משפט נתניהורגע לפני ההפוגה: סיכום ביניים של המתת התקשורתי שמיוחס לאלוביץ'
משפט נתניהו
רגע לפני ההפוגה: סיכום ביניים של המתת התקשורתי שמיוחס לאלוביץ'
"דרישות" או "פניות", סביר, חיובי או עוין: הטרמינולוגיה בתיק 4000, בו לעסקת השוחד הנטענת בין ח"כ בנימין נתניהו לשאול אלוביץ' אין תיעוד או עד, עובדת שעות נוספות; בינתיים נדמה שלתביעה יש עוד הרבה עבודה אם ברצונה לבסס את טענותיה על תשורות תקשורתיות שהעניק הזוג אלוביץ' לראש הממשלה לשעבר
1.
סנגורו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, עו"ד בעז בן צור, המשיך היום (ד') להציג לעד התביעה בתיק 4000, מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, את פריטי הסיקור שהוכרזו כ"מתת" - חלקו של שאול אלוביץ' בעסקת השוחד הנטענת בכתב האישום. חלק מפריטי הסיקור נוגעים לפגישות נתניהו עם ראשי מדינות - אובמה, מרקל וראשי ממשלה מיפן, איטליה, יוון, קפריסין ועוד."האם יש מצב שלא הייתם מסקרים פגישות מדיניות של ראש הממשלה?" שאל בן צור. "לא סביר", השיב ישועה.
הנספח, שכולל 315 אירועי משפט, צורף לכתב האישום בעקבות בקשת הסנגורים לתקנו. לתקן, כלומר לפרט ולגדר את טענת הסיקור החיובי שקיבל נתניהו מאלוביץ', כדי לא להישאר רק עם סיסמאות מעורפלות של סיקור מוטה או חיובי. בית המשפט קיבל את הבקשה, והתביעה הגישה את הנספח. כבר ממבט ראשון ניתן היה להבחין שחלקן הגדול הן ידיעות חדשותיות או ראויות לפרסום שכל אתר סביר (שופטים אוהבים את הבנצ'מרק הזה, "סביר") היה מפרסם גם ללא דרישה של דוברי ואנשי נתניהו. בקרב על הנדסת התודעה מתעקשת התביעה על "דרישות" (לפרסם), ואילו ההגנה מקפידה על "פניות".
ולמה זה חשוב? מכיוון שלעסקת השוחד הנטענת בין נתניהו לאלוביץ' אין תיעוד, מסמך, הקלטה או עד - הרי שהוכחתה נסיבתית. ו-315 אירועי הסיקור הם הנסיבות שנועדו לכונן את חלקו של אלוביץ' בעסקה – סיקור חיובי לנתניהו, כזה שקורא סביר (הנה, ה"סביר" מופיע שוב) היה מסיק ממנו שהאתר משועבד לראש הממשלה. אגב נתניהו עצמו אמור להיות קורא כזה – שיתאהב מדמותו שנשקפת מהאתר. בפועל מציגים הסנגורים אתר עוין לנתניהו.
2.
גם התביעה הגיעה למסקנה שוואלה לא ממש פינק את נתניהו. לכן מוקד המתת עבר להיענות חריגה. ומהי החריגות? למשל בנגישות המהירה לבעל השליטה ולמנכ"לו. בכלי תקשורת מקובל שהשיח בין דוברים ומקורבים לבין מערכת עיתונאית נעשה באמצעות עורכים וכתבים, ולא באמצעות בעל שליטה ומנכ"ל. וכאן מדובר במנכ"ל שנלחץ מהזוג ששולט בו שלא להרגיז את ראש הממשלה.
אותו מנכ"ל הכריז היום בדיון: "להוראות של יאיר נתניהו אנחנו מצייתים". ברגע שהתביעה זיהתה את שרשרת ההפעלה - ראש הממשלה, אנשיו, ומשפחתו, ה"אלוביצ'ים", ישועה, מערכת - היא הסיק את ה"חריגות". ואת החריגות הזו היא קשרה לציפייה מראש הממשלה לחתום על עסקת בזק-יס. הקשר הזה כונן לשיטתה את אירוע השוחד. חקירת עד התביעה הראשון, ישועה, נועדה להציג את שעבוד האתר לנתניהו באמצעות לחצים שוטפים על המערכת. אבל 315 אירועי התקשורת שנועדו להמחיש את השעבוד הזה לא ממש מסתדרים עם התזה. אולי מסתדרים איתה מסרונים מהסוג של "הגדול מבקש", "הבאנו לו את הבחירות", ואולי ראיות אחרות, אבל מרבית האירועים בנספח הסיקור הם אירועים לגיטימיים, הודעות דובר והודעות ליכוד.
3.
