דעהלמי באמת מפריע שקל חזק?
דעה
למי באמת מפריע שקל חזק?
יתרות המט"ח של בנק ישראל שוב בשיא, בזמן שעדיף לתת תמריצים נקודתיים ליצואנים שהמוצר שלהם רגיש לתנודות המטבע, במקום להתערב ללא הפסקה בשוק. גם אם החברות אוהבות לבכות, סקר המנכ”לים של איגוד ההייטק מראה שהן עצמן לא פועלות בנושא
עוד יום ועוד שפל בשערו של הדולר מול השקל, המטבע החזק בעולם. יתרות המט"ח של בנק ישראל שפורסמו השבוע שוב בשיא ונושקות ל־210 מיליארד דולר, זינוק של 25% בתוך שנה. עבור מי מתאמץ בנק ישראל ברכישה הבלתי פוסקת של דולרים?
סקר של איגוד הייטק בהתאחדות התעשיינים לקראת השקת שדולת ההייטק בכנסת, מראה כי מדובר במלחמה מיותרת וכי בפועל בעיית השקל החזק שפוגע ביצואנים לא חריפה במיוחד.
לפי הסטטיסטיקה היבשה, באיגוד קיבלו את התוצאה לה קיוו - יותר ממחצית ממנהלי חברות הטכנולוגיה שנשאלו ציינו כי הדולר מהווה מכשול ליצוא מוצרי החברה. אך החוכמה היא בפרטים הקטנים - בה בעת יותר מ־40% מהנשאלים, כלומר נתח גדול מהם, אמרו כי הדולר הנמוך כמעט לא מהווה מכשול או כלל לא. בשאלה נוספת ציינו 29% מהמנכ”לים את שער השקל כחסם עיקרי ליצוא, אך 24%, כלומר שיעור די דומה, ציינו בכלל את המכסים והרגולציה.
הפאנץ' האמיתי מגיע בשאלה "אילו פעולות נקטה החברה שלך כדי להתמודד עם הדולר הנמוך?". 43% מהמנכ"לים ציינו כי לא נקטו פעולה כלשהי. 14% הוציאו חלק מהפעילות לספקים בחו"ל ו־13% בלבד השקיעו בגידור. רק 6% העלו את מחיר המוצר. התוצאה המובהקת ביותר התקבלה בתשובה לשאלה - באיזו מידה אתה מקבל תמריצים מהממשלה ליצוא? מעל 70% ענו נחרצות: "כלל לא" ועוד 20% אמרו "במידה מועטה".
אף שהסקר נעשה על ידי קבוצת אינטרס שרוצה לראות את השקל חלש יותר בשם המגזר העסקי, למקבלי ההחלטות כדאי להתעמק בתוצאות שלו, אבל להגיע למסקנה עצמאית: כדאי לתת תמריצים נקודתיים וסיוע ליצואנים שהמוצר והרווחיות שלהם רגישים יותר לתנודות המטבע, במקום להתערב ללא הפסקה בשוק. גם אם החברות עצמן אוהבות את שגרת ההתבכיינות, הסקר מראה כי הן עצמן, לא נוקטות פעולות של ממש.
