בלעדי האוצר: "פינוי מפרץ חיפה עלול להוביל את המדינה לסחרור"; התנגדות חריפה גם של המשנה ליועמ"ש
בלעדי
האוצר: "פינוי מפרץ חיפה עלול להוביל את המדינה לסחרור"; התנגדות חריפה גם של המשנה ליועמ"ש
המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ: "קביעה מוחלטת בדבר פינוי בזן עלולה לגרום נזק משמעותי"; ברקע כינוסה של ועדת המנכ"לים לבחינת עתיד המפרץ, העביר האוצר מכתב חריף בו נמסר כי הסיכומים שיציג יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון יקרים ולא ישימים: "תוכנית מפרץ חיפה חסרת אחריות, סוגיות משמעותיות נותרו ללא פתרון"; מנהל רמ"י ינקי קוינט הדגיש שהיא לא תוכל לשאת במימון
ערב דיוני הסיכום של ועדת המנכ"לים לקביעת עתיד מפרץ חיפה, הוציא היום (ב') אגף תקציבים באוצר מכתב חריף התוקף פעם נוספת את פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, בעקבות המשך קידום התוכנית הגרנדיוזית לפינוי מפעלי המפרץ וכוונתו של שמחון להציג אולי כבר הערב טיוטת סיכום למימוש תוכנית "מפרץ החדשנות".
במקביל, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, שלח לפני הישיבה לשמחון וליתר חברי הוועדה חוות דעת משפטית הקובעת כי עלול להיווצר קושי משפטי במידה ויקבע בוועדה מועד חלוט (שאין עליו עוררין) לפינוי המפעלים, בעיקר בשל החוזים של המדינה מול בזן והמפעלים האחרים היושבים במקום. לדבריו, "קביעה מוחלטת בדבר הפינוי ובתאריך קרוב כמוצע עלולה לגרום נזק משמעותי, והיא אינה הכרחית לשם קידום הפרויקט המורכב הזה".
לדברי קמיניץ, "הפסקת הפעילות הפטרוכימית במפעלי בזן ודשנים מחייבת תכנון משמעותי, ולא רק אמירה סתמית בדבר שינוי ייעוד". קמיניץ מציין כי השיח מול דשנים, בזן והמפעלים האחרים עדיין לא מוצה, "ואנו סבורים כי יש לפעול בכל דרך כדי להשלימו עובר לקביעת מועד הפסקת הפעילות. עם מיצוי המו"מ ניתן יהיה ביתר קלות, לפחות בהיבט הסיכון המשפטי, לקבוע מועד סופי מיועד להפסקת הפעילות הפטרוכימית".
קמיניץ הדגיש כי הוא מודע לערך הגבוה בהפסקת הפעילות המזהמת במפרץ חיפה, "אולם ניתן להגיע לתוצאה זו גם על דרך הקביעה כי משרדי הממשלה הרלוונטיים ישלבו ידיים בקידום הטיפול החשוב במפרץ, אשר הפסקת הפעילות הפטרוכימית היא רק אחד המרכיבים בו, ותוך קביעת רשימת מטלות הנוגעת לכל משרד, בהתאם למהלך משולב שיארך כעשור ויותנה במציאת פתרונות הכרחיים למשק האנרגיה".
כמו כן, מנהל רשות מקרקעי ישראל יעקב קוינט שלח מכתב לוועדה, בו הוא שב ומדגיש כי "רמ"י לא תוכל לשאת בעלויות המימון של התוכנית בשנים הקרובות. לאור האמור, וככל שהחלטת הוועדה תהא לצאת אל הדרך וליישם חלופה זו לקידום המפרץ, הרי שיהיה צורך לאתר מקורות מימון עבורה".
ועדת המנכ"לים הוקמה בקיץ האחרון על ידי הממשלה לצורך "גיבוש אסטרטגיה ממשלתית ועקרונות לתוכנית לפיתוח וקידום מפרץ חיפה".
המכתב של האוצר נכתב על ידי שני סגני ראש אגף התקציבים, צחי דוד ועדי חכמון, הטוענים שהערותיהם כלל לא נידונו במהלך הישיבות של הוועדה וכי דוח הסיכום שמתכוון שמחון להציג כולל אי דיוקים רבים.
כך למשל, לטענתם ובניגוד לנתוני שמחון, המשרד להגנת הסביבה מדווח שרמות זיהום האוויר בחיפה אינן חריגות כיום בהשוואה לרמה הארצית והכנסות עיריית חיפה מארנונה שלא למגורים אינן נמוכות. ההצעה שתונח על השולחן, הם מזהירים, "הינה חסרת אחריות ועלולה להוליך את המדינה לסחרור שיהיה קשה מאוד לצאת ממנו".
