מחקר: האמריקאים מממנים כ־70% מהמאמץ המלחמתי של ישראל
מחקר: האמריקאים מממנים כ־70% מהמאמץ המלחמתי של ישראל
מחקר של מכון ווטסון האמריקאי חושף כי מתחילת המלחמה הוציאה ארה"ב יותר מ־22 מיליארד דולר על סיוע צבאי לישראל – מחימושים וציוד ועד פריסת נושאות מטוסים
ממשלת ארה"ב הוציאה לפחות 22.76 מיליארד דולר על סיוע צבאי לישראל מ־7 באוקטובר 2023 עד 30 בספטמבר השנה. כ־17.9 מיליארד דולר הוצאו על סיוע צבאי ישיר לישראל ו־4.86 מיליארד דולר על פעולות צבאיות של ארה"ב באזור המלחמה, לרבות נגד כוחות החות'ים בתימן – כולל פריסת נושאות מטוסים וסוללות הגנה אווירית באזור. נתונים אלה עולים ממחקר שערך מכון ווטסון לעניינים ציבוריים ובינלאומיים מאוניברסיטת בראון תחת "פרויקט עלויות המלחמה (Costs of War Project)".
הפרויקט נועד לשפוך אור על היקף הסיוע האמריקאי בסכסוכים מזוינים שבהם ארה"ב מעורבת באופן ישיר, ולא מסתיר את הטון הביקורתי על היעדר שקיפות סביב המספרים. "קשה היה לעיתונות, לחברי קונגרס ולציבור בארה"ב לקבל הבנה מדויקת של כמות הסיוע הצבאי – הן בציוד והן בכסף – שממשלת ארה"ב סיפקה לישראל במהלך השנה האחרונה של המלחמה. כמו כן, יש מעט מאוד מודעות ציבורית לעלויות של פעולות צבאיות של ארה"ב באזור", נכתב בפתח הסקירה. מי שניהלה את המחקר היא פרופ' לינדה בילמס, מרצה בכירה למדיניות ציבורית וכלכלה ציבורית מאוניברסיטת הרווארד.
חידוש מהיר של חימושים
המחקר ראה אור לפני כשבועיים וממנו עולות כמה מסקנות חשובות, בעיקר לנוכח הקריאות של ממשל ביידן להפסקת אש בעזה אחרי חיסולו של יחיא סינוואר ולהגברת הסיוע ההומניטרי לרצועה. המקביל נשמעות בישראל קריאות לסגור את סוכנות אונר"א לסיוע לפליטים (ארה"ב מתנגדת) וכן טענות נגד ממשל ביידן מפי ראש הממשלה נתניהו ובכירים בקואליציה, כמו השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
היקף הסיוע האמריקאי מתחילת המלחמה הוא כ־85 מיליארד שקל (לפי שער חליפין ממוצע של בנק ישראל בשנה האחרונה) שחלק ממנו כבר מתעכב – כ־5.2 מיליארד דולר יגיעו רק בשנה הבאה. לפי אומדנים רשמים של בנק ישראל, העלות הכוללת של המלחמה נאמדת בכ־250 מיליארד שקל, מתוכם כ־118 מיליארד שקל בסעיף העלויות הצבאיות (עלויות מבצעיות של צה"ל, חידוש ציוד צבאי, תחמושת ותמיכה לוגיסטית). לפיכך, לפי חישוב פשוט, האמריקאים ממנים כ־70% מהמאמץ המלחמתי.
אמנם החישוב אינו מדויק כי יש עניין של "תזרים" על פני זמן (ישנו פער בין ההוצאה בפועל לבין קבלת הכסף), אך אין ספק כי ללא הסיוע האמריקאי הגירעון הממשלתי לשנים 2024-2025 (שהוא מהגבוהים בתולדות המדינה), היה גדל בכ־4.3% תוצר, מה שהיה הופך אותו לבלתי ניתן למימון. לפיכך, ספק אם המלחמה הזו היתה מתנהלת כפי שהיא - לא בעוצמה ולא בהיקף - ללא הסיוע האמריקאי.
המאמר מדגיש את החשיבות האסטרטגית של הסיוע האמריקאי במימון ובפיתוח של מערכות הגנה מפני טילים – כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת חץ. כמו כן, בעקבות הסלמת הסכסוך, החידוש המהיר של מלאי הנשק והחימושים של ישראל – באמצעות אספקה קריטית של פגזי ארטילריה, פצצות, תחמושת מונחית מדויקת וטילים נגד טנקים – שיחק תפקיד מרכזי.
המחקר מציין כי סכום העתק שכבר אושר היה מנה ראשונה: ב־13 באוגוסט השנה ממשל ביידן הכריז על הסכמי נשק נוספים בהיקף של 20.3 מיליארד דולר, כולל מכירת מטוסי קרב מדגם F15 של בואינג. החבילה כללה 50 מטוסי F15 קרביים (18.8 מיליארד דולר), יותר מ־32 אלף חימושים לטנקים (774 מיליון דולר), כלי רכב טקטיים (583 מיליון דולר), 30 טילי אוויר–אוויר מתקדמים לטווח בינוני (102 מיליון דולר), ו־50 אלף מחסניות מרגמה (61 מיליון דולר). לפי המחקר, הפנטגון עידכן כי תאריכי המסירה של המערכות הם בין 2026 (פגזי מרגמה) ל־2029 (במקרה של F15s).
המדינה שקיבלה הכי הרבה
המסמך מדגיש את הייחודיות של ישראל בנושא. ראשית, ישראל היא המדינה שקיבלה הכי הרבה סיוע אמריקני מאז מלחמת העולם השנייה, כאשר הסכום מצטבר ל־251.2 מיליארד דולר במשך 66 שנים. כמו כן, הסיוע שסיפק ממשל ביידן לישראל בשנה האחרונה היה הגבוה ביותר בתולדות היחסים בין שתי המדינות, והיה גבוה ב־25% מהסכום השני הכי גדול שקיבלה ישראל במהלך ההיסטוריה מארה"ב – 14 מיליארד דולר בסוף שנות ה־70 (מדובר בסכומים ריאליים, כלומר בניכוי האינפלציה כך שהם משקפים את כוח הקנייה).
בנוסף, מוזכר אלמנט ייחודי נוסף שמבדיל את הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל לעומת שאר העולם: מתן האפשרות להוציא עד 25% מהסיוע על תוצרת ישראלית מקומית, זכות שארה"ב לא העניקה לאף בעלת ברית אחרת.
המחברים סבורים כי הוראה זו תומכת בתעשייה הביטחונית של ישראל, דבר שהפך אותה לאחת המדינות העצמאיות ביותר מבחינה צבאית שגם מקבלות סיוע מארה"ב.
