתים קצרה מלהושיע, לרבות בדרכים טיפוליות שיממונו על ידי המדינה".
עו"ד רוברט ליכט פטרן: "כאמור לעיל, הפתרון אינו בהתעלמות מטענות ההגנה של אימהות ואינו במינוי מומחים שיאיימו ויצעקו על הילדים והאימהות, אלא בפיתוח מנגנונים טיפוליים אמיתיים בתחום קשה ומורכב זה. רק במקרים נדירים יש לעשות קישור בין ענייני המזונות והרכוש לבין ניכור הורי".
עו"ד שירי מלכה: "בעיקר קיצור לוח הזמנים המשפטי בסוגיות משמורת כגון: החלטות מהירות, זמני תגובה מקוצרים, קביעת דיונים דחופים. מדובר בסוגיה רגישה ולזמן הטיפול בה ע"י מערכת המשפט ישנה חשיבות מכרעת. לטעמי, בדומה לנהלים המיוחדים שנקבעו לעניין משך זמן הטיפול בסוגיות הקשורות לחטיפת ילדים, גם כאן המדרון החלקלק והיעדר ההחלטות או ריבוי תגובות, מהווה פתח להורים להפעלת לחצים רבים על ילדיהם. בנוסף, אין ספק כי הכנסת גורמים מקצועיים ומנוסים בתחילת ההליך וביוזמת בית המשפט, יכולה להוות מפתח להרגעת הרוחות וכן לבקרה על התנהלות ההורים במהלך ההליך המשפטי".
בחלוקה לקטגוריות: אילו סוגי 'הורים מנכרים' בולטים אתם מכירים? האם אתם פוגשים באופן תדיר הורים שאינם מודעים לכך שהם מבצעים ניכור הורי?
עו"ד אבי גפן: "לעיתים תכופות הורים מנכרים מצויים בהכחשה לגבי הניכור, דבר אשר גורם להעצמת הניכור. הורים מנכרים אף פעם לא יודו בכך שהם מבצעים ניכור הורי, כחלק מעניין ההכחשה. חשוב להבין כי לעיתים הילדים עצמם נשאבים לסכסוך עצמו כחלק מהרגשה של פגיעה אישית שהילדים חווים, לעיתים כתוצאה מפרידת ההורים או פרידה מההורים, ולא תמיד מדובר בניכור, אלא בילד שבוחר להזדהות עם אחד הצדדים בסכסוך".
עו"ד שירי מלכה: "ישנו ההורה "המנכר הקלאסי" – מדובר בדרך כלל על הורה שנפגע מבן זוגו, ואשר המטענים הרגשיים והכעסים הקיימים בין בני הזוג גדולים מאוד. אותו הורה מנכר, עושה שימוש במודע בילדים ככלי להכתבת הסדרים רכושיים וכספיים או כדי להטות את מערך הכוחות במשמורת לכיוון שלו.
סוג אחר של ניכור הורי מתקיים כאשר הניכור טבוע עמוק בתוך הדינמיקה של בני הזוג, עוד טרם החל הליך הגירושים. הטענות והביקורת על ההורה השני קיימות עוד במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג, והם מוקצנים כאשר מתחיל הסכסוך ומתדרדרים לכדי השמעת הביקורת ליד הילדים ומולם. המסרים המושמעים בשיחות המנוהלות בין בני הזוג בעת המשבר, ובהם מוזכר ההורה השני באופן שלילי, מבלי להבין בהכרח שההשלכות על הילד מייצרות ניכור הורי, סרבנות קשר וחרדות אצל הילדים.
קיים חוסר הבנה שילדים שומעים, מקשיבים ומבינים שיחות של הורה עם צדדים שלישיים (שיחות עם עורך הדין ברכב בזמן שהילד מצוי בו, שיחות עם חברים או בני משפחה כשהילד בחדר וכדומה), כל אלה מביאים לניכור הורי מצד הילד. חשיפה לתכנים קשים שלא מותאמים לגיל הילד, חשיפה למתחים וכעסים באופן תדיר, מכניסים את הילד לקונפליקט פנימי, ולעיתים אף ללקיחת אחריות. ילד שנקלע למשבר גירושים בין הוריו, מוטרד משאלות קיומיות של איך ימשיכו חייו בהיבטים כלכליים, מקום מגורים, שינוי אורך חייו ועוד, ואותו הורה שמבטא את תחושותיו השליליים כשילדו שומע זאת, יכול בנקל לגרום לניכור מול ההורה השני, גם אם לא התכוון לכך".
