"דיבידנד? הפרטות יניבו יותר כסף"
"דיבידנד? הפרטות יניבו יותר כסף"
באוצר התייחסו לצעד של ליברמן שנחשף בכלכליסט, לפיו חברות ממשלתיות ישלמו למדינה דיבידנד כדי להקטין את הגירעון; "הדרך הנכונה להפקת הכנסות מהחברות הממשלתיות לטובת קופת המדינה היא קידום וזירוז ההפרטות"
במשרד האוצר יש החולקים על המהלך שמתכנן שר האוצר אביגדור ליברמן ושנחשף אתמול ב"כלכליסט" לפיו חברות ממשלתיות ישלמו למדינה דיבידנד כדי להקטין את הגירעון. לדברי גורמים במשרד, "הדרך הנכונה להפקת הכנסות מהחברות הממשלתיות לטובת קופת המדינה היא קידום וזירוז ההפרטות בחברות הללו".
הגורמים הסבירו כי הפרטת כמה חברות ממשלתיות עשויה להניב הכנסות חד־פעמיות משמעותיות למדינה. כך מדובר על 2-1 מיליארד שקל על הפרטת 25% מהתעשייה האווירית, ואם ההנפקה תורחב ל49%, אז מדובר בסכום כפול; הפרטה של נמל אשדוד עשויה להניב הכנסות של 1.5 מיליארד שקל; השלמת מכירת הדואר והנפקת החברה עשויות להניב כ־250 מיליון שקל.
לדברי הגורם באוצר, בדרך כלל ההפרטות נתקלות בקשיים מכיוון ועדי העובדים והחברות עצמן, והגירעון הגדול יכול לשמש כעת את השר כמנוף לזירוז הנושא.
סיבה נוספת ובסיסית יותר להעדפת הפרטות על פני משיכת דיבידנד, לדבריו, היא שפוטנציאל ההכנסות על דיבידנד הוא נמוך, ולפי ההערכות לא יעלה על חצי מיליארד שקל מכלל החברות בשנת 2021. זאת לאחר שחברת החשמל, שהיא הרווחית ביותר מבין החברות הממשלתיות, פטורה מתשלומי דיבידנד עד ל־2025. נוסף על כך חברת רפאל יכולה להפחית 269 מיליון שקל מדיבידנדים עד לשנת 2025.
גם למהלך של שינוי מדיניות הדיבידנד, וגם למהלך של קידום הפרטה, יש צורך במינוי של מנכ"ל מקצועי לרשות החברות הממשלתיות שמכיר את המגזר הציבורי בכלל, ואת החברות הממשלתיות בפרט. מאז עזיבתו של ינקי קוינט הרשות מתנהלת ללא מנהל, וללא ממלא מקום.
