היעדר אידיאולוגיה יהיה הבשורה של ממשלת השינוי
היעדר אידיאולוגיה יהיה הבשורה של ממשלת השינוי
הדבק שיאחד את ממשלת בנט־לפיד יהיה סטטוס קוו בנושאי ליבה שנויים במחלוקת, והוויכוחים יתנקזו לחקיקה ולמינויים. מוטב שהממשלה תתרכז בשיקום הכלכלה, הבריאות, החינוך והממלכתיות. ובעיקר - הדמוקרטיה
1. עינת הלוי לוין, אשת ימינה, ממארגנות הפגנת התמיכה בממשלת האחדות מול ביתו של נפתלי בנט אמרה היום לרינו צרור בגלי צה״ל ששיח השנאה המפלג אינו נחלת הציבור הרחב. לדבריה, השיח הזה מקודם בשתי פלטפורמות, התקשורת והרשתות החברתיות. ולמה? כי האלגוריתם שלהן מזהה בשנאה דיבידנדים של רייטינג ותשומת לב.
המסר הזה נועד להרגיע את בנט, ובמיוחד את איילת שקד, שנבעתים ומבוהלים מצונאמי השטנה שישטוף אותם. הלוי לוין כאילו מרגיעה אותם: הרעש אמנם גדול אבל הוא נחלתו של מיעוט קטן שלא אידיאולוגיה מנחה אותו, אלא אינטרסים. האינטרס המושחת של נתניהו להיאחז בבלפור והאינטרס הפוליטי של בצלאל סמוטריץ' להשתלט על הציונות הדתית ולצבוע אותה בצבעי הגזענות. והמסר הזה נועד להרגיע את שני המבוהלים שהם לא באמת מקימים כאן ממשלת שמאל.
אז איזו ממשלה זו תהיה? מנסים להבהיל אותנו שלא תהיה אידיאולוגיה לממשלה הזו. ואין בשורה מרגיעה מזו. מוטב להניח לרגע לאידיאולוגיה ולהתרכז בשיקום הכלכלה, הבריאות, החינוך, המשטרה, הממלכתיות. בואו נניח לאידיאולוגיה כי רק בשורות רעות היא משביעה אותנו. אם סמוטריץ' ואיתמר בן גביר זו אידיאולוגיה, אז תודה, לא צריך. אם כבר עדיפה ה"אידיאולוגיה" של ראש הממשלה בנימין נתניהו - לוותר על סיפוח בשטחים תמורת שלום עם המפרציות המרוחקות. שלום שמבוסס על סחר בנשק האמריקאי.
2. בשם האידיאולוגיה תנסה האופוזיציה הביביסטית־סמוטריצ׳ית להטריל את ממשלת השינוי. שני הכיוונים המרכזיים להטרלה יהיו ארץ ישראל ומערכת המשפט. ענייני הריבונות בשטחים שלא קודמו בתקופת הזוהר של טראמפ־ביבי לא אמורים להדאיג את הממשלה החדשה. הבעיה היא מערכת המשפט שגם בנט, איילת שקד וגם גדעון סער מעוניינים לפרמט אותה מחדש.
הדבק המאחד את ממשלת השינוי הוא סטטוס קוו בנושאי ליבה השנויים במחלוקת נקודות המחלוקת המשפטיות יתנקזו לחקיקה ולמינויים. לפיצול תפקיד היועץ המשפטי, לפסקת ההתגברות ולמינויים שבפתח — פרקליט מדינה קבוע, יועץ משפטי לממשלה וארבעה שופטים לבית המשפט העליון. נראה שהאופוזיציה תאתגר את החלק הימני בממשלה לכיוונים שמשרתים את האג׳נדה של הימין המשפטי. בעניינים שאיילת שקד קרובה יותר לשמחה רוטמן מאשר לשותפיה בממשלת השינוי. ובכל זאת, לא מדובר כאן בדרמה שאמורה לטלטל יתר על המידה את הספינה. בכל מקרה, זיהוי מוקדם של כמה שיותר קרחונים שיזדקרו על הדרך, ימנעו את טביעתה המוקדמת של הטיטניק הזו.
