האם מחירי הדירות בישראל יצעדו בעקבות העולם הרחב?
האם מחירי הדירות בישראל יצעדו בעקבות העולם הרחב?
בבדיחות השגורות על פולניות קיים הביטוי "אמרתי לכם". ובכן, הנתונים המדהימים של דו"ח סוכנות הנדל"ן הבריטית נייט פרנק, מצביעים על עלייה ממוצעת של כ-15 אחוזים(!) במחירי הדיור ב"שנת הקורונה", ובבדיקה מקיפה שבוצעה ב-56 מדינות ברחבי העולם. יתרה מכך: ישראל, בה מחירי הדיור עלו במוצע ב-4.1 אחוזים בשנה האחרונה, ממוקמת בשלב זה רק במקום ה-38 מתוך אותן 56 מדינות. ובמילים אחרות, יש לנו אותן בהחלט עוד דרך ארוכה במעלה רמות המחירים הצפויות להיות בשוק הדיור במהלך השנה הקרובה.
רק לשם השוואה, בטורקיה, שכנתנו מצפון, שכידוע אינה סובלת ממחסור בקרקע כמונו, זינקו המחירים בכ-32 אחוזים, בניו זילנד, אף היא מדינה המתאפיינת בצפיפות אוכלוסין נמוכה, עלו ב-22 אחוזים, בארצות הברית, שוודיה ואוסטריה בכ-13 אחוזים, בבריטניה בכ-10 אחוזים ובדובאי ב- 17%. מעניינת במיוחד בנתונים אלה המגמה שהינה ברורה ביותר ולדברי עורכי הדו"ח בכל המקרים הסיבה העיקרית, אם לא היחידה לעליות המחירים, הייתה מגיפת הקורונה.
אנחנו בלשכת הקבלנים לא רק שלא הופתענו ממצאי הדו"ח של הסוכנות הבריטית רמת המוניטין, אלא יתרה מכך: כבר במהלך 2020, כשהכל אצלנו הספידו את שוק הדיור ואף ניבאו על עליות מחירים, ניבאנו, ולצערי גם צדקנו, ששוק הדיור ייכנס ל"ראלי" של עליות מחירים בלתי פוסקות. חשוב לזכור שמדינת ישראל, להבדיל מרוב רובן של המדינות שנסקרו בדו"ח, מתאפיינת בהעדר משאב קרקע זמין, צפיפות אוכלוסין מהגבוהות ביותר בעולם כולו והגבוהה בעולם המערבי ובהיצע דיור מתדלדל והולך.
ואם בניו זילנד, שם מספר הכבשים גבוה פי כמה ממספר התושבים, המחירים עלו ב-22 אחוזים, ואם בארצות הברית הענקית, שם צפיפות האוכלוסין הממוצעת דומה לזו של הצפיפות אצלנו בנגב, ובשוודיה הגדולה מאיתנו בשטח פי 22 והינה בעלת מספר תושבים דומה, רמות המחירים עלו פי שלושה ויותר מאשר אצלנו, אני תוהה האם מקבלי החלטות בממשלת ישראל, בגופים הסטטוטורים המובילים ובכל הוועדות למיניהן, אינם מודעים ל"כתובת על הקיר"?
ואם נוסיף לפקטור של מחסור בהיצע קרקעות לבנייה גם את יתר המשתנים המאפיינים במיוחד את שוק הדיור בישראל ומבדלים אותו לעומת יתר 55 המדינות שהוזכרו בדו"ח, דוגמת הביורוקרטיה המסורבלת, הריבית הנמוכה שמתדלקת במקביל את שוק המשכנתאות, העדר התחדשות עירונית ועצירת התמ"א 38, מחסור חמור בעובדים בענף הבנייה, עלייה דרמטית בתשומות הבנייה, סממנים מובהקים לתחילת אינפלציה במשק , נבין מדוע התרחיש של עליית מחירים דו ספרתית כבר ב-2021 לא רק שאינה תרחיש ספקולטיבי, אלא תרחיש ריאלי ביותר. אפילו מתבקש.
ועל מנת ש"אמרתי לכם" לא יישמע, חלילה, כ"מכה מתחת לחגורה" ועל מנת שלא נמצא את עצמנו בתוך תרחיש של תיבת פנדורה, שומה על כל מקבלי ההחלטות אצלנו, כמשימה לאומית מהמעלה הראשונה, שאינה נוגעת אך ורק לשוק הדיור, לייצר החלטה שתמנף את ההיצע באופן מיידי. עוד אשתקד הצעתי להגדיל בכל פרויקט שייבנה באיזור הביקוש את אחוזי הבנייה ב-30 אחוזים(שבס כחלון) כשמתוך זה יפרישו הקבלנים 20 אחוזים לטובת דיור מוזל ועוד 10 אחוזים לשכירות מסובסדת לטווח הארוך.
כעת, ולאור גודל השעה, ולאור הרצון לטפל גם בתושבי הפריפריה הסובלים ברובם הגדול מהעדר מקלטים וממ"דים, אני מציע להרחיב את הצעתי המקורית, ולהגדיל את אחוזי הבנייה לקבלנים גם בפריפריה, אפילו ב- 50% זאת תוך כדי מענק זכויות לקרקע משלימה ובניית מוסדות ציבור ומתחמי תעסוקה איכותיים גדולים. השילוב של כל אלה יתרום משמעותית לבלימת סחרחרת המחירים, יגדיל משמעותית את ההיצע וגם יעניק תקווה לדור הבא של צעירי ישראל. אנא רישמו לפניכם!
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"
