"קנס האמהות": ירידה של כ-28% בשכר נשים לאחר לידת הילד הראשון
"קנס האמהות": ירידה של כ-28% בשכר נשים לאחר לידת הילד הראשון
על פי הכלכלנית הראשית באוצר, שכרן של נשים יהודיות לא חרדיות לאחר לידה צונח ב-30% בעיקר בשל צמצום היקף המשרה וגם לאחר עשור הן משתכרות 27% פחות מהגברים. בחברה הערבית הפער המגדרי נפתח באופן משמעותי בשנת הנישואים, טרם לידת הילד הראשון, עם פער של 35% בהשתכרות בין נשים לגברים
"קנס האימהות" של יהודיות לא חרדיות בישראל, כלומר שעור הירידה שלהן בשכר לאחר לידת הילד הראשון עומד על 28%. באוכלוסייה הערבית אין קנס אימהות אלא "קנס נישואין" והוא גבוה בהרבה ועומד על 35%. עם זאת קנס האימהות בישראל נמוך משמעותית מאשר בגרמניה, בריטניה וארצות הברית. כך עולה מסקירה שמפרסת היום הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג.
בישראל שעור התעסוקה של נשים גבוה ולכן הפער המגדרי מתבטא הרבה יותר בשכר מאשר בתעסוקה. הפער בין גברים לנשים בשיעור התעסוקה עומד על 7.7 נקודות אחוז והוא נמוך יחסית לממוצע ה-OECD (13.3 נקודות אחוז). לעומת זאת פער השכר עומד על 22.7% לשכירים במשרה מלאה, והוא כפול מ-12.4% בממוצע המדינות המפותחות. 60% מהפער הזה מוסבר בהיקף משרה נמוך יותר ו-30% בבחירת ענף תעסוקה.
על פי תרחיש שחישב האוצר, צמצום הדרגתי של 40% מהפער בין גברים לנשים צפוי להוביל לגידול של כ-34 מיליארד שקל בתוצר ב-2030 ושל כ-91 מיליארד שקל ב-2040 בהשוואה לתרחיש עסקים כרגיל (צמצום איטי). עם זאת ירידה מקבילה בהכנסת גברים, למשל בשל מעבר שלהם לענפי תעסוקה פחות מכניסים או ירידה באחוז המנהלים אצלם, עלולה לקזז חלק מהתוספת.
בישראל, ההכנסה השנתית מעבודה של יהודיות שאינן חרדיות יורדת באופן חד מיד עם הולדת הילד הראשון וגם עשור לאחר מכן היא נמוכה בכ-28% ביחס לגברים כתוצאה מהכניסה להורות. בשנה הראשונה אחרי הלידה יש ירידה של 30% בשכר ולאחר עשר שנים עדיין נשמר פער של 27% בינן לבין הגברים. קנס האימהות בישראל מסביר כמחצית מהפער המגדרי בהכנסה מעבודה. בין היתר ישנה תופעה שנשים עוזבות את ענף ההייטק המכניס לאחר לידת הילד הראשון.
בשל שעור התעסוקה הגבוה, קנס האימהות בישראל נובע בעיקר בשל ירידה בהיקף המשרה של נשים לאחר לידת הילד הראשון ופחות בגלל יציאה משוק העבודה. נוסף על כך, לאחר לידת הילד הראשון הנתונים מעידים כי נשים בוחרות לעבוד בשיעורים גבוהים יותר באזור מגוריהן. תשע שנים לאחר לידת הילד הראשון, הסיכוי של נשים (מועסקות) לעבוד באזור מגוריהן גדול ב-12% ביחס לשנה שלפני הכניסה להורות, בעוד שבקרב האבות לא חל שינוי. כמובן, הבחירה לעבוד קרוב, מגבילה את האפשרויות ועלולה לפגוע בשכרן.
למרות פריון הילודה הגבוה מאוד בישראל, קנס האימהות של נשים יהודיות לא חרדיות בישראל אינו גבוה יחסית למדינות המפותחות. בגרמניה עומד קנס האימהות לאחר עשור על 61%, בבריטניה על 44%, לעומת 28% בישראל. לעומת זאת בשוודיה הוא עומד על 26% בלבד ובדנמרק על 21%.
בחברה הערבית הפער המגדרי נפתח באופן משמעותי בשנת הנישואים, טרם לידת הילד הראשון. "קנס הנישואים" של נשים ערביות ביחס לגברים ערבים עומד על 35%, גבוה מקנס האימהות בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות (28%). בקרב הנשים הערביות מרבית הפגיעה בהכנסה מעבודה לאחר הנישואין נובעת מיציאה משוק העבודה, ולא מצמצום בהיקף המשרה תופעה זו מחזקת את ההשערה לפיה הפערים המגדריים בשוק העבודה נובעים גם מתפיסות תרבותיות.
באוצר טוענים שלפי מחקרים הכלי היעיל ביותר לצמצום הפער המגדרי והגברת שעור התעסוקה ושעות העבודה של נשים הוא סבסוד מעונות יום למשפחות מרקע חלש שבהן שני ההורים עובדים.
