אחרי העיכובים: חוק המטרו אושר לקריאה שנייה ושלישית
אחרי העיכובים: חוק המטרו אושר לקריאה שנייה ושלישית
ועדת הפנים אישרה את החוק שייצר את התשתית החוקית להקמת רכבת תחתית בגוש דן. בין היתר אושר כי היטל ההשבחה בסביבת המטרו יעמוד על 60% עד 2030, כי בעלי נכסים גדולים בסביבת המטרו ישלמו היטל שנתי וכי בעלי עסקים באזור יזכו לפיצוי. נציגת לשכת עורכי הדין: "מגבלת הזמן להיטל המופחת אופטימית מדי". לשכת המסחר: "נראה הרבה עסקים נסגרים"
ועדת הפנים והסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית את התיקונים לחוק המטרו, שייצר את התשתית החוקית שתאפשר את הקמת הפרויקט הגדול והיקר ביותר בישראל — רכבת תחתית בגוש דן רבתי, בכ־150 מיליארד שקל. הצעת החוק כוללת פיצוי כספי לבעלי העסקים שבאזור עבודות המטרו, הורדת היטל ההשבחה, הסדרת תוכניות משביחות במתחמי פינוי בינוי והתחדשות עירונית, יצירת מנגנון שקיפות ויידוע הציבור והורדת ספי הרעש בעקבות העבודות.
עוד כוללת הצעת החוק שתעלה לאישור במליאת הכנסת בשבוע הבא את הרכב המועצה המאסדרת, הוספת מנגנוני התייעצות ושקיפות, הגבלת סמכות הוועדה הלאומית לתשתיות (ות"ל) לתכנון שימושים שחורגים מתכנון התשתית עצמה, קביעה כי החברה המבצעת לא תוכל לבצע עבודות לשיקום או פיתוח ברמה הנמוכה מהמקובל באזור, טיוב הליכי תיאום התשתיות והסרת חסמים לצורך קידום מהיר של הפרויקט.
הצעת החוק קובעת שעל בקשה להיתר שתוגש עד סוף שנת 2030 יחול היטל השבחה של 60% (במקום 75%). לגבי מתחמי התחדשות עירונית, אחרי אישורה של תמ"א 70 (תוכנית המתאר לסביבת המטרו), רשאית הרשות המקומית לחלק לאזורים שונים את מתחמי ההשפעה שבתחומה ולקבוע שיעורי היטל השבחה של 72%, 50%, 25% או 0. הרעיון הוא שהפחתת המס תסייע במימוש ההתחדשות.
כמו כן, חוק המטרו קובע שאדם שיש לו נכס או נכסים מסחריים בשטח גדול מ-100 מ"ר בסביבת המטרו ישלמו היטל שנתי, והכספים שיתקבלו מההיטל ישמשו לבניית המטרו. יש לציין שהמס ייגבה רק אחרי הפעלת המטרו.
עוד נקבעו הוראות המחייבות את המדינה לתת סיוע כספי לבעלי העסקים שבאזור עבודות המטרו. בחוק נקבע כי שר האוצר בהתייעצות עם ועדת הפנים יקבע קריטריונים לפיצוי שיקחו בחשבון בין השאר את סוג העסק, התלות שלו בקבלת קהל, המיקום של העסק ביחס לעבודות ועוד. נקבע כי התשלומים לא יהיו מותנים בהוכחת פגיעה בהכנסות של בעל העסק. הסיוע ישולם מאוצר המדינה באמצעות שיפוי עבור תשלומי הארנונה.
המטרו היא רשת של רכבות תחתיות שאמורות לשרת את כל מרכז הארץ, מלוד, רחובות ונס ציונה בדרום לרעננה, הרצליה וכפר סבא בצפון. המטרו מהיר יותר ומסיע יותר אנשים מרכבת קלה, וזה משמש גם את התווך הבינעירוני ולא רק העירוני. המטרו צפוי לשרת כ-2.5 מיליון נוסעים ביום וצפוי להקל באופן משמעותי על העומס בכבישים.
חקיקת חוק המטרו החלה כבר ב-2021. ממשלת בנט-לפיד ניסתה לקדם אותו, אך כשלה בלהעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית במליאה מפני שהקואליציה התפרקה והכנסת פוזרה. על החוק חל דין רציפות, ולכן הקואליציה הנוכחית נאלצה לדון בו מחדש.
אבישי קימלדורף, שותף ומנהל פרויקטים בקרן ריאליטי שייצגה את היזמים במו"מ על גיבוש החוק, אמר לכלכליסט כי "חברי הוועדה הבינו את טענתנו בדבר הקיפאון בשוק הנדל"ן באזורי ההשפעה של תחנות המטרו, שמונע הכנסות למדינה למימון המטרו ומעכב פיתוח במרכזי הערים, ובהתאם לכך העבירו את השינוי הבוקר בוועדה להפחתה של 15% (מ-75% ל-60%) בגובה ההיטל על מנת לתמרץ את השוק. יחד עם זאת נותרו עוד כמה נושאים חשובים שאינם בסמכות הוועדה אותם יש לתקן בהמשך הדרך בעיקר בצד התכנוני. כוונתי היא לתמ"א 70, שטרם אושרה ומעכבת את קידום הפרויקטים".
