הדרישה להשבת מענקי קורונה - יום הדין שלאחר האפוקליפסה
הדרישה להשבת מענקי קורונה - יום הדין שלאחר האפוקליפסה
נגיף קורונה אומנם עדיין כאן, אבל נדמה כי ההשלכות הכלכליות ההרסניות שהוא הביא עמו לישראל כבר חלפו להן. חיסונים ותרופות הביאו לפיחות בגלי התחלואה, הווריאנטים השולטים הפכו לקטלניים פחות והמשק למד להסתגל לניהול חיים שגרתיים לצד הנגיף.
יחד עם זאת, עבור רבים, קרב ההישרדות שהחל עם הגעת הנגיף לראשונה לישראל עדיין רחוק מלהסתיים, שכן לאחרונה רשות המיסים פתחה במבצע גבייה אגרסיבי להשבת מענקי הסיוע שחולקו לעצמאיים ועסקים בעיצומו של המשבר.
מענקים אלו, נקבעו בחקיקת חירום כחלק ממאמצי הממשלה בעבר, להעניק "עזרה ראשונה" דחופה לעוסקים שנפגעו באורח קשה מן ההגבלות הממשלתיות הדרקוניות שהוטלו על המשק, על מנת לצמצמם את התחלואה. נוכח אופיים זה של המענקים, ועל מנת לאפשר לרשות המיסים להתמודד עם כמות הבקשות האדירה למענקים שהייתה צפויה להתקבל, המחוקק קבע נוסחה סטטוטורית אחידה לבחינת הזכאות למענקים אשר מתבססת על דיווחי העוסקים למע"מ. מקום בו עלה מדיווחיו הדו-חודשיים של עוסק כי חלה ירידה במחזורי עסקאותיו בשיעור שנקבע בחוק, קמה חזקה כי אותה פגיעה נוצרה בקשר סיבתי לנגיף, ועל רשות המסים היה להעביר מיידית מענקים לאותו עוסק.
מטבע הדברים, נוצרו מקרים בהם הנוסחה האחידה לבחינת הזכאות למענק הצביעה על זכאות למענקים למי שלא היו זכאים להם, אם משום שירידת המחזורים שחוו נגרמה מסיבות שאינן קשורות למשבר ואם משום שדיווחיהם למע"מ לא שיקפו נכונה את מידת הפגיעה בהם. וכן, נוצרו גם מקרים הפוכים.
על מנת לוודא כי המענקים ישולמו רק לאותם עוסקים שאכן נפגעו עקב התפשטות הנגיף, ולצד זאת למנוע פגיעה ביעילות סעד החירום, בהסתמכותם של העוסקים על המענקים שכבר קיבלו ובשוויון בין העוסקים, המחוקק קצב לרשות המיסים פרק זמן מוגדר על מנת שזו תבחן באופן קונקרטי את נסיבות ירידת המחזורים של העוסקים ואף העניק לה, במקרים חריגים בלבד, את הסמכות להתערב בנוסחה הסטטוטורית. ככל שהתגלעה מחלוקת בדבר הזכאות, המחוקק קבע פרקי זמן מוגדרים לעוסקים ולרשות לניהול הליכי השגה וערר.
חרף העובדה שוועדות הערר ובתי המשפט קבעו מפורשות כי תכלית חקיקת המענקים מחייבת כי בחינה פרטנית של העוסקים והתערבות בנוסחה הסטטוטורית תעשנה במקרים חריגים בלבד, בפועל, רשות המיסים בדקה באופן פרטני מספר רב מאוד של בקשות למענקים וביצעה בעניינן בחינה חליפית לזכאות. התנהלות זו, הביאה לעיכובים משמעותיים בניהול הליכי אישור המענקים, לחריגה גסה ממסגרת הזמנים שקבע המחוקק להשלמת בחינת הזכאות, ולהכרעה סופית בזכאות למענקים חודשים רבים ולעיתים אף שנים מיום שנתקבלו. כל זאת, מבלי שנתקבל סעד משמעותי בידי העוסקים בגין החריגה הניכרת של הרשות מסד הזמנים שהוקצב לה בחוק.
לא זו אף זו, במסגרת בחינת הזכאות הפרטנית שערכה, רשות המיסים העלתה טענות שונות ומשונות לצורך שלילת המענקים מעוסקים שנמצאו זכאים בהתאם לנוסחה, טענות שמרביתן נוגעות למונחים מעורפלים כגון "תכלית החקיקה" ודרישת "קשר סיבתי" בין הפגיעה במחזורי העסק לבין הנגיף. ואולם, בעוד שלצורך הוכחת "קשר סיבתי" כתנאי לקבלת פיצוי מכוח דיני הנזיקין התגבשו במשך השנים מבחנים קבועים ומוגדרים, בכל הקשור למענקי קורונה דובר היה בקרקע בתולית כמעט לגמרי שהצריכה גיבוש מבחנים משפטיים תוך כדי תנועה, וכן יצירתיות רבה מצד מייצגי העוסקים באופן הצגת טענותיהם.
