ישראל 2050: צפופה יותר, מזוהמת יותר ועם מחסור קיצוני במורים וברופאים
ישראל 2050: צפופה יותר, מזוהמת יותר ועם מחסור קיצוני במורים וברופאים
דו"ח של ארגון צפוף שמתפרסם היום משרטט את מציאות החיים העגומה הצפויה בישראל בעוד 30 שנה: מספר כלי הרכב על הכבישים יגדל לכ-10 מיליון; המדינה תתקשה לספק דיור איכותי בגלל גידול האוכלוסיה; והתלות ביבוא מזון תגדל; מחברי הדו"ח: "לישראל אין סיכוי להתמודד עם כל האתגרים, חייבים להתחיל לתעדף"
ישראל 2050 תהיה מדינה צפופה יותר, מזוהמת יותר, עם הרבה פחות שטחים פתוחים, מעט מאוד חופים פנויים, שתלויה במדינות אחרות לאספקת המזון שלה ושסובלת ממחסור קיצוני ברופאים ומורים – כך עולה מדו"ח חדש ומקיף של ארגון "צפוף" שמפורסם היום (א').
"אנחנו נכפיל את האוכלוסייה עד 2050 והשאלה רק אם נהיה מוכנים", אמר ל"כלכליסט" אחד מעורכי הדו"ח, פרופ' אלון טל, לשעבר ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, ומשבוע שעבר ח"כ מטעם כחול לבן (טל הוביל את כתיבת הדו"ח במסגרת פעילותו האקדמית, לפני שנכנס לכנסת בחסות החוק הנורווגי).
"אם אנחנו לא נערך עכשיו, נהיה במציאות של מומבאי. אי אפשר לחכות. צריך לעצור ולחשוב איך ליצור מדיניות שתתאים לתחזית הזו".
הדו"ח המעמיק משרטט את החיים הצפויים בישראל בעוד 30 שנה במגוון תחומים, החל ממערכות הבריאות והחינוך, עבור בתחבורה ודיור, דרך בנייה, שטחים פתוחים ובטיחות מזון ועד משק המים, משק האנרגיה ופליטות גזי חממה.
לכתיבתו היו שותפים חוקרים מובילים בתחומם מאוניברסיטאות תל אביב, העברית, בר אילן, בן גוריון, חיפה, הטכניון, המרכז הבינתחומי, הארוורד וג'ונס הופקינס, ממכללות בולטות כמו אפקה וסמי שמעון וכן חוקרים ואנשי מקצוע מגופים כמו משרד הבריאות, משרד החקלאות, ביטוח לאומי, רשות הטבע והגנים, נעמת, אדם, טבע ודין ומרכז השל.
מדובר, כנראה, בדו"ח המקיף והנרחב ביותר מסוג זה שפורסם בשנים האחרונות בישראל, וכזה מציב תמרור אזהרה משמעותי בפני מקבלי ההחלטות במדינה: אם לא נתחיל לשנות משהו היום, בעוד 30 שנה המציאות כאן עלולה להיות בלתי-אפשרית.
בתחום הבריאות, ההערכה לפי הדו"ח היא שכמות מיטות האשפוז הדרושה תגדל מ-16 אלף ב-2018 ל-35 אלף עד 2050. "כבר בעשור הקרוב מערכת הבריאות תזדקק לתוספת של כשליש מכמות המיטות הקיימת כיום. בתוך 30 שנה נזדקק לכמות מיטות כפולה מזו הקיימת כיום", נכתב בדו"ח.
מבחינת כוח אדם רפואי, על מנת לשמור על שיעור הרופאים לאלף איש כפי שהוא כיום, נזדקק לבין 46 אלף ל-58 אלף רופאות עד 2050. "המשמעות היא שעד 2030 נידרש להוסיף בין 5,000 ל-8,000 רופאים ועוד כ-5,000 עד 7,000 רופאים נוספים עד 2040. הגעה לשיעור רופאים הדומה לממוצע ה-OECD תדרוש אחוזי גידול גבוהים יותר".
