ניתוחברפורמת היבוא החדשה יש יותר חסמים מהקלות
ניתוח
ברפורמת היבוא החדשה יש יותר חסמים מהקלות
הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שתעלה בשבוע הבא לקריאה שנייה בוועדת הכלכלה, אמורה להקל על יבוא מאירופה ולהוריד מחירים. אך מאחורי הכותרת המבטיחה יש שלל בעיות: 50% מהתקנים הישראליים לא באמת יבוטלו ויש סתירות בינה לחוקים קיימים רבים
"היו הרבה ועדות רציניות שדנו בנושא יוקר המחיה ואחרי כל אלו לא הצלחנו להביא לירידה ביוקר המחיה. הסיבה שלא הצלחנו היא בגלל שתמיד היו חריגים. תמיד אמרנו 'מה עם האינטרס הזה'או 'האינטרס הזה לגיטימי וחשוב להתחשב בו'. לכן אם הוועדה תיעתר לבקשות ההחרגה כאן, נמצא את עצמנו שוב במצב של הרבה ועדות, הרבה החלטות, אך ללא הורדה של יוקר המחיה". כך אמר ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון בדיון בוועדת הבריאות על רפורמה ביבוא מזון והוסיף כי "זו נקודה קריטית, כי אתם תשמעו הרבה גורמים שיגידו לכם למה אי אפשר לאמץ את האסדרה ההיא. אם תרשו הרבה חריגות מהחוק הזה, אנחנו נחמיץ את המטרה העיקרית וזו הקלה על עשרה מיליון תושבי ישראל". שמחון צודק, החרגות הן אבן הנגף של אסדרת הסחר החופשי בין ישראל לאירופה.
אלא שאת הדברים הנוקבים הללו אפשר להפנות כלפי הממשלה עצמה והחוק שהיא תעלה לדיון ביום שני הקרוב בוועדת הכלכלה. הכוונה היא לרפורמת חוק התקנים הידוע בשם "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל". הרעיון לא חדש, החוק נועד לאפשר ליבואן לייבא לישראל על בסיס העובדה כי הוא מצהיר כי המוצר עומד בתקינה אירופאית, הראייה הנדרשת היא "הוכחה כי המוצר משווק באירופה".
טיוטת החוק הנוכחית כוללת את יצירת התשתית החוקית למסלול היבוא החדש הזה וגם אימוץ של 17 תקנים אירופים במגוון נושאים כלליים, שיאפשרו לייבא ביתר קלות צעצועים, טמפונים, עגלות, קונדומים, מכשירי חשמל, מייבשי שיער ומיטות תינוק. לפי דו"ח הערכת רגולציה של משרד הכלכלה, הצעת החוק הזו עשויה להוזיל את היבוא ליבואנים בעוד כ־5%. מיצוי הפוטנציאל של הרפורמות הקודמות עשוי להוזיל אף ב־10%.
אך מאחורי הכותרת של החוק הזו, שאין ספק שהיא בכיוון הנכון, כאשר שנכנסים לפרטי הפרטים, מגלים שיש לא מעט חריגים, תקנים שלא אומצו, תקנים מקומיים שימשיכו לגבור על אלו האירופים וחוסר בהירות בנוגע לאחריות היבואן במקרה שהוא הסתמך על הוכחות סבירות לכך שהמוצר עומד בתקינה האירופית.
בפרפרזה על דברי שמחון, יש לפנות לחברי ועדת הכלכלה וליו"ר הדומיננטי שלה דוד ביטן, ולהתריע כי אם ירשו את כל ההחרגות של הממשלה מהחוק הזה, אנו עלולים להחמיץ את המטרה העיקרית שהיא הקלה על כלל תושבי ישראל.
הבעיה העיקרית: עשרות תקנים נותרו בחוץ
בעיה בולטת בחוק היא היקפו המצומצם. המסלול החדש, שמאפשר להסתמך על התקינה האירופית, מאמץ בשלב זה 17 רגולציות אירופיות מתוך 26. המשמעות היא שיש לא מעט מוצרים שלא יהיה ניתן לייבא על סמך הרגולציה האירופית והיבואן יוכל לייבא רק על סמך הרגולציה הישראלית.
מסמך שהופץ על ידי משרד הכלכלה ליבואנים מראה כי עשרות ואולי אף מאות תקנים לא נכללים ברפורמה. בהם: בנייה, בטיחות אש, ברזים ואינסטלציה, סבון ותמרוקים, סירי לחץ, ומיכלי זכוכית למוצרי מזון ומשקאות. הטענה הרשמית במשרד הכלכלה היא שהם אימצו את כל הרגולציות שנוגעות לתחום משרדם, אך רגולציות אירופיות שמשיקות למשרדים נוספים טרם אומצו. עם זאת, מצופה ממשרדי הכלכלה והאוצר שידרשו להכניס בתוך החוק מועד שבו ייכנסו יתר הרגולציות האירופיות לתוקף. אם ייקבע מועד כזה, המשרדים ילמדו את הרגולציות במהירות ויבדקו את מידת התאמתם לישראל.
