מאחורי ועדת הסלנציגי הציבור? נציגי הכוורת של ליצמן בקודש הקודשים
מאחורי ועדת הסל
נציגי הציבור? נציגי הכוורת של ליצמן בקודש הקודשים
פרשת השחיתות החמורה שנחשפה שלשום נוגעת לפי החשד בקודש הקודשים של מערכת הבריאות – ועדת סל התרופות והטכנולוגיות. ביום שהוועדה מתכנסת חבריה יודעים שמכל 8 תרופות הם יכולים לבחור רק אחת - ומבינים בדיוק מה המשמעות עבור אותם ישראלים שזקוקים ל־7 התרופות שנשארו מחוץ לסל
1. פרשת השחיתות החמורה שנחשפה נוגעת לפי החשד בקודש הקודשים של מערכת הבריאות – ועדת סל התרופות והטכנולוגיות. סל הבריאות – תקציב שירותי רפואה לאזרחים, גדל בכל שנה על פי שלושה קריטריונים. שניים מהם הם אובייקטיבים: מדד הדמוגרפיה, כלומר הסל גדל כי מספר האנשים שחיים בישראל הולך וגדל בקצב של כ־2% כבר יותר משני עשורים; ומדד היוקר, שמתעדכן לפי רמת המחירים של התרופות והשירותים. יש פרמטר שלישי וסובייקטיבי: "סל התרופות" – סכום שהממשלה קובעת כתוספת – כאמירה ערכית. ועדת הסל היא זו שמחליטה אילו תרופות וטכנולוגיות רפואיות יכנסו, ואילו לא. לוועדה הזו היה בשנה שעברה התפקיד הקשה ביותר בממשלה: לבחור מבין 900 תרופות וטכנולוגיות. ביום שהוועדה מתכנסת חבריה יודעים שמכל 8 תרופות הם יכולים לבחור רק אחת ומבינים בדיוק מה המשמעות עבור אותם ישראלים שזקוקים ל־7 התרופות שנשארו מחוץ לסל.
2. מצד שני, היא מושא לגאווה בגלל כמה סיבות. כך הסביר פרופ' שוקי שמר, יו''ר ועדת הסל האחרונה ומבכירי אנשי בריאות הציבור בישראל: "ועדת הסל הישראלית מהווה מודל ייחודי ואנו גורפים הרבה מאוד מחמאות בעולם בעקבותיו. יש לך את אנשי האוצר, הרופאים, אנשי ציבור, שמייצרים מרקם המאפשר דיונים מאוד מקצועיים, עניינים ויסודיים. והדבר החשוב: אין הצבעות. ההחלטות נקבעות בקונצנזוס". כל חבר חייב גם למלא טופס ניגוד עניינים. אם רבע מתהליכי קבלת החלטות היו מתקבלים כמו בוועדת הסל, הסינגפורים היו מגבשים תוכנית כלכלית בשם "ישראל".
3. ובחזרה לפרשה המטלטלת. במערכת הבריאות הכירו כולם את תרבות השלטונית המאוד יחודית שיעקב ליצמן ועוזריו הנחיתו על המערכת. ניתוח הרכב ועדת סל הבריאות לשנת 2020, השנה האחרונה שבה ליצמן כיהן כשר הבריאות, מעיד על כך שגם עליה הוא רצה להשפיע. באותה שנה המינוי הבולט לנציג ציבור בוועדה היה של אברהם מנלה מנכ"ל חברה קדישא – האיש החזק בחסידות גור והמקורב אישית לליצמן. ליצמן מינה את מנלה חמש פעמים (2017–2020 למעט ב־2018, וגם ב־2012 וב־2013 אז כיהן ליצמן כסגן שר).
אלא שב־2020 יו"ר הוועדה היה פרופ' זאב רוטשטיין, איש מערכת הבריאות הקרוב ביותר לליצמן. גם יו"ר חברת החשמל יפתח רון־טל היה חבר בוועדה, כשלמרבה הפלא מנלה מונה באותה שנה לחבר בדירקטוריון חברת החשמל. גם יו"ר נמל אשדוד אורנה הוזמן־בכור שימשה באותה שנה כנציגת ציבור. אלא שהיא משמשת גם כדירקטורית וכיו"ר ועדת אסטרטגיה של חברת מגוריט, שקופת הפנסיה של חברה קדישא, שבראשה עומד מנלה, היתה מבעלי המניות הגדולים בה באותה עת, עם אחזקות של 12%. ואם לא די בכך, גם מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ינקי קוינט שימש כנציג ציבור. קוינט הוא חבר קרוב של מנלה שפעל שנה מאוחר יותר לקידום מינויו של קוינט למנכ"ל רמ"י. חברה נוספת היתה ד״ר סיגל שפרן תקווה, מנהלת מרכז הדסה למחקר וחדשנות בסיעוד, שכפופה לרוטשטיין.
לא כל האנשים שמצוינים ברשימה נגועים בשחיתות ואין הוכחות כלל שהם ניסו לקדם אינטרס עסקי לבקשת השר או עוזריו (אם כי ישנו חשד שמקורבי ליצמן כן ניסו להשפיע על הוועדה). החדרת "כוורת ליצמן" אל תוך קודש הקודשים של מערכת הבריאות מעידה על דפוס פעולה, התנהלות פסולה גם במקום שצריך להיות הנקי ביותר מלחצים פוליטיים וכלכליים. אלו הם נציגי הציבור, לא נציגי השר. דווקא שם היה צורך באנשים המרוחקים ביותר לשר.