עו"ד רוברט ליכט פטרן: "רוב ההורים המנכרים אינם מודים שהם מבצעים ניכור הורי מכוון. ברוב המקרים מדובר בטענות על התנהגות בעייתית של הצד השני אשר יכולה להיות עניינית ואשר יכולה שלא להיות עניינית, ועל כן נדרש טיפול רציני ויסודי ולא שיטת זבנג וגמרנו".
עו"ד דנית אסף יהודאי: "לרוב, הורים מנכרים שאני פוגשת במשרדי, מונעים מיצר נקם. גם אם נקבל את העובדה שיצר נקמה הוא טבעי ואנושי, הרי הורה שנוקם בבן זוגו על גב הילדים, לרוב מדובר במעשה בלתי רציונאלי. לרוב הורים אלה יאמרו שהם רוצים בטובת ילדיהם ויעשו הכל למען מטרה זו אך בפועל, הם פועלים בדיוק ההיפך. לעיתים הם גם רואים במעשיהם ניסיון כן ואמיתי להגן על ילדם מפני ה"הורה הרע". הם פוגעים בילד שלהם על בסיס יומיומי כאשר הם מעמידים אותו בקונפליקט נאמנות בלתי אפשרי שגם אדם מבוגר לא יכול להתמודד איתו ובטח לא ילד רך שלפני רגע התפרקה לו המשפחה, הוריו הודיעו לו שמעתה והלאה הוא עומד לעבור כל יום מבית אחד לאחר, והוא צריך לספר על כך לחבריו ונוסף על כך, הוא גם צריך לבחור בין אבא לאמא. ילדים כאלה לומדים מהר מאוד לרצות כל הורה ולומר לו מה שהוא מבקש לשמוע. בכובעי כאפוטרופוס לדין של קטינים בסכסוכי גירושין בעצימות גבוהה, אני משוחחת עם הילדים ולעיתים שומעת מהילד שהוא מזדהה עם ההורה המטפל העיקרי (המשמורן) אשר לעיתים הוא גם ההורה המנכר. לכן, כאשר בית המשפט בוחר להעניש את ההורה המנכר בהעברת משמורת, אני יכולה להבין את הצורך בהטלת סנקציה משמעותית ומרתיעה אולם ענישה כזו יכולה לפגוע בטובת הילד שכן היא גורמת לו לטלטלה נוספת. החלטה שכזאת גורמת להתרחקות מהורה שהוא רואה בו הורה משמעותי ולרוב מזדהה איתו ומעבר להורה שהוא, לרוב, פחות מחובר אליו, ובעל רגשות שליליים כלפיו, גם אם אינם מוצדקים ומקורם בהורה השני, לילד קשה לעשות את כל ההפרדות הללו בראש ובלב.
ענישה באמצעות סנקציה כלכלית, מניסיוני, לרוב לא עוזרת כי מדובר בהורים שלעיתים קרובות פועלים ממניעים רגשיים מאוד עמוקים, לעיתים אף בלתי מודעים, ולכן סנקציה כלכלית לא תרפא את הבעיה ולא תשרש אותה. לכן, לדעתי הטיפול בבעיית הניכור ההורי חייב להיות טיפול בשני ההורים יחד ולחוד. מניסיוני, שני ההורים שותפים לבעיה שנוצרה ולשניהם יש חלק בדינמיקה המעוותת מול הילד ולכן טיפול פרטני בכל אחד מהם וטיפול בתקשורת ביניהם, יוכלו להביא לתוצאות טובות לטווח הקצר והארוך".
מה תמליצו ללקוחות שלכם שמובן וברור שהם מבצעים ניכור הורי, ומה לעורכי הדין הנמצאים בצד השני של המתרס?
עו"ד רוברט ליכט פטרן: "לא לבצע ניכור הורי. מדובר בנזק כבד להורים ולילדים ומבחינה מטריאלית לא רק שזה לא ישפיע על הנכונות של הצד השני לשלם כספים, אלא להיפך, זה ייתן לצד השני כלי לפגוע כלכלית בצד המנכר. לעורכי הדין שבצד השני המייצגים את ההורה המנוכר אציע לפנות באופן ראוי ומכובד לביהמ"ש ולבקש דיון דחוף ומהיר שבו ביהמ"ש יתבקש לקבוע ממצאים עובדתיים ברורים בנושא זה ולמנות גורם טיפולי רציני שיבצע טיפול רציני ורגיש בסיטואציה".