"מערכת החינוך תידרש להתאים עצמה לגידול של מינימום 30% במספר הילדים"
במערכת החינוך, צופה הדו"ח שעד 2050 מספר התלמידים ינוע בין 2.42 מיליון בחלופה הנמוכה ל-3.7 מיליון בחלופה הגבוהה (בכל תרחיש הדו"ח מציג מספר חלופות: נמוכה, שמבטאת ירידה משמעותית בשיעור הפריון, בינונית, שמבטאת ירידה מתונה בשיעור הפריון, וגבוהה, שמבטאת את המשך מגמות גידול האוכלוסייה הקיימות). "מגמות הילודה משפיעות באופן מיידי על מערכת החינוך שתידרש בתוך 30 שנה להתאים עצמה לגידול של כ-30% לכל הפחות במספר הילדים ועד להכפלה מלאה, על פי תחזית 'עסקים כרגיל'.
בשנת 2020 נלמדו 4.48 מיליון שעות הוראה. לגידול במספר התלמידים משמעויות לתוספת שעות ההוראה הנדרשות כדי לשמור על יחס דומה של שעות עבודה לתלמיד. עד 2050 תידרש תוספת של בין 1.34 מיליון שעות הוראה בהינתן התחזית הדמוגרפית הנמוכה, ל-4.52 מיליון שעות הוראה בהינתן התחזית הדמוגרפית הגבוהה".
הגידול בשעות ההוראה יחייב גם גידול במספר המורים, של בין 59 אלף ל-188 אלף. כיום יש במערכת החינוך מ-181 אלף מורים. מספר הכיתות, שעומד כיום על 27 אלף, יידרש לגידול של בין 23 אלף ל-74 אלף.
בתחום התחבורה, מספר כלי הרכב יגדל עד 2050 לפי הערכות ב-178% לכ-10 מיליון, והיקף הנסועה ב-68% ל-106 מיליארד ק"מ בשנה. מספר הרכבים הממוצע לק"מ כביש צפוי לזנק ב-200% לכ-530 רכבים לכל ק"מ.
"הצפיפות והעומס המורגשים כעת במערכות התחבורתיות הם רק רמז לבאות עם גידול האוכלוסין הצפוי", מתריע הדו"ח. "השאלה המרכזית שצריכה להישאל היא האם מדובר בגזירת גורל או במציאות הניתנת לשינוי. מכיוון שהרחבה משמעותית של רשת הכבישים הקיימת איננה אפשרית (וגם אם כן, איננה כדאית), את הגידול הצפוי בביקוש לנסיעות ניתן היה 'להמיר' לשימוש בתחבורה ציבורית, ובפרט למערכות הרכבת הקלה בירושלים ובתל-אביב, והמטרו המתוכנן במטרופולין ת"א. עם זאת, גם מערכות אלו אינן יכולות לספוג את הגידול הצפוי בביקוש".
הביקוש הגבוה לדירות והמחירים הגבוהים יישארו
הביקוש הגבוה לדירות ומחירי הדירות הגבוהים אינם אנומליה זמנית שתעלם בעתיד הקרוב. לפי הדו"ח, מספר משקי הבית בישראל יוכפל ויותר ב-45 השנים הקרובות, וזאת רק לפי תרחיש הביניים. "בעוד בשנת 2020 מספר משקי הבית עומד על כ-2.7 מיליון, בשנת 2065 הוא יעמוד על כמעט 5.8 מיליון" (עם סטייה של 13% למעלה או למטה בתרחיש הנמוך או הגבוה). שיעור משקי הבית החרדים יעלה מ-8% כיום ל-21% ב-2065, וחלקם של שאר משקי הבית היהודים יפחת מ-77% ל-60%. שיעור משקי הבית הערבים יעלה מ-15% ל-19%".