התוצאה שהתקבלה, הייתה "מערב פרוע" של ממש. רשות המיסים הרבתה להתערב בנוסחה הסטטוטורית, ושללה מענקים מעוסקים זכאים על סמך טענות בעלמא לאי-מימוש תכלית החקיקה ועל בסיס השערות גרידא להיעדר "קשר סיבתי", מבלי שערכה עימם בירור ממצה של מידת ואופן הפגיעה בהם. וועדות הערר הוצפו במספר חסר תקדים של עררים על החלטות הדחייה של הרשות ונאלצו לפסוק באופן בלתי אחיד, כאשר אף ניסיונותיהם של בתי המשפט המחוזיים לשמש כ"שריף" ולקבוע נורמות ברורות להתנהלות הרשות וועדות הערר, צלחו באופן חלקי בלבד.
כל אלו העמיקו את חוסר הוודאות אצל מבקשי המענקים, ובסופו של הליך נגרם לרבים מהם מפח נפש, שכן על אף שנפגעו באופן קשה ביותר בתקופת המשבר, נקבע כי הם אינם זכאים למענקים כלל, או שהם זכאים למענקים חלקיים בלבד.
בפרק הזמן הארוך שחלף ממועד האישור הכמעט אוטומטי של המענקים ועד לשלילת זכאותם הסופית, חלק ניכר מהעוסקים כבר עשו שימוש במענקים שחולקו להם כ"אוויר לנשימה" בעיצומו של המשבר, לצורך הבטחת הישרדות עסקיהם. רבים מהם, עדיין לא התייצבו באופן סופי וחזרו לפעילות כפי שהייתה טרם התפשטות הנגיף, וחלק ניכר מהם עדיין נאלץ להשיב הלוואות בהיקפים גדולים שנלקחו בתקופת המשבר לצורכי העסק. במצב הדברים הנוכחי, נקיטה ביד קשה עם עוסקים לצורך כפייתם להשיב את המענקים, לא רק שלא בהכרח תשיג את מטרתה הגבייתית, אלא עלולה ליצור השלכות רוחב קשות על המשק והמגזר העסקי בכללותו.
לעמדתנו, מאחר שעסקינן במענקי חירום שניתנו לעוסקים על מנת להבטיח את הישרדות המגזר העסקי במהלך משבר עולמי, כלכלי וחברתי שלא היה דומה לו בימי חיינו, יש לנהוג ברגישות גדולה הרבה יותר משיטת "המקל והגזר" שהציגה הרשות לאחרונה בוועדת הכספים לצורך תימרוץ עסקים להשיב את המענקים, אחרת התוצאה שתתקבל מהשבת המענקים עשויה להיות הרסנית לא פחות מאי-נתינתם מלכתחילה.
הטלת עיקולים על העוסקים שלא משיבים את המענקים, מבלי לברר תחילה את הנסיבות שהובילו לסירובם, כאשר מנגד ניתן תמריץ להשבת המענקים בדמות פריסתם לשניים עשר תשלומים בלבד, עומדים בחוסר פרופורציה מוחלט זה לזה. חשוב לזכור, כי רובם ככללם של מקבלי המענקים שנדרשים להשיבם הם עוסקים נורמטיביים שלא עשו דבר פסול לצורך קבלת המענקים, אלא פעלו בהתאם להוראות החוק. בנוסף, רשות המיסים עצמה תרמה רבות לחוסר הוודאות ששורר סביב המענקים, בין היתר משום שבכל הזמן שעבר ממתן המענקים לראשונה היא נמנעה מלהציג עמדה סדורה ולגבש קריטריונים ברורים למקרים בהם היא מפעילה את סמכותה לבחון פרטנית את הפגיעה בעסקים ולהתערב בנוסחה הסטטוטורית שנקבעה לבחינת הזכאות למענקים.
אנו קוראים לממשלה לגלות אמפתיה ולעמוד לצד העסקים, ולהורות לרשות המיסים לגבש תוכנית סדורה ורכה הרבה יותר להשבת המענקים, תוך מתן הקלות בהפרשי ההצמדה ואף פטור מיוחד לעוסקים אשר מתקשים כעת להשיב את המענקים לאחר שעשו שימוש בהם לצורכי עסקיהם בתום לב גמור. כמו כן, יש לשקול בשנית גם את ההחלטה בדבר הטלת עיקולים, ולהטילם על עוסקים רק במצבי קיצון, בהם נכשלו כל ניסיונות הגבייה בדרכי הידברות ונועם.
עו"ד סיון הניק היא שותפה במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות', ואורי סטנסקו הוא עו"ד במשרד, המתמחים בניהול ההליכים הקשורים למענקי קורונה.
d&b – לדעת להחליט