עו"ד דנית אסף יהודאי: "אני נוהגת לומר ללקוחות שלי שהם שני אנשים שימשיכו בדרכם, ישקמו את חייהם, ולרוב אף ימצאו זוגיות חדשה, אולם הילדים הם אלה שישלמו את המחיר הכבד ביותר. הנזק שיתרחש בנפש הילדים בשל העובדה שההורים שיתפו אותם בסכסוך, אילצו אותם "לתפוס צד", דרשו חובת נאמנות ולעיתים ממש כפו עליהם ניתוק קשר הן עם ההורה השני והן עם המשפחה המורחבת, הוא נזק שלא ניתן לרפא גם עם עשרות שנות טיפול. ולמרבה הצער, הוא גם עלול להשפיע על הדור הבא כי ילד שעבר ניכור, יכול לגדול עם חסכים ומשקעים וצלקות נפשיות שבהכרח יכתיבו גם את ההורות שלו, לטוב ולרע. לעיתים הורים לא מבינים את חומרת המעשים שלהם ואת גודל הנזק לטווח הקרוב והרחוק שיתרחש בנפש הילדים. הורים כאלה צריכים לפעמים לשמוע מגורם חיצוני, עורך הדין למשל, את הדברים ללא כחל ושרק.
לרוב, אני מוצאת גם בצד השני עורך דין שמבין שאנחנו, עורכי הדין, חייבים להיות "המבוגרים האחראיים" ולשמור על טובת הילדים. ובמקרה כזה אנחנו ננהל מו"מ הוגן או הליכים הוגנים בבית המשפט, לפחות בכל מה שקשור בילדים. אבל למרבה הצער, קורה גם שעו"ד בצד השני "שוכח" שיש פה ילדים רכים ומרשה לעצמו לעשות בהם שימוש לצרכים משפטיים. אני סבורה שהתנהגות כזו יוצרת נזק לא רק לילדים הספציפיים באותו תיק, יש פה נזק גדול לתדמית של עורכי הדין בישראל, שנתפסים כצמאי דם המוכנים להתפרנס על גבם של הילדים. אני סבורה שבינינו, עורכי הדין, צריך להיות הסכם בלתי כתוב, ששני הצדדים עושים הכל כדי לא לפגוע בטובת הילדים וינקטו בכל האמצעים כדי לא לערב אותם בסכסוך המשפטי".
עו"ד שירי מלכה: "להורים אני ממליצה לקבל יעוץ וליווי צמודים מאנשי מקצוע – פסיכולוגים, מגשרים, מטפלים משפחתיים וזוגיים. הדרכה צמודה יכולה להביא להבדל משמעותי בהבנת הסיטואציה ומהות הפגיעה, תוך ביצוע השינויים הנדרשים באופן מידי על מנת להפסיק אותה. גם בגילאים הצעירים וגם בגילאי ההתבגרות ילדים נוטים לקחת אחריות על עצמם, והמחקרים מלמדים שההשלכות של ניכור הורי עקב סכסוך גירושים עצים, מביא עם התבגרותו של הילד לתופעות של התמכרויות, ולבעיות אישיותיות מגוונות. למשל: הפרעות אכילה, מחשבות אובדניות ובמקרים הקלים יותר, תפיסה שגויה של מהות הזוגיות, חוסר יכולת לייצר זוגיות טובה, ולעיתים אף אובדן אמון בבני אדם.
לעורכי הדין אגיד, שאסור לנו לשכוח שאנו עוסקים בדיני נפשות. המטרה בניהול תיק בתחום המעמד האישי אינה "לנצח". אין פה מנצחים ומפסידים. יש פה רצון להביא לסיום קשר באופן מיטבי עם מינימום נפגעים. בסופו של יום, הלקוחות האמיתיים שלנו בסכסוכי גירושין הם הילדים עצמם, והמטרה היא למזער את החיכוך ובוודאי לא להעצים אותו. האחריות שלנו כעורכי דין היא למקד את ההורה שלעיתים שיקול הדעת שלו לקוי, בנושאים המהותיים והחשובים, כמו טובת הילד, ולא בנושאים השוליים ובמאבקי היום יום – כמו למשל משחקי כוח ואגו".
עו"ד אבי גפן: "ניכור הורי פוגע קודם כל בילדים, אינו תורם דבר לא לילדים לא לצדדים, ותמיד נגמר עם נזקים גם לילדים וגם להורים. תוציאו את הילדים מהסכסוך, זה תמיד גורם לנזקים ושום צד לא מרוויח מכך. להיפך".