"כדי לעמוד בצרכי הדיור העתידיים, בהינתן קצב גידול האוכלוסייה הנוכחי (שהוא החלופה הגבוהה בדו"ח, ע"כ), מדינת ישראל ישראל תצטרך להוסיף בשנים 2040-2050, פי 2 יותר דירות מאלו שנבנו בעשור האחרון (2019-2010). לא מן הנמנע להניח כי ככל שגידול האוכלוסייה ימשיך בקצב הנוכחי, תתקשה מדינת ישראל לספק דיור איכותי", נכתב בדו"ח.
השטחים הירוקים יצטמצמו: "ב-2050 יהיה רק כמחצית מהמרחב הפתוח לנפש כיום"
שנת הקורונה הבהירה לכולנו את החשיבות של מרחב ירוק ושטחים פתוחים. אך בעשורים הקרובים שטחים אלו רק צפויים להצטמצם. "כאשר בוחנים את התחזית של החלופה הבינונית, ניתן לראות שאנו צפויים לאבד כ-133 קמ"ר שטחים פתוחים עד שנת 2030 וכ-229 קמ"ר עד שנת 2040. עד שנת 2050 אנו צפויים לאבד כ-342 קמ"ר – אובדן של 2.3% מהשטחים הפתוחים. מבחינת שטח מדובר בסדר גודל של למעלה משמונה פעמים העיר תל אביב ויותר מפי שניים משטח הכנרת", נכתב. הירידה ביחס השטחים הפתוחים לתושב תהיה מובהקת יותר, כאשר לאזרחי ישראל ב-2050 תעמוד בפועל רק כמחצית מן המרחב הפתוח לנפש הזמין כיום.
חשבתם שצפוף בים? ב-2050 זה יהיה חמור עוד יותר. "כיום לרשות כל תושב עומדים רק 1.48 ס"מ של חוף ים לתושב. על בסיס החלופה הגבוהה, בשנת 2050 לכל אזרח בישראל צפוי להיות רק 0.77 ס"מ סנטימטר של חוף ים".
תיתכן תלות מוחלטת ביבוא
הגידול הצפוי באוכלוסייה צפוי גם להגדיל את התלות של ישראל ביבוא מזון. "לישראל יכולת עצמית לספק את מלוא אספקת בשר העוף וההודו וכן את מלוא אספקת הביצים וחלב ומוצריו", נכתב."למרות עצמאות האספקה בקבוצות מזון אלו, הן נשענות באופן מלא על חומרי גלם מקבוצת הדגנים שבהם התלות ביבוא גבוהה, ושלגביהם הכמויות הנדרשות לייבוא צפויות לגדול אף יותר וליצור תלות מוחלטת ביבוא.
"גם אם כיום ישראל מסוגלת לייצר בעצמה את מלוא כמויות הפירות והירקות הנדרשת לתצרוכת האוכלוסייה, בתרחיש הבינוני והגבוה עצמאות זו אינה נשמרת. בתרחיש הבינוני בשנת 2040 המדינה תידרש לייבא כ-7% מסך כמות הירקות. כמות זו צפויה לעלות ל-14% בתרחיש הגבוה. בשנת 2050 הכמויות שיידרשו לייבוא בתרחיש הבינוני עולות ל-10% ומאמירות ל-30% בהינתן התרחיש הגבוה. תמונת מצב זהה מצטיירת בקבוצת הפירות, כאשר בתרחיש הגבוה נדרש לייבא 6% מסך הכמות שתידרש בשנת 2040 ו-24% בשנת 2050".
צריכת המים צפויה לעלות מ-2,200 מיליון מטרים מעוקבים (ממ"ק) בשנה ליותר מ-3,500 ממ"ק בתחזית הנמוכה, 4,000 בתחזית הביניים ו-4,500 בתחזית הגבוהה. "מדובר לא רק בהכפלה של סך כמות המים הנדרשת לשמירה על רמת החיים הנוכחית, אלא גם הכפלה של קצב הביקוש למים בהשוואה לממוצע ההיסטורי". במקביל, אספקת המים הטבעיים צפויה להצטמצם משמעותית כתוצאה מגידול באוכלוסייה ושינוי אקלים.
