100 DUN’S"יותר אנשים סוגרים חובות מחוץ לבית המשפט"
100 DUN’S
"יותר אנשים סוגרים חובות מחוץ לבית המשפט"
עו"ד אמיר דולב ציין כי השטח חושש מתהליך מוסדר של שיקום בגלל מינוי מנהל ההסדר, "לא מאפשרים לחולה לבחור את המנתח שלו". עו"ד עמית פינס: "סגירת ההליך מחוץ לבית המשפט פוגעת בנושים החלשים"
תיקון 4 לחוק חדלות פירעון, שנחקק לפני כשנה על רקע משבר הקורונה, מאפשר לחייבים לפנות למסלול של עיכוב הליכים לגיבוש הסדר חוב, ללא קשר בין משבר הקורונה ליצירת החובות. להסדרים בין חייבים לנושים קיימים יתרונות רבים, ובהם דירוג אשראי טוב יותר וסיכוי להמשך יחסים כלכליים משותפים מול הנושים. השפעות התיקון הזה נדונו אתמול בכנס בפורום 100 DUN’S.
על פי אפרת שגב, סמנכ”ל דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, מדי שנה נפתחים 56 אלף עסקים לעומת 45 אלף שנסגרים. בשנה שעברה נרשמה עלייה של 70% בעסקים שנסגרו וירידה בעסקים שנפתחו, וגם
שנת 2021 מציגה עדיין נתונים חלשים. כמו כן חלה עלייה במשך דחיית תשלומים שעלול להביא לאפקט דומינו.
פורום דאנס 100 - חדלות פירעון
(דור מנואל)
תיקון 4 מעניק הגנה מפני הליכי גבייה למשך שלושה עד ארבעה חודשים, בליווי מנהל הסדר שממנה בית המשפט. תפקידו של מנהל ההסדר היה במוקד הביקורת בכנס.
ד"ר איתי הס, ראש מחלקת חדלות פירעון במשרד אגמון ושות': "החשש הוא לקבל מנהל הסדר שאינו בעד שיקום החברה אלא בעד פירוקה. הקפאת הליכים היתה צריכה להיות חלק מהחוק מלכתחילה. היה ניתן לפשט את החוק ולהותיר לבית המשפט את הסמכות לאזן בין האינטרסים השונים".
"אקטיבי או פסיבי?"
אמיר דולב, שותף במיתר עורכי דין: "כמות הליכי חדלות הפירעון בבית המשפט לא השתנתה ב־2020 לעומת 2019, כלומר אנשים סגרו את החובות מחוץ לבית המשפט. השטח לא סומך על בית המשפט וחושש מפני כניסה לתהליך מוסדר של שיקום. מבחינת מינוי לתפקיד מנהל ההסדר, לא מאפשרים לחולה לבחור את המנתח שלו. לכן אף אחד לא רוצה לקחת את הסיכון הזה".
רונן מטרי, ראש מחלקת חדלות פירעון במשרד מטרי מאירי ושות: ”בתקופת הקורונה היתה התערבות מסיבית בכלכלה. אני מכיר עסק של אוניות שיט (קרוזים) ש־2020 היתה השנה הטובה ביותר שלו כי קיבל מענק על פי מחזור, אבל לא היו לו הוצאות. החל"תים יסתיימו בחודש הבא והקריסה תגיע אחרי החגים. מצד שני אנחנו בשוק של ביקושים”.
עו"ד שי בר ניר, שותף, מחלקת חדלות פירעון והבראת חברות במשרד מ. פירון: "תפקיד מנהל ההסדר הוא מעין ברווז. לא מובן אם הוא מנהל את החברה, האם הוא אקטיבי או פסיבי? החברות לא הולכות להליכים לפי התיקון, וכל ההסדרים קורים מחוץ לבית משפט".
רן פלדמן, שותף במשרד ש. הורוביץ: "החקיקה של הקפאת הליכים כדי לתת לעסק לשקם את עצמו זו חשיבה רומנטית, אבל כשאתה מקפיא את המצב לשלושה חודשים, אתה עלול לגרום לאפקט דומינו כי בינתיים נפגעים כל הנושים".
אהרון מיכאלי, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית, תובענות ייצוגיות וחדלות פירעון בגולדפרב זליגמן: “החוק לא ממלא את הייעוד של שיקום כלכלי. ההליך לא ברור ומעמיד דירקטורים בסיכון. בנימה אופטימית, אנחנו מזהים התעוררות כלכלית".
גיא גיסין, מנכ”ל מייסד ושותף במשרד גיסין: “ההסדר נותן אחידות לנושים, והכוונה היא לצמצם את שיקול הדעת של השופטים. השאלה היא איך אתה מנטרל את בעל השליטה בתקופת ההקפאה".
אורי ולרשטיין, המשנה לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: "אנחנו נלמד את השפעותיו של תיקון 4, ועל פי התוצאות נפנה למחוקק כדי להאריך את התיקון. מבחינת מספרים, אנחנו רואים עלייה לפנייה להסדר בבית משפט, מהליך וחצי בחודש לפני התיקון לממוצע של חמישה הליכים אחריו".
