הזינוק בבקשות לפשיטת רגל אינו קשור רק לקורונה
הזינוק בבקשות לפשיטת רגל אינו קשור רק לקורונה
עלייה של 36% במספר הבקשות לחדלות פירעון שהוגשו ב־2020 ביחס לשנה קודמת. המבחן האמיתי יהיה בסוף יוני כשיסתיימו הטבות הקורונה
משבר הקורונה הכלכלי אינו הגורם היחיד שגרם לקפיצה בבקשות פשיטות רגל. גורם נוסף שהוביל לעלייה במספר הבקשות הוא החוק החדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בספטמבר 2019.
החוק החדש החליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה ובמהותו הגיע לשקם את החייב ולא להענישו וכן לסייע לו להגיע להסדר עם נושיו.
שנת הקורונה שבה נפטרו יותר מ־6,000 ישראלים ורבים חוו משבר כלכלי, מתורגמת למספרים רשמיים: במהלך 2020 הוגשו 22,246 בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון ליחידים - מה שבעבר נקרא בקשה לפשיטת רגל - מתוכן 17,495 בקשות הוגשו לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכנ"ר) ו־4,751 הוגשו לרשות האכיפה והגבייה - בקשות שבהן היקף החובות נמוך מ־150 אלף שקל.
מדובר בצמיחה של כ־36% במספר הכולל של בקשות חדלות הפירעון שהוגשו לעומת שנת 2019, שבה הוגשו 16,373 בקשות. כמו כן ניתנו מעל 7,000 צווי הפטר - צווים הפוטרים פושטי רגל מחובותיהם - והוגשו 1,200 בקשות פירוק לחברות. יש לציין כי שנת הקורונה החלה במרץ 2020 ויש לשער כי גם שנת 2021 תושפע מהמשבר הכלכלי שנלווה למגפת הקורונה. הנתונים הם חלק מדו"ח סיכום פעילות ל־2020 שמפרסם היום אגף האפוטרופוס הכללי, הממונה על חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה.
תובעים מיליארדים
מדו"ח הממונה עולה כי במהלך 2020 נסגרו 17,717 תיקי פשיטת רגל או חדלות פירעון של יחידים, זאת לעומת 16,695 תיקי פשיטת רגל ב־2019. מדובר בעלייה של כ־6% במספר תיקי יחידים שנסגרו לעומת שנת 2019. בתחום פירוק החברות במהלך שנת 2020 הוגשו 1,200 בקשות פירוק וחדלות פירעון של תאגידים לעומת 2019 שבה הוגשו 1,179 בקשות. מדובר בעלייה של פחות מ־2% בהיקף הליכי חדלות פירעון של תאגידים.
2 צפייה בגלריה
שר המשפטים גדעון סער והממונה על חדלות פירעון סיגל יעקבי. אתגרים ופתרונות
(צילום: עמית שעל, אוהד צויגנברג)
ומה באשר לתביעות חוב שמגישים נושים נגד חייבים או נגד חברות בקשיים? במהלך 2020 הורחב השימוש בהגשת תביעות חוב באופן מקוון, וכ־99% מכלל תביעות החוב הוגשו כך. עוד עולה כי במהלך שנת 2020 הוגשו לממונה תביעות חוב בהיקף של 33.33 מיליארד שקל. מתוך הסכום הנ"ל, 17.905 מיליארד שקל הוגשו בהליכי חדלות פירעון של יחידים, ו־15.424 מיליארד שקל הוגשו בהליכי חדלות פירעון של תאגידים. ומה לגבי צווי הפטר הפוטרים פושט רגל מחובותיו? במהלך 2020 ניתנו 7,056 צווי הפטר בכלל מחוזות הממונה לעומת 7,633 צווי הפטר בשנת 2019 ו־7,325 צווי הפטר בשנת 2018.
בהקשר זה מעניין להיזכר בנתונים של הכנ"ר שפורסמו לראשונה ב"כלכליסט" ביולי 2020 שמהם עולה כי ברבעון הראשון של 2019 הוגשו 4,401 בקשות פשיטות רגל, וברבעון הראשון של 2020 - לפני פרוץ הקורונה ולאחר שחוק חדלות פירעון נכנס לתוקף - הוגשו 6,286 בקשות. כלומר, חלה עלייה של 42% במספר הבקשות לפשיטות הרגל והקורונה אינה הסיבה היחידה לקפיצה זו.
עו"ד סיגל יעקבי, האפוטרופסית הכללית והממונה על הליכי חדלות הפירעון במשרד המשפטים, הבהירה כי "לגבי שנת 2021, עד כה אנחנו בנתונים דומים לשנת 2020, כלומר על הרף הגבוה. לא חזרנו לנתוני 2019 וזו לא מגמה חד־פעמית. המבחן האמיתי יהיה בסוף חודש יוני, אז מסתיימות ההטבות שהמדינה נתנה במסגרתן דמי אבטלה. ניתן לראות שהקורונה לא יצרה קטסטרופות בעולם חדלות הפירעון, ובתאגידים אין כלל שינוי בהיקף ההליכים".
מוצא אחרון להתמודדות
שר המשפטים גדעון סער מסר בתגובה לנתונים כי "דו"ח סיכום הפעילות הוא דוגמה למאמצים, להתאמות וליצירתיות, שבה השתמש משרד המשפטים על מנת להתגבר על הכשלים הטכניים שהביאה הקורונה, ולסייע לעסקים ולאזרחים שנקלעו לקשיים".
יעקבי אמרה לאחרונה ל"כלכליסט" כי "הליך חדלות פירעון של יחיד צריך להיות מוצא אחרון להתמודדות עם חובות. ולפניו כדאי למצות את כל דרכי הפעולה האחרות. בהן, למשל, להגיע להסדר פריסת חוב עם הבנקים, שהם עדיין הנושים המרכזיים ופעמים רבות נכונים להגיע להסדרי פריסת חוב".
הדברים נכונים במיוחד עתה כשיש כמה הסדרים שקידם משרד המשפטים בתקופת הקורונה על מנת לסייע ליחידים וחברות להימנע מלהיכנס להליכים משפטיים כמו פשיטת רגל (ליחיד) והקפאת הליכים (לחברה) שהינם הליכים עם טביעת אצבע משפטית שקשה להשתחרר ממנה שנים רבות.
