משרדי האנרגיה והחקלאות לחקלאים: שלבו פאנלים סולאריים בשטחים שלכם
משרדי האנרגיה והחקלאות לחקלאים: שלבו פאנלים סולאריים בשטחים שלכם
היקף החשמל המיוצר מאנרגיה מתחדשת בישראל עומד כיום על 6% בלבד. כדי להגדיל את ההיקף, שני המשרדים יצאו במיזם שמטרתו להטמיע פאנלים סולאריים בשטחים חקלאיים כחלק ממחקרים שיבוצעו לבחון את ההשפעה החיובית של הפאנלים על הגידולים
היקף החשמל המיוצר מאנרגיה מתחדשת בישראל עומד על 6% בלבד, והיעד של משרד האנרגיה הוא להגדיל את ההיקף פי 5 בתוך פחות מעשור (יעד 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030). כדי לנסות לעמוד ביעד זה, משתפים פעולה משרד האנרגיה ומשרד החקלאות במיזם שמטרתו הטמעת פאנלים סולאריים לייצור חשמל בשטחים חקלאיים, במקביל להמשך השימוש בקרקע לחקלאות.
המיזם ימומן במשותף על ידי שני המשרדים, ובמסגרתו פורסמה בימים האחרונים פנייה ליזמים (שהם גם חקלאים) על מנת לקבל הצעות לבחינת היתכנות של דו-שימוש בקרקע החקלאית לייצור חשמל מאנרגיה סולארית, תוך שמירה על חקלאות מניבה באותם השטחים.
לפני כמה חודשים קידמו שני המשרדים תוכנית מחקר אקדמי ל-3 שנים ובמסגרתה יוצבו פאנלים סולאריים בחממות. תוכנית זו כוללת תמיכה בהיקף 3.5 מיליון שקל שניתנת ל-6 מחקרים ייחודיים, שבהם תיבחן הצבת יריעות לייצור חשמל סולארי על גבי חממות גידול ירקות. המחקרים הללו מתקיימים בהובלת מינהל המחקר החקלאי.
"מתקני חלוץ"
כעת מדובר בשלב נוסף בניסיון להרחיב הטמעת פאנלים סולאריים. המתקנים שמוגדרים "מתקני חלוץ", יוקמו על ידי יזמים וגופים חקלאיים, יקבלו את אישור המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והחקלאות, תוך הסדרת המסגרות התכנוניות ובליווי הצעת מחקר לבחינת קיום חקלאות מניבה באופן מיטבי.
על מנת לקדם את הפרויקט, ההצעות שייבחרו על ידי שני המשרדים יטופלו רגולטורית באופן מרוכז מול הרשויות השונות כגון רשות החשמל, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל. במשרדי האנרגיה והחקלאות מצפים לקבל הצעות מיזמים רבים, במגוון של אזורים גיאוגרפיים בארץ וכן במגוון של גידולים חקלאיים.
היתרון בשימוש בפאנלים סולאריים בתוך שטחי חקלאות הוא שכך שחשמל מיוצר בלי לגזול שטחים פתוחים נוספים, וכמו כן, נוצרת הצללה שייתכן שתתרום לשיפור התנובה החקלאית ואיכותה, או אולי אפילו תתרום לפיתוח גידולים באזורים שקודם לכן לא התאימו לגידולם.
בפנייה שפורסמה לציבור בימים האחרונים נכתב כי בידי המדען הראשי של משרד האנרגיה נתונה הסמכות לסווג מתקנים לייצור חשמל כמתקני חלוץ של טכנולוגיות חדשניות לצורך השתלבות באסדרות מתאימות שמפורסמות על ידי רשות החשמל. ההצעות שייבחרו יקודמו מול הרשויות השונות. לאחר הפנייה יפורסם קול קורא למחקרים, ומתן האישורים למתקן מותנה בקיומו של מחקר מלווה לכל יזם.
יזם המבקש לקבל הכרה במתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בדו-שימוש בקרקע חקלאית כמתקן חלוץ יגיש בקשתו ללשכת המדען הראשי במשרד האנרגיה וללשכת המדען הראשי של משרד החקלאות. על היזם להציג מיקום מדויק של מתקן החלוץ הכולל תשריט של האתר המיועד.
היזם יעסיק אגרונום מלווה מטעמו לפרויקט למשך 5 שנים. מטרת העסקת האגרונום היא לוודא את המשך קיומה של החקלאות באופן מיטבי תחת המתקן הפוטו-וולטאי.
ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי בפועל במשרד האנרגיה, ציין כי "המרכיב המרכזי בתוכנית הוא הסתמכות על ייצור סולארי בדו-שימוש בקרקע במקומות שונים כגון גגות, מחלפים, בריכות דגים, בתי עלמין ועוד. בחינת הפוטנציאל של דו-שימוש בקרקע שבה יש גידולים חקלאיים והיכולת להיטיב הן עם התנובה חקלאית והן עם ייצור האנרגיה הן שחקני מפתח בעמידה ביעדים אלה".
ד"ר רותי פרום אריכא, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מסרה: "משרד החקלאות מעודד הקמת מתקני חלוץ על מנת לוודא כי ניתן ואפשרי להבטיח קיומה של חקלאות מיטבית בשילוב עם המתקן הפוטו-וולטאי ולמשך שנות קיומו. הצלחת השימוש במתקני החלוץ על גבי קרקע חקלאית תבטיח פיתוח בהיקף מסחרי של מתקנים אגרו פוטו-וולטאיים ברחבי הארץ, שבצדם מתקיימת חקלאות מיטבית".
