המוטיבציה של שקד: להמשיך להחליש את בית המשפט העליון
המוטיבציה של שקד: להמשיך להחליש את בית המשפט העליון
איילת שקד מתעקשת לחזור ולהשתחל לוועדה לבחירת שופטים על חשבון מרב מיכאלי, במאמץ נוסף להוביל למינויים מהצד הימני של המפה. בכל מקרה, נציגי לשכת עוה"ד לא בכיסה כרגע
למאמץ של איילת שקד להשתחל לוועדה לבחירת שופטים על חשבון מרב מיכאלי יש משמעות למיצוב הפוליטי, האידיאולוגי וגם התדמיתי. הנה, למרות ממשלת האחדות, נמשיך להחליש את בית המשפט העליון.
בתקופתה כשרת משפטים היו שני סבבי מינוי לעליון. הראשון כלל ארבעה מינויים והשני שניים. הסבב הראשון הוכתב לפי כיסאות וצבעים ידועים מראש: מזרחי, דתי, ערבי ואשה. בהתאמה נבחרו אז יוסף אלרון, דוד מינץ, ג'ורג' קרא ויעל וילנר. ככל הנראה ארבעת השופטים שימונו כעת ייבחרו באופן מפתיע לפי מפתח דומה. כך מסמנת לנו זהותם של השופטים שפרשו ביחד עם רצונה של הנשיאה אסתר חיות להוסיף אשה לעליון.
לעליון נבחרים ברוב של שבעה מבין תשעת חברי הוועדה, לכן הבחירה עוברת בהסכמות ופשרות. עיקר כוחה של שקד אז היה במינויים לבתי המשפט הנמוכים: שופטים שמרנים, לאומיים, דתיים. למינויים שאינם לעליון די ברוב רגיל, חמישה מתוך תשעה חברי ועדה. שקד הצליחה להשתלט על הרוב הזה בשני מהלכים: הראשון, כל הפוליטיקאים מהקואליציה סרו למרותה לאחר ששברה את מסורת נציג מהאופוזיציה; השני, הברית שכרתה עם ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה. המהלכים האלה יצרו לשקד רוב של שישה חברים.
בוועדה הנוכחית גם אם תגרש את מרב מיכאלי מהוועדה, וגם אם ייבחר נציג של ימינה כחבר ועדה מטעם הכנסת - לא יהיה לשקד את הרוב הנדרש. הלשכה, לפחות כרגע, לא בכיסה, בוודאי שלא נציג הלשכה עו"ד מוחמד נעאמנה, ולפחות אחד מארבעת הפוליטיקאים בוועדה לא יהיה מהימין הקשה.
אין ספק ששקד בוועדה לבחירת שופטים היא כוח משמעותי במאמץ להטות את בית המשפט מהקוטב האקטיביסטי לקוטב השמרני.
אגב, גם בלעדיה הספינה הזו כבר נטשה את דוקטרינות אהרן ברק ואת מהפכת "שיקול הדעת", שלו שאיפשרה לשופטים להגיע לכל הכרעה שיחפצו באמצעות כלי הפרשנות הגמישים שצייד אותם בהם.
מצד שני, גם היום לא זנח בית המשפט את הכלים האלה, בעיקר בהכרעות שנוגעות לזכויות אדם, ואפילו בהכרעה מהסוג שרק לאחרונה חזינו בה: ביטול חוק יסוד. בית המשפט העליון עזב אמנם את הקוטב האקטיביסטי, אבל לא את כלי העבודה שלו, שנשלפים מדי פעם. ומתלוננים יש משני הצדדים – שהם נשלפים פחות מדי אוי יותר מדי.