הידלדלות משמעותית של מקורות מים טבעיים
"מודלים אקלימיים חוזים כי צפויה ירידה בכמות המשקעים של עד 25% ובמקביל תהליכי האידוי יתגברו עקב עליית הטמפרטורה, דבר שיביא להידלדלות משמעותית של מקורות המים הטבעיים. לפי נתונים אלו, אנו צופים שכמות המשקעים אשר יהיו זמינים לטבע בישראל ולבתי הגידול המימיים, תרד באופן משמעותי ביחס למצב העכשווי של קצת יותר מ-500 מטר מעוקב לשנה לפחות מ-200 מטר מעוקב לשנה בתחזית הגבוהה".
בסקטור האנרגיה, הגידול במדדים כמו צריכת החשמל תלוי לא רק במשתנים כמו גודל האוכלוסייה אלא גם הצריכה לנפש. ב-2018, כלל ייצור החשמל בישראל עמד על 67 טרה וואט שעה. בתרחיש האופטימי, שבו הביקוש לנפש לא גדל, יצרכו בישראל בין 100 ל-130 טרה וואט שעה. בתרחיש הפסימי, שבו הביקוש לנפש גדל בקצב של 2% בשנה, ינוע הביקוש בין 190 ל-250 טרה וואט שעה.
חרף גידול זה, בתרחיש אופטימי של מעבר מואץ לאספקת חשמל מאנרגיות מתחדשות, עד 2050 היקף פליטות גזי החממה במשק החשמל יכול להסתכם ב-2 טון עד 5 טון פחמן בשנה. לשם השוואה, בשנת 2019, כמות פליטות הפחמן בישראל עמדו על 64 מיליון טון.
"חייבים להפנות תשומת לב לצמצום צריכה לנפש, ייעול אנרגטי ודיון ערכי"
מנגד, בתרחיש פסימי שכולל הסתמכות משמעותית על הפקת חשמל מגז טבעי (בכל התרחישים מעריכים החוקרים שעד 2025 יופסק לחלוטין השימוש בתחנות כוח פחמיות), היקף פליטות הפחמן במשק החשמל ינוע בין 30 מיליון ל-71 מיליון טון בשנה ב-2050. "מקבלי ההחלטות חייבים להפנות תשומת לב לנושאים כמו צמצום צריכה לנפש, התייעלות אנרגטית ודיון ערכי על ממדי האוכלוסייה בארץ", נכתב. "פוקוס המופנה אך ורק למערכות ייצור החשמל, יגרום למורכבויות טכניות, חברתיות, כלכליות וסביבתיות, אשר עלולות להיוותר ללא פתרון, לולא המאבק יופנה גם לעקומת הביקושים".
לדברי טל, למדינת ישראל אין כמעט סיכוי להתמודד עם כל האתגרים שמועלים בדו"ח. "אנחנו כחברה חייבים להתחיל לתעדף, להבין שכנראה לא נצליח לתת מענה לכל המשברים שבדרך", הוא אמר ל"כלכליסט". "צריך לעשות הערכות בצורה שיטתית, להתחיל עם התחומים שבהם צפויים נזקים בלתי הפיכים ולראות איך אפשר לבלום את אותן השפעות שליליות".
בהקשר זה ציין טל את הצורך להתמקד במערכות החינוך והבריאות: "ילד שלומד במערכת חינוך צפופה ואלימה, אי אפשר להחזיר לו את השנים האלו וזה נזק לכל חייו. במערכת הבריאות, מי שמגיע לחדר מיון, מקבל טיפול לא נכון ומת זה בלתי-הפיך כמובן. בתוך המחלקות יודעים שצפיפות יוצרת מחלות זיהומיות קשות. הביקושים מבחינת בריאות פשוט מטורפים. צריך להתחיל לחשוב איך אנחנו מתמודדים עם האתגר הזה, להבין שצמיחה אינסופית היא בלתי אפשרית".