עו"ד ענת בירן, יו"ר בוועדת תכנון ובנייה בלשכת עורכי הדין הארצית שייצגה את הלשכה בדיונים בוועדת הפנים, הבהירה כי נוסח החוק שאושר היום אינו חף מבעיות: "ההקלות בגובה היטל ההשבחה שנקבעו חלות רק על בקשה להיתר בנייה ולא על עסקאות מכר, דבר שיגרום לבעלי נכסים רבים להיות כבולים לנכסים שלהם, ללא יכולת לבצע עסקאות עד שהתוכנית תגיע לשלב של בקשה להיתר. כך, בעל נכס שלא יזדרז ויחתום על עסקה לפני שבאזור תהיה תוכנית משביחה, לא יקבל את ההטבה ולא יוכל לבצע פעולות בנכס שלו. בעיניי, ועדת הפנים היתה צריכה לתת את הדעת גם על נושא זה, ולאפשר לבעלי הקרקע את ההיטל המופחת במשך אותה תקופה גם על עסקאות מכר ולא רק על בקשות להיתרים".
עוד היא הוסיפה ש"מגבלת הזמן להיטל המופחת אופטימית מדי, נוכח משך הזמן הארוך הנדרש להליכי התכנון והרישוי בישראל. בהקשר זה שנת 2030 זה ממש מעבר לפינה. הצעת החוק גם לא מביאה בחשבון עיכובים של שנים בהליכי הרישוי עקב הליכים משפטיים והליכי ערר, שמאריכים משמעותית את ההגעה לשלב ההיתר. הוועדה היתה צריכה להכניס גם את הפקטור הזה למשוואה, ולקבוע כי משך הזמן שבו מתנהלים הליכים משפטיים בנוגע לתוכנית, לא יבוא בחשבון במניין התקופה להיטל המופחת. מהלכים אלה הכרחיים לדעתי על מנת לאפשר ולעודד עסקאות במתחמי ההשפעה של המטרו. אחרת, אזרח שמעוניין למכור דירה או נכס שבבעלותו עלול להיות חשוף למס דרקוני של 75%, וכך גם בעסקאות קומבינציה גדולות או עסקאות בין יזמים. הפער בין התנאים לקבלת ההיתר המופחת עלול להביא לקיפאון בעסקאות בשוק באזורים אלה, בניגוד לאינטרס של המדינה".
ישראלה מני, סמנכ"לית כלכלה ומיסים בלשכת המסחר, אמרה בדיון כי ״אנחנו פחות אופטימיים. ראינו מה שקרה בערים המרכזיות בבניית הרכבת. אני חוששת מאוד מהעלאת המיסים שהולכת לעוף על המגזר העסקי, אני מניחה שאנחנו נראה גם הרבה עסקים נסגרים. חזרנו ואמרנו לאורך הדיונים בוועדה שיש סעיף קטן שהוא לכאורה לא רלוונטי אלינו, למגזר העסקי, אבל כן רלוונטי להתנהגות הכללית - האישורים החריגים (להעלאת ארנונה - ג"נ) שקיבלו, או יותר נכון, דורבנו, הרשויות המקומיות להגיש בשביל לממן את המטרו. זו שערוריה. המשמעות של אישור חריג זה שהוא פה לעולם״.
גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, אמרה כי "ישנם פרמטרים מאוד חשובים שלא נכנסו לחוק. בעניין בקשות לאישורים חריגים, אנחנו מבקשים שרשויות מקומיות בהן עובר תוואי המטרו לא יוכלו להגיש אישורים חריגים להעלאת ארנונה בתוואי הרכבת. מנגנון האישורים החריגים כבר מזמן אינו חריג אלא דבר שבשגרה ומשרד הפנים עוד מזמין את הרשויות המקומיות לבקש אישורים חריגים להעלאות. כמו כן, חשוב להבין שאישור חריג הוא בנוסף למנגנון העדכון האוטומטי של הארנונה השנתית, והופך לבסיס החישוב לשנה הבאה, כלומר ריבית דריבית. בקשתנו היא שייצרו קרן מיוחדת בעניין הזה כדי שזה לא יעמיס על התושבים והמגזר העסקי לנצח נצחים.
"פרמטר נוסף שלא קיים בחוק שהוגש הוא קביעת תקרה למ"ר עליו חל ההיטל. אנחנו מבקשים להגביל את גודל העסק ל-2,000 מ"ר בלבד, ישנם עסקים שייאלצו לשלם מיליוני שקלים בשנה בעקבות אגרת המטרו דבר שיתגלגל בסופו של דבר לצרכן וליוקר המחיה. לגבי מנגנון הפיצויים שהוכנס לבסיס החוק, המגזר העסקי חייב להיות שותף לקביעת הקריטריונים לפיצוי".
