התחתנת? שלם/י מס!
התחתנת? שלם/י מס!
באחרונה, בית המשפט העליון פסק בסוגיה הנוגעת במיסוי נכסי נדל״ן של התא המשפחתי. בית המשפט העליון נדרש (לפחות בפעם הרביעית) לפסוק בנוגע לפרשנות הנכונה והראויה של הוראות חוק מיסוי מקרקעין הקובעות כי ״תא משפחתי״ הכולל את בני הזוג וילדיהם הקטינים ואלה שהם מכלכלים (״הסמוכים לשולחנם״) יראו אותם כמו אדם אחד שמוכר או קונה נכס מקרקעין.
נמחיש בדוגמה פשוטה: רכישת דירה יחידה מקנה הקלות במס רכישה ומכירת דירה יחידה מקנה הקלות במס שבח. לכן אם רואים בני זוג שיש לכל אחד מהם דירה מלפני הנישואין, כאילו לכל אחד מהם יש יותר מדירה אחד בשל כך שרואים אותם ואת בן זוגם כ״אדם אחד״, מכירת הדירה לא תזכה אף אחד מהם בהקלת המס של מכירת דירה יחידה.
הדוגמה ממחישה, תוצאה מקוממת, היא מבטאת ״קנס נישואין״, דהיינו הקשר הזוגי פוגע בזכויותיהם של כל אחד מבני הזוג להקלות המס אילו בני הזוג לא היו קושרים עצמם בקשר זוגי.
מקומם, ואפשר גם להוסיף - לא צודק. ובעיקר מיושן ואנרכוניסטי. וזאת יש לומר, דיני המס הישראלים חוטאים לא פעם בכל, כך למשל, אפשר להעלות טענות ביחס לנקודות הזיכוי המושפעות ממגדר, מחישוב מס מאוחד המושפע נעצם הקשר הזוג וישנן דוגמאות נוספות.
אז מה נשתנה בעקבות הפסיקה?
התוצאה המשפטית הנובעת מפסק דינו של בית המשפט העליון (בעניין בלנק ורוזנבוים), היא שבני זוג רשאים להחליט על הפרדה רכושית בנכסי הנדל״ן שבבעלותם, גם אם הפרדה רכושית זו אינה חלה על מכלול הנכסים והאינטרסים הכלכליים של התא המשפחתי. כשלמעשה מדובר בפסק דין המרחיב ומפרש באופן מקל את ההלכה (שנקבעה בפס״ד שלמי) לפיה בני זוג המקיימים הפרדה רכושית הלכה ולמעשה והדבר מעוגן בהסכם יחסי ממון, אינם בהכרח רוכש או מוכר ״אחד״ לעניין מיסוי מקרקעין.
דומה שיש בשורה בדברים המאלפים אותם כותב כבוד השופט גרוסקפף בפסק דינו (פסק הדין ניתן בהתאם לחוות דעתו של השופט גרוסקופף אליה הצטרף השופט אלרון וכנגד דעתו החולקת של השופט הנדל). כותב השופט גרוסקופף ״היא [סוגיית מיסוי התא המשפחתי – ר.ש] מצערת מאחר שעניינה בפרשנותה של הוראה המשקפת לטעמי הסדר אנרכוניסטי, ובלתי ראוי, אשר מוטב לעדכנו ברוח הזמן, ולא להותירו כפי שהוא... בדיני המס הישראליים נמצא לשיטה זו קרוב משפחה בדמות הכלל לפיו, לצורך דיני המס, המשפחה... מהווה יחידה אחת, ונישומים כאילו היו נישום אחד. ודוק, לכאורה כלל היחידה המשפטית נאור ומתקדם מוקדמו ההיסטורי, באשר אין בו גופו הפליה מגדרית. ואולם הלכה למעשה, גם לכלל זה תוצאות שליליות מובהקות:...״ מכאן מתייחס לסוגיית ״קנס הנישואין״ שהזכרתי לעיל, למציאות שהרוב המשפחות בישראל, הגבר הוא המפרנס העיקרי כך שהאיחוד לצורכי מס מייצר תמריץ שלילי ליציאה לעבודה.
בין בחירה בפרשנות (שמרנית) שתחיל כלל אחיד של קנס נישואין על כל המשפחות באותה מידה לבין פרשנות (אקטיביסטית) לפיה בהתקיים הפרדה רכושית לא יוטל ״קנס הנישואין״ באופן המבטא את רצונם וחירותם של הפרטים לנהל את חייהם כרצונם, מעדיף השופט גרוסקוף (אליו מצטרף השופט אלרון) בחלופה השניה.
יש לדעתי לברך על הגישה העולה מפסק הדין, המחדדת שוב את העובדה, שיש לפרש חקיקה ברוח הזמן וכי לחירות והזכות לבחור בדרך התנהלות כזו או אחרת בדלת אמות של החוק (הפעם בעניין כלכלי) יש מעמד על. ובכל זאת, מה נשתנה? בעיקר התקבלה וודאות מסוימת עבור בני זוג הבוחרים לקיים הפרדה רכושית ביחס לנכסי הנדל״ן. והאם זה לא ישתנה? בהחלט ייתכן שהמדינה תבקש לקיים דיון נוסף, בניסיון נוסף לכפות את לשון החוק הדווקנית והנוקשה בסוגיה זו לפיה יש להעדיף את פיקציית התא המשפחתי על פני המציאות והחירות הכלכלית שיש להעניק לכל פרט ברוח הזמנים. בכל מקרה, ראוי שהמחוקק יעדכן את החקיקה ברוח הזמן, ולא ינסה ל"למקסם מיסים" באמצעות קריטריונים מיושנים ודוגמות שעברו מהעולם.
עו"ד רני שוורץ, מומחה למיסוי ושותף במשרד ירון אלד פלר שורץ ושות'
