להגביר את הפיקוח על תעריפי היטלי הפיתוח ברשויות
להגביר את הפיקוח על תעריפי היטלי הפיתוח ברשויות
עיריית פתח תקווה העלתה את תעריפי היטלי הפיתוח על רכיב הבניה ביותר מכפול, ותעריפיה גבוהים מאוד גם ביחס לרשויות שכנות. בהיעדר פיקוח אפקטיבי של משרד הפנים, השיטה שבה הרשות המקומית קובעת את תעריפי חוק העזר צריכה לעבור מן העולם
היטלי פיתוח מהווים מקור הכנסה משמעותי עבור הרשויות המקומיות בישראל. מטרתם העיקרית היא לממן את הקמתן ואחזקתן של תשתיות חיוניות בתחומי הרשות, כגון כבישים, מדרכות, מערכות ניקוז ושטחים ציבוריים, כמו גני משחקים ופארקים. היטלים אלו נקבעים על ידי הרשויות המקומיות במסגרת חוקי עזר ייעודיים, ומשולמים באופן חד פעמי על ידי בעלי נכסים, יזמים וקבלנים עבור כל מטר רבוע של קרקע או שטח בנוי.
בעבר הייתה קיימת חובה לקבל את אישורו של שר הפנים לכל חוק עזר של רשות מקומית בטרם כניסתו לתוקף, אולם חובה זו בוטלה בשנת 1988. על פי התיקון משנת 1988, שר הפנים רשאי להתנגד לחוק עזר תוך 60 יום מהמועד שבו הובא לידיעתו. במידה וזה לא הביע התנגדות במסגרת הזמן שהוקצה לכך, חוק העזר יפורסם ברשומות ויכנס לתוקף באופן אוטומטי. נראה שמאז התיקון האמור, משרד הפנים צמצם משמעותית את פעילות הפיקוח שלו על חקיקת חוקי העזר של הרשויות המקומיות, ונכון להיום מבצע בדיקות בסיסיות ושטחיות בלבד, כך לפחות עולה מהמידה הגוברת של ליקויים בתחשיבי חוקי עזר שנמצאים מוצדקים בתובענות ייצוגיות והליכים אחרים. כל זאת, בניגוד לפיקוח ההדוק והמעורבות הגבוהה של משרד הפנים בכל הנוגע לסוגיית הארנונה, בה נקבעו כללים מחייבים המגבילים את יכולתן של הרשויות לפעול באופן עצמאי תוך ריסון האפשרות להעלאת תעריפים באופן ישיר ועקיף.
לאחרונה, עיריית פתח תקווה פרסמה ברשומות חוק עזר חדש, הקובע את תעריפי היטלי הפיתוח בגין עבודות סלילה בתחומי העיר. חוק העזר פורסם בסמיכות למועד הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בסוף אוקטובר 2023. במסגרת השינויים שערכה העירייה בתעריפים, הוחלט על העברה של רכיב התיעול הצמוד (המתייחס למערכות הניקוז), מחוק העזר לתיעול אל חוק העזר העוסק בסלילת כבישים ומדרכות. למרות שמדובר לכאורה בשינוי טכני, הרי שמהלך זה הסתיר עובדה דרמטית נוספת ולפיה סך התעריף המצרפי של היטלי הסלילה והתיעול, ברכיב הבנוי ובשני חוקי העזר, גדל בשיעור של עד כ-100% - כלומר הוכפל. תעריפי רכיב הקרקע אמנם הופחתו משמעותית, אולם לדבר משקל מועט ולעיתים זניח נוכח העובדה שאין גובים היטלי פיתוח על קרקע באזור מפותח (במיוחד עם החליפה הרבה ידיים), ובפרט לאור העובדה שהתרומה של הקרקע לחיובי היטלי על בניה צפופה הוא נמוך משמעותית מזה של רכיב הבניה.
בבחינה השוואתית לתעריפי היטלי הפיתוח הנהוגים ברשויות מקומיות אחרות במטרופולין תל אביב, מתגלה תמונה מדאיגה. סך התעריפים המצטברים של פתח תקווה להיטלי סלילה ותיעול, הן ביחס למטר רבוע והן ביחס למטר מעוקב של בנייה, גבוהים באופן משמעותי מאלו של הערים האחרות. הם עומדים על שיעור של עד יותר מכפול מהתעריפים המקבילים בתל אביב, כמעט כפול מהיטלי העיר השכנה גבעת שמואל, ויותר מכפול מאלה של רמת גן, הוד השרון ובני ברק.
לדעתנו, צמצום הפיקוח של משרד הפנים על חקיקת חוקי העזר העוסקים בהיטלי פיתוח, הוא אשר אפשר בין היתר לעיריית פתח תקווה להעלות את התעריפים הנגבים בגינם בשיעור כה חריג וחסר תקדים - וזה אינו המקרה היחיד. העדר בחינה מעמיקה של משרד הפנים, של תחשיבי חוקי העזר החדש וההשלכות הנובעות ממנו, כמו גם היעדרה של השוואה פשוטה לתעריפים הקיימים בערים אחרות, הם שהובילו למצב הנוכחי. יש לקוות לשינוי רגולציה שיבטיח פיקוח יעיל ואפקטיבי יותר על תעריפי האגרות וההיטלים הנקבעים על ידי הרשויות המקומיות, וימנע הישנות של מקרים דומים בעתיד.
עד להסדרת הנושא בחקיקה, בעלי נכסים וגורמים אחרים המקבלים דרישות תשלום להיטלי פיתוח, יכולים להגיש תביעות כנגד הרשויות המקומיות בגין החיובים הנדרשים מהם, זאת, נוכח פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בעניין ע"א 4151-20 נוה-גד בניין ופתוח בע"מ נ' עיריית באר שבע, אשר עשוי לפתוח פתח להגשת תביעות בהיקפים נרחבים בסוגיה זו, בפרט כנגד עיריית פתח תקווה.
עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד טל יצחק אזרואל - שותפים ומייסדים של משרד מוסקוביץ, אזרואל- עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