עמית פינס, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון במשרד פישר: "יש אי ודאות גדולה לגבי זהות מנהל האירוע, שמביא לוויכוח בין הנושה המובטח לבנק. סגירת ההליך מחוץ לבית המשפט פוגעת בנושים החלשים".
מור נרדיה, ראש מחלקת חדלות פירעון במשרד לוי טילר, נרדיה הר צבי ברא"ז: "התיקון הוא טוב אבל קיימת בעיה מובנית של איך להתייחס לממונה מבית המשפט, שצריך גם לחקור את עובדי החברה וגם להמשיך לעבוד איתם".
אהוד גינדס, שותף מייסד במשרד גולדבלט גינדס יריב: “לעתים עצם הכניסה לחדלות פירעון משמידה ערך ופוגעת במוניטין של החברה. לכן ההליכה של החברה להסדר נעשית רק כשאין ברירה. בתי המשפט הם לא פרה קדושה שחפה מטעויות. מדובר במרחב מסוכן של חוסר ודאות".
עו"ד חיות גרינברג, מייסדת ובעלים במשרד חיות גרינברג: “עצם הפנייה לבית המשפט מסמנת את מקום הקבורה של החברה. יש בעיית אמון כללית מול המערכת. יש לנו בעיה מול הנאמנים ומול בית המשפט. אני לא מרגישה פוקוס על שיקום או התייחסות מצד נאמנים של יחידים".
יניב אזרן, שותף במשרד ב. לוינבנק: “יש חברות שלא נמצאות במצוקה זמנית, אלא עמוק בחדלות פירעון ומבקשות לפעול במסגרת ההליך. זה ניצול על חשבון הנושים הרגילים”.
שירלי יפרח אזור, ראשת תחום חדלות פירעון במשרד ליפא מאיר: “יש אובדן אמון של המערכת. יש לכך מחיר גבוה של פתיחת חקירות מול נושאי משרה ותביעות תקשורתיות והשמדת ערך. לפני שנים יכולנו לדעת שהליך השיקום יצליח בבית המשפט, היום אנחנו לא יודעים משום שלבעל התפקיד יותר קשה לתפקד בעקבות כרסום סמכויות בית המשפט".
עו"ד יניב דינוביץ, שותף במשרד הרצוג, פוקס נאמן: “אחד הקשיים בהחלטה של חברה לבקש הגנה מבית המשפט לצורך גיבוש הסדר הוא זהות מנהל ההסדר שימונה, שמחד יכול לסייע, לפקח ולבדוק, ומאידך אם הוא פרו־אקטיבי הוא יכול להשתלט על התהליך ולהוביל אותה לפירוק. לכן חברות מנסות לגבש הסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט".
1 צפייה בגלריה
שורה ראשונה למעלה: ירון ולרשטיין, אהוד גינדס, עמית לדרמן ,יניב אזרן ,חגי אולמן, נדב לב, יניב דינוביץ, רונן מטרי, מור נרדיה, אהרן מיכאלי, יצחק יונגר, אמיר דולב, אמיר פרנקל, גיא גיסין, ארז חבר, שי גליקמן, לירום סנדה. שורה שנייה: גונן קסטנבאום, חובב ביטון, שאול ברגרזון, שירלי יפרח אזור, קרן רייבכך סגל, חיות גרינברג, אפרת שגב, יונתן סונדרס, שי בר ניר, רונן נאוי, אריאל שרייבר, ירון אלכאוי
(צילום: ניב קנטור)
ארז חבר, ראש מחלקת חדלות פירעון במשרד עמית פולק מטלון: “התחום שלנו גמור וכל מי שיושב פה מסכים איתי. פעם היינו מחוללי תנועה, היינו לוקחים את התיק לגבות את הכסף בדרכים רגילות או פונים אל בית המשפט. היה אפשר לסמוך עלינו בגלל הניסיון שלנו. היום אני מייצג את כל הבנקים, אין בנק שהגיש בקשה לבית משפט בהליכי הסדר משום שהוא מעדיף לגלגל את החוב הלאה, הוא לא מוכן לאי הוודאות בבית המשפט".
שי גליקמן, שותף, מנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום חברות במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס: "ההתאמות שבוצעו בעקבות הקורונה בתחום חדלות הפירעון הן בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי. בנוסף ישנם תחומים 'שקופים' שלמים ששיוועו לחיסון חקיקתי, ולצערנו לא שרדו עד חקיקת התיקון לחוק".
"הדירקטורים משותקים"
חגי אולמן, שותף בכיר מנהל מחלקת חדלות פירעון במשרד יהודה רווה: “סעיף 288 קובע שעל הדירקטורים לצמצם את ההגעה לחדלות פירעון. היום הם משותקים ובהיסטריה מוחלטת. חברות שיכולות לקנות אג"ח ולהשתקם לא משתמשות בהון העצמי בגלל אותו סעיף".
עמית לדרמן, ראש מחלקת חדלות פירעון, הסדר נושים והבראת חברות, שותף במשרד AYR - עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות’: “התיקון נחוץ מאוד ומהווה תשובה להליך ההתבגרות של השוק שמסוגל לנהל הליכים של הסדרי חוב ללא כניסה אקטיבית לבית המשפט, אלא רק לצורך גיבוש הסדר נושים ללא נאמן אך עם מנהל הסדר”.