למשל פריט 210 - דרישה לפרסם כתבה על ערעור שהגישה שרה נתניהו על פסק הדין של בית הדין לעבודה, שפסק פיצויים למני נפתלי. נשלחה הודעה לעיתונות שגררה טרוניה דווקא מישועה: "אני מבין שאתה שולח לי את החומר אחרי שחדשות 2 ו-ynet כבר העלו" חפץ הכחיש: "שלחתי לכולם בהפרשים של שניות. כנראה שאבי אלקלעי (עורך החדשות) מעכב". ובן צור מסכם: "הטענה שאומרת שהיתה כאן דרישה ונענתה היא מופרכת. יש כאן הודעה לעיתונות שנשלחה לכולם. ערעור של המדינה על נושא מסוקר בכל כלי התקשורת".
בן צור הציג שתי תגובות של הליכוד להערות מכוערות כלפי המזרחיים מצביעי הליכוד - של השחקנית ענת וקסמן ואיש הפרסום אודי פרידן, שגם כינה את נתניהו "שטן". התהייה המסתתרת כאן: מה עושות תגובות של מפלגת ליכוד בסלסלת המתנות כביכול לראש הממשלה?
ולכל אורך הדרך מפרסם האתר ידיעות שליליות לנתניהו. למשל ידיעה של גלי גינת על כך שהמשפחה מבזבזת אלפי שקלים בחודש על אוכל. הידיעה התבססה על תצהיר של מני נפתלי לבית המשפט. "אף אחד לא פנה אליכם לשנות, להוריד", אמר בן צור, "אפילו תגובה לא התבקשה". לתמיהה זו הצטרף גם השופט משה בר-עם. ישועה הסביר: "ראוי היה לפנות, אבל הסבירו לי שאין חובה כשמדובר בתצהיר לבית המשפט". בן צור: "בכללי האתיקה, בפסיקת בתי המשפט - צריך לבקש תגובה".
4.
להלן סיכום זמני ביותר של ה"מתת" התקשורתי שמיוחס לנאשמים איריס ושאול אלוביץ':
סיקור חיובי לנתניהו באתר וואלה – לא היה.
חריגות באירועי הסיקור – כמעט ולא היו. מרבית 315 אירועי הסיקור שבכתב האישום הם אירועי תקשורת לגיטימיים.
חריגות בעצם הפנייה לבעל השליטה והמנכ"ל – טעון הוכחה "השוואתית", שתציג פניות דומות לבעלי שליטה ומנכ"לים בתקשורת הישראלית.
הסקת קיום ה"מתת" ממסרונים והקלטות – אפשרי בכפוף לפרשנות הדברים שנאמרו/ נכתבו - האם התכוונו, שיקרו, ניסו "לתמרץ" וכיו"ב.
מעורבות נתניהו – פנייה ישירה של נתניהו נמצאת ב-13 מתוך 315 פריטי האישום. ברבים אחרים נכתב: "נתניהו היה מעורב בדרישה". בן צור לישועה: "יש לך ידיעה על מעורבותו של ראש הממשלה?" ישועה: "לא, אבל לא אופתע אם כן" (צחוק קל באולם).
5.
תיאום תאריכים, פרוצדורה טכנית שגרתית, הפכה לדיון ייצרי ביותר עד כדי איום בשביתה (מחקירות) של הסנגורים. הרקע הוא החלטת בית המשפט שחייבה את התביעה להעביר להגנה הררי חומרים (מיילים, מסרונים והקלטות) מהטלפונים של אילן ישועה. החומרים נוגעים לישועה וגם לשלושת עדי התביעה אחריו, אנשי וואלה. התביעה הודיעה שנחוצים לה שבועיים כדי למיין ולהעביר את החומרים הרלוונטיים. ההגנה הודיעה שנחוצים לה עוד שבועיים ללמוד אותו. אלא שהשופטים שחזרו לאחר ההפסקה הודיעו על החלטתם: ממשיכים עם העד הבא, אבירם אלעד, כבר ביום שני הקרוב.
עוה"ד מיכל רוזן-עוזר וז'ק חן יצאו למחאה נרגשת, והודיעו שהחלטה זו פוגעת ביכולת הייצוג שלהם. "איך נחקור נגדית את אלעד כשאין לנו את כל החומרים הנוספים שנוגעים ישירות לוואלה?" טענו והודיעו: "אם כך אנחנו מודיעים שלא נחקור נגדית". הדברים נאמרו בלהט שהצליח לשנות את ההחלטה, לא לפני סיכום מסדרון עם נציגי התביעה. התוצאה היא שהסנגורים התנצלו על ההתפרצות וההחלטה שונתה: הפרקליטות תעביר את החומר עד 28 ביוני, וחוזרים לאולם ב-5 ביולי. ב-21 ביולי מגיעה הפגרה.