3. איילת שקד אמורה להיגמל מהפניקה שאוחזת בה מהאפשרות של נטישת קואליציית הפייק ימין של נתניהו. מהטעם הפשוט שהקואליציה הזו רחוקה ת״ק פרסה מהקונספט המקובל של ימין לאומי וממלכתי. מאפייניו של ימין אמיתי הם כבוד לדגל, לשלטון החוק, למוסדות הרשמיים, לשירות הצבאי. בכל הפרמטרים האלה עולה ממשלת השינוי אלף מונים על קואליציית נתניהו שמוגדרת וממוסגרת במשולש ביביסטים־חרדים־סמוטריצ׳ים. מה לאלה ולימין האמיתי? חלק גדול מהחרדים לא משרת בצבא, לא תורם לכלכלה, מתעלם ומגדף את הדגל, המוסדות והחגים הלאומיים. הביביסטים מקללים את השירות הציבורי בכל פעם שמתקבלת החלטה נגד המנהיג. סמוטריץ' ובן גביר מובילים מפלגה ברוח משנתו של הרב כהנא שאנשי ימין הגונים, שלא לדבר על המערכת הבינלאומית, מתחלחלים מקרבתם. וזו החבורה, איילת שקד, שאת כל כך מפחדת מהורדתה מהשלטון?
וכאישה, אין לך בעיה מכך שאף אחד משלושת מרכיבי הברית הזו — ביביסטים־חרדים־ציונות דתית — לא יעמיד בראשו אישה? שניים ממרכיביה נשלטים בידי רבנים ובידי הלכות שמדירות נשים מהפרהסיה הציבורית. אז מה כל כך דחוף לך להידחף לשם? השקר של הימין, הדמוניזציה של השמאל? עימותי הימין־שמאל הקלסיים אינם רלבנטיים לעת הזו. הדברים היחידים שרלבנטיים הם הריפוי הלאומי, כיבוי מדורות השטנה ושיקום הכלכלה/בריאות/חינוך/חברה. למשימה הזו עדיפים גנץ, מיכאלי, הורוביץ, גולן על פני סמוטריץ׳, בן גביר, דרעי, ליצמן, אמסלם, אוחנה ורגב. וחוץ מזה ימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו מספקים את שכבת המגן הימנית הנחוצה לגדר את הממשלה הזו מפני מזימות השמאל שממילא כבר לא קיימות אלא בפנטזיות ההסתה והשטנה של נתניהו.
4. תשדיר "הגב לים" הבהיר סופית שנתניהו כבר מזמן איבד את הקשר עם המציאות. שהשקר, ההסתה, זריית האימה והפחד השתלטו כליל על תודעתו. והכל במאמץ לצבוע את ממשלת השינוי כסכנה קיומית למדינת ישראל. ומהטעם הפשוט — שבלעדיו תחרב המדינה. ולא ניכנס כאן לשאלה האם הוא באמת מאמין בזה או שמדובר בעוד אזעקת ספין לגיוס הבייס.
נתניהו מוסיף כאן ממד חדש לאג׳נדה שלו. לא רק שיסוי פנימי והשחרת מערכות חיוניות כמערכת המשפט. בתשדיר אובדן העשתונות שלו הוא מתווה שלב נוסף — אזהרה ואיום מפני האפשרות להחליפו. מהלך שזועק מרמיסת הדמוקרטיה שמהותה היא החלפת שלטון בבחירות כלליות ובהצבעת רוב בכנסת. וזו מטרתה החשובה ביותר של ממשלת השינוי: להחזיר לדמוקרטיה הישראלית את הביטחון העצמי ואת האמון במעמדה, תוקפה ועוצמתה. להשכיח את סכנת הפקעתה בידי שלטון יחיד של ראש ממשלה שמספר לנו שכל מי שלא הוא מהווה סכנה קיומית למדינה.
נפתלי בנט ואיילת שקד יש לכם הזדמנות להחזיר את רכבת הלאום לפסים הממלכתיים, הדמוקרטיים, ולמנוע את המשך דהרתה לתהום פולחן האישיות והצלתה מהדין הפלילי.
