פרשנותהדוח של מודי'ס נותן ציון נכשל לפוליטיקת המלחמה של נתניהו
פרשנות
הדוח של מודי'ס נותן ציון נכשל לפוליטיקת המלחמה של נתניהו
במודי'ס טוענים כי הסיבה המרכזית להורדת הדירוג הכפולה של ישראל היא הניהול הכושל של המדינה במלחמה, יותר מאשר עצם המלחמה. כל עוד השיקולים הפוליטיים ימשיכו לגבור על האינטרס הציבורי דירוג האשראי ועמו כלכלת ישראל ימשיכו להתדרדר
תומכי הקואליציה צודקים בטענה כי הסיבה העיקרית להורדת דירוג האשראי הכפולה של מודי'ס היא המלחמה העצימה שמדינת ישראל נקלעה אליה מאז אסון ה-7 לאוקטובר, אבל טועים טעות נחרצת בכך שהם סבורים שהדבר הזה הוא מעין "כוח עליון" שפוטר את הממשלה מאחריות למשבר הכלכלי שאנחנו צועדים לפתחו בעיניים גלויות. למען האמת, במודי'ס טוענים בדיוק הפוך ומחברים באלגנטיות בין המצב הביטחוני, המצב הפוליטי והכלכלי.
שני ההסברים הראשונים וככל הנראה גם המרכזיים שניתנים על ידי החברה להורדת הדירוג הם התעצמות המלחמה והתארכותה. בהתעצמות הכוונה היא לסיכון שהמלחמה שהפכה בשלב הזה למלחמה רב זירתית בעצימות נמוכה תהפוך למלחמת "כל בכל" עצימה, שיכולה לתפוס צורה של תמרון קרקעי בלבנון או להבדיל חילופי מהלומות ממושכים בין ישראל לבין איראן. בסוכנות הדירוג לא משאירים מקום לשאלות או תהיות מיותרות וכותבים במפורש שהסיכון הזה גדל בגלל חוסר נכונותה של ישראל להציג "אסטרטגיית יציאה" מהמלחמה שתספק ודאות או ביטחון ושנכון לעכשיו האסטרטגיה שכן נמצאת בשימוש היא מעין "אסקלציה ממוקדת" בלבנון שעלולה לצאת משליטה, וזאת במקביל להיעדר משא ומתן על הפסקת אש ברצועת עזה.
לפי הדוח, היעדרה של אסטרטגיית יציאה מובילה בתורה למתחים חברתיים פנימיים ולחוסר ודאות כלכלי שמקשה על עשיית עסקים עם ישראל, בין אם בגלל מגבלות על מעבר סחורות, התדרדרות מעמד ישראל בעולם שמוביל לחרמות וחוסר יכולת של ספקים ישראלים לעמוד בחוזים איתם. הביקורת הדיפלומטית לכאורה של "היעדר אסטרטגיית יציאה" מכוונת ישירות לראש הממשלה נתניהו, שדוחה פעם אחר פעם את העיסוק ב"יום שאחרי" ובכך מותיר את כלל הסקטורים במדינת ישראל בחוסר וודאות מתמיד שמקשה על היכולת לתכנן קדימה.
בכל הקשור להתארכות המלחמה, במודי'ס אומרים את המובן מאליו - העובדה שישראל נמצאת במלחמה ללא דד-ליין ברור שיכולה להימשך שנים פוגעת בכלכלה הישראלית, מגדילה הוצאות ומקשה על היכולת לקדם "יום שאחרי" כלכלי, אותה תקופה של שגשוג כלכלי חד שמאפיינת לעתים מדינות שמסיימות מלחמה וישראל חוותה לא פעם ולא פעמיים בעבר. במודי'ס שמים דגש על אחד הסקטורים שהכי נפגעו במלחמה – המילואימניקים, שמצד אחד נגרעים ממקומות העבודה שלהם ומצד שני התשלום להם עולה הון עתק למדינה (נכון להיום התשלום למילואימניקים במלחמה הנוכחית עומד על 36 מיליארד שקל – י"ש).
בהקשר הזה מצוינת גם הימנעות המדינה מביצוע צעדים שעל פניו נדמים כמתבקשים בכדי להתמודד עם משבר המילואימניקים, בין אם מדובר בהארכת שירות הסדיר ל-3 שנים ובין אם מדובר על גיוס חרדים. עוד בהקשר של שוק העבודה, במודי'ס מציינים את היעדרם של פועלים פלסטינים שהיוו לפני המלחמה 30% מהפועלים בסקטור הבנייה שמהווה 5% מהתוצר של מדינת ישראל. הימשכות המלחמה בהקשר הזה מקבעת את המתיחות הביטחונית ויוצרת "סטטוס קוו" חדש במסגרתו אין פועלים, אך המדינה לא מצליחה לייצר אלטרנטיבות ראויות.
במילים אחרות, במודי'ס טוענים כי הסיבה המרכזית להורדת הדירוג הכפולה היא ניהול המלחמה הכושל של המדינה, יותר מאשר עצם המלחמה. לא רק זה, אלא שהאילוצים הפוליטיים של ראש הממשלה, כמו העובדה שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מאיים להפיל את הממשלה בכל מקרה בו תיחתם הפסקת אש, מובילה את ישראל לעתיד אפל של מלחמה אינסופית ולכן גם תחזית הדירוג השלילית.
מהדברים הללו ניתן להבין כי שר האוצר סמוטריץ' הוא לאו דווקא האשם המרכזי בהורדת הדירוג, אלא ראש הממשלה נתניהו שמותיר את ישראל במציאות של מלחמת ברירה ונמנע מלנקוט צעדים שייטיבו עם מדינת ישראל וכלכלתה כמו גיוס חרדים משיקולים פוליטיים בלבד. כל עוד ישראל תמשיך להיות מנוהלת באותו אופן, כאשר השיקולים הפוליטיים וההישרדותיים גוברים על ההיגיון הבריא או האינטרס הציבורי אז דירוג האשראי ועמו כלכלת ישראל וביטחון תושביה ימשיכו להתדרדר עוד ועוד.