לדברי דוד וחכמון, "הכרזה על תוכנית לא ישימה היא הדרך הבטוחה לסטגנציה במפרץ חיפה, שכן כל התוכניות האחרות תיעצרנה בציפייה למימוש התוכנית הגדולה". הטענה המרכזית של השניים היא כי אין ישימות לתוכנית הגרנדיוזית של מפרץ החדשנות, הכוללת פינוי בזן כבר בשנת 2025 והקמת 100 אלף דירות ו-2 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר במקום המפעלים המזהמים במפרץ.
כבר בינואר האחרון תקף יוגב גרדוס, ממלא מקום ראש אגף תקציבים באוצר, את תוכנית "מפרץ החדשנות" שקידמו שמחון ביחד עם רשות מקרקעי ישראל בשנים האחרונות, בעידוד מי שהיה אז שר האוצר, משה כחלון. לפי גרדוס, "התחשיבים על הכנסות המדינה משיווק הקרקעות שיתפנו – מנופחים כלפי מעלה; ישנו חשש שהמשק יישאר ללא אספקה סדירה של דלק; המצע העובדתי שעליו נשענת התוכנית פגום, ועל כן אין תשתית מקצועית מספקת שעל בסיסה ניתן לקבל החלטה; ולמהלך של סגירה כפויה יש השפעה על נכונות משקיעים זרים לפעול בישראל".
המתווה לא מוסכם על גורמים רבים
לדברי דוד וחכמון, "התוכניות שהוצגו במהלך דיוני הוועדה מתמקדות כולן בסגירת פעילות הזיקוק של בזן. המתווה המוצע, שהינו מורכב ולא מוסכם על גורמים רבים, אינו מבטיח את קידום מטרת הוועדה ואינו נותן מענה אמיתי ומבוסס לפיתוח והאצת המפרץ, ואף עשוי להחטיא את המטרה - קידום ופיתוח מפרץ חיפה ותרומתו לחיזוק המטרופולין". באוצר חוזרים ודורשים להציג תוכנית מדורגת, במספר פעימות לאורך שנים, "אשר תאפשר מחד לפתח את אזור המפרץ, ותצמצם את הסיכונים והעלויות אליהם חשופה המדינה מאידך".
במכתב מציינים השניים כי "סוגיות משמעותיות נותרו ללא פתרון, הן ביחס לסוגיות המימון והן ביחס למשמעות המתווים על משק האנרגיה והיערכותו. בפרויקט בסדר גודל כזה, יש צורך בעבודה מטה מקצועית, המגובה בתחשיבים כלכליים מהימנים".
במשרד האוצר מציעים כי ועדת המנכ"לים תקבע "מפת דרכים" בלבד, "שתהווה את אבני היסוד שהתוכנית אמורה להישען עליה". התוכנית תכלול בין השאר "חזון ארוך טווח להפסקת פעילות המפעלים וקביעת "לוחות זמנים ריאליים" אשר מבטיחים את הקמת התשתית האנרגטית הנדרשת בכדי לאפשר אספקה סדירה למשק האנרגיה בטרם קביעת מועד הפסקת הזיקוק.
בנוסף, הם מציינים כי עלות הפיצוי לבזן ויתר המפעלים בשל הפינוי הושמטה מהתחשיבים האחרונים, למרות שמדובר בהוצאת עתק שאין לה שום תקדים בתולדות המדינה, "וכל המלצה אשר תקבע מועד לסגירת הפעילות תכבול את ידי הממשלה בניהול משא ומתן ועלולה להגדיל את גובה הפיצוי עשרות מונים".
קוינט מדגיש במכתבו כי עדיין לא נקבע אופן והיקף הפיצוי לבזן, "ולא ברור כיצד ניתן לערוך תחשיבים כאלה ואחרים מבלי נתון זה".
לסיכום, מציינים באוצר, "קיימת אי וודאות גבוהה המטילה ספק רב בהיתכנות התוכנית, מכיוון שהתשתיות החלופיות טרם תוכננו, אושרו והוקמו. קבלת ההחלטה כעת תהווה מעשה לא אחראי, המסכן את תפקוד המשק הישראלי כולו. ההוצאות במסגרת התוכנית עולות על ההכנסות הצפויות ממנה, ועל כן הופכות את התוכנית לגירעונית בהיקף של מיליארדי שקלים".