בעיה נוספת היא שהרגולציה בישראל מסובכת ולכן, למרות שחוק התקנים החדש יורה כי ניתן לייבא על בסיס התקינה האירופית, הרי שבחוק או בקובץ תקנות אחר ישנה הנחייה המחייבת לציית לתקן או מגבלה אחרת. גם את זה פירטו אנשי משרד הכלכלה, שכן ניתן לראות לדוגמה כי למרות אימוץ התקינה הרלבנטית לייבוא אבקת כביסה, הרי שבישראל יש דרישה ייחודית לרמה מסוימת של כלורידים.
דרך נוספת להבנת הבעיה היא להסתכל על תקנים שמוזכרים באופן עקיף בתקנות אחרות. כך לדוגמה: תקן מזגן 994 צפוי להתבטל בעקבות אימוץ התקינה האירופית, אך מצד שני, תקנות למניעת מפגעים מ־1992 מחייבות כי "ההספק הקולי יהיה כפוף למפורט בתקן 994".
אותו הדבר מתרחש גם בתקן 579 לדודי שמש, שתקנות תכנון ובנייה מפנות אליו ומחייבות אותו. גורמים נוספים טוענים כי הבעיה המסובכת יותר היא במקרים שבהם התקנות לא מזכירות במפורש את התקן הישראלי. כך או כך, נדמה כי בכדי לפתור בעיה זו יהיו חייבים חברי הכנסת לדרוש כי יוכנס בחוק התקנים החדש סעיף שקובע כי "יהיה ניתן לייבא מוצר על סמך חוק זה, גם אם הדבר סותר תקנה או חוק אחר".
נוסח החוק הנוכחי לא מגן על היבואן
חשוב להבין, העובדה שהרפורמה חלה רק על חלק מהמוצרים והתקנים מפחיתה את השפעתה בכמה סדרי גודל. ראשית, היבואן מעדיף שלא להסתבך ולהמשיך להתבסס על התקינה הישראלית. שנית, מוצרים רבים כיום הם משולבים ודורשים עמידה בכמה תקנים. כך לדוגמה, תנור עם נורה צריך לעמוד גם בתקן של תנורים וגם בתקן של נורות. מספיק שאחד מהרכיבים לא יאפשר להסתמך על התקינה האירופית כדי שחסמי הייבוא יחזרו לתמונה.
סוגיה אחרונה ודרמטית נוגעת לעצם המסלול. באופן מפתיע למדי הנוסח הנוכחי של החוק, שאושר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, אומר כי יהיה ניתן לייבא אם "המצרך מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת". אך לשון החוק לא נותנת קווים מנחים ליבואן על סמך מה הוא יכול לבסס הצהרה כזו. החוק הנוכחי לא מספק הגנה ליבואן במקרה שבסוף יתגלה בבדיקת מעבדה מקומית כי המוצר לא עומד בתקן האירופי.
מדובר בשינוי לעומת הנוסח המקורי של החוק שהופץ על ידי משרד הכלכלה, שכלל את המידרג הבא: אם יבואן הצהיר בלי שום ביסוס כי המוצר עומד בתקינה האירופית, יוטלו עליו עיצומים כספיים גדולים והוא עלול להיות מוגדר כ"מפר אמון". אם הוא הסתמך על שיווק באירופה, אז יוטל עליו עיצום מופחת, ואם הוא הסתמך על תיק טכני שכולל בדיקה של מעבדה רלבנטית באירופה, לא יוטל עליו עיצום כלל. אך כעת המצב הוא כי בכל מקרה שבו המפקח יגיע למסקנה כי המוצר לא עומד בתקן אירופי – היבואן ישלם עיצום מלא וימצא עצמו בסכנה להיות "מפר אמון". יבואנים אמרו לכלכליסט כי "אם הסעיף הזה לא ישונה, הרי שלא נוכל להתבסס על המסלול החדש. אם יכול להיות שנסתמך על התקן האירופי אבל נקבל עיצומים, לא נוכל להסתמך על זה".
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר: "המשרד תומך בהתאמות חקיקה בתקנות הנוגעות למשרדי הממשלה השונים ופועל מולם בנושא בכדי שיבצעו התאמות אלו. החקיקה באה להקל על היבוא לישראל ולהסיר חסמים ולא למנוע הטלת עיצומים כספיים על מי שאינם עומדים בהוראות החוק".
