מתחת לרדאר של הרגולטורמכבי משתוללת תחת עינו העצומה של משרד הבריאות
מתחת לרדאר של הרגולטור
מכבי משתוללת תחת עינו העצומה של משרד הבריאות
דו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע שפך אור על החצר האחורית של הקופה - "קרן מכבי" - שאפשרה לה לטשטש את נתוני הגירעון ולקבל מענקי ייצוב - מכספי משלם המסים. בגזרת גיוס המטופלים התקציב שהוציאה מכבי חרג פי עשרה מהמותר
כל מי שסיקר, ניתח, או חי את מערכת הבריאות הישראלית בשנתיים־שלוש האחרונות לא יכול להיות מופתע מ"התלבשות" מבקר המדינה על מכבי שירותי בריאות, תאגיד הבריאות השני בגודלו המבטח רבע מאזרחי ישראל. משרד המבקר אינו בוחר גופים "סתם" או באופן אקראי, אלא מכוון לגופים שיש עליהם תלונות או התנהלותם בהיבטים הכספיים והמינהליים גורמת להרמת גבה. הדו"ח מתרכז בשני נושאים עיקריים: מערך השיווק והפעילות של קרן מכבי.
הנושא הראשון הוא שיטת השיווק והפרסום המאוד אגרסיבית (במכבי יעדיפו את המונח "אסרטיבית") המיועדת להעביר מבוטחים (בשאר הקופות יעדיפו לדבר על "גניבת מטופלים"), ואשר מקצינה את התחרות בין הקופות זו תקופה ארוכה. כמה מהתלונות הנוגעות לתחרות הזו — על מאכערים, קומבינות, הבטחות לתגמול כספי ומה לא — כבר התגלגלו לפתחה של המשטרה.
הנושא השני והלא פחות חשוב הוא "קרן מכבי" — יצור משונה, חסר תקדים וייחודי למכבי, שאינו זוכה לפיקוח של הרגולטור משרד הבריאות. הגוף הביאזרי הזה, שהתחיל כגוף קטן, היום הוא כבר מפלצת: עשר חברות מאוגדות תחתיו, ובהן מכבידנט (רשת מרפאות שיניים), בית בלב (רשת דיור מוגן ואשפוז סיעודי), מכבי יזמות וניהול (יבוא של מוצרי אופטומטרייה) ומכבי טבעי (רשת מרפאות רפואה משלימה) ועוד. המחזור של קרן מכבי זינק ב־465% בין השנים 2004–2019 והגיע לסכום עתק של 1.2 מיליארד שקל (מרבית המחזור של הקרן נובע מפעילות מול מכבי וחבריה). כפי שרומזים אנשי מבקר המדינה, אותה קרן הפכה לחצר האחורית, והלא מפוקחת, של מכבי, פריבילגיה שיש רק לה, וזה מתחת לאף של משרד הבריאות.
בשנים 2019-2017 הוציאה מכבי יותר מ־87 מיליון שקל מעבר למותר על שיווק ופרסום המיועדים בעיקר למשוך חברים מקופות אחרות (גם שאר הקופות חרגו), ורק בשנה האחרונה עמדה החריגה על 35 מיליון שקל. כדי לסבר את האוזן: באותה שנה כלל הקופות יחד אושרו להוציא 18 מיליון שקל על סעיף זה, וחלקה של מכבי היה 3.4 מיליון שקל, כלומר עשירית בלבד ממה שהיא הוציאה בפועל.
מכבי, כמו שאר הקופות בישראל, היא גוף ציבורי הממומן באופן כמעט מוחלט (86%) על ידי משלם המסים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתית. כל שקל שהלך לאותם מוקדי מכירות כדי לשכנע "לעבור למכבי" משמעותו פחות כסף לשיפור השירות, לקיצור התורים, לבניית מרפאות חדשות ולשדרוג מכשור רפואי.
מעטים הם הנושאים שעליהם יש הסכמה בין המתחרות כללית, מאוחדת ולאומית, אבל הן מסכימות על זה: מכבי היא שחוללה את הקניבליזציה ואת המלחמה הפרועה בכל הקשור להעברת מטופלים. ויש להן סיבה טובה לנטור למכבי: כבר חמש שנים ברצף שמכבי "שותה" להן לקוחות והמספרים מדברים בעד עצמם. כ־130 אלף ישראלים (נטו) הצטרפו למכבי בחמש השנים האחרונות על חשבון כל שאר הקופות. בחישוב פשוט, אותה תוספת מבוטחים תורמת לקופתה מדי שנה כ־822 מיליון שקל (לא כולל שירותי בריאות נוספים).
העברות מצד לצד
אלא שהנושא שהכי מושך תשומת לב וכמעט ולא מדובר בשיח הוא ה"קרן של מכבי", שנמצאת זה כ־15 שנה במחלוקת מתמשכת בינה לכלל הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, לרבות האגף לפיקוח על הקופות והייעוץ המשפטי שלו. לפי הדו"ח, רק לאחרונה הסכימה מכבי להעביר למשרד הבריאות דו"חות כספיים בנוגע לקרן והחברות־הבנות שלה. אך חמור מכך, "הביקורת זיהתה מקרים שבהם נעשו העברות (פעילויות) כספיות בין הקופה לקרן והחברות־הבנות שלה בשנים 2016־2020 בהיקף של כ־75 מיליון שקל. כמו כן נעשו פעולות הדדיות נוספות שיש להן השפעה על הדו"חות הכספיים של הקופה ועל הצגת המצב הכספי שלה בעת קבלת כספים מהמדינה, כספי סל הבריאות וכספי הסכמי הייצוב (אותן חבילות סיוע שניתנות לקופות החולים כאשר הגירעון מזנק וחונק, א.פ)". אחת מאותן משיכות "איפשרה למכבי להציג בדו"חותיה הכספיים מצב משופר ולקבל את כספי הייצוב מהמדינה המותנים בעמידה ביעד הגירעון".
ממכבי נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: "המדינה פוגעת בתקציב הבריאות בדרכים שונות. בתוך המצוקה מכבי מצליחה להעניק לחבריה את השירות הטוב ביותר. הדו"חות הכספיים במכבי מציגים את העובדות באופן הנכון ובהתאם להנחיות משרד הבריאות. טענות המבקר אינן נכונות וחבל כי הוא הוציא שגיאה מובהקת כל כך תחת ידיו".
"קרב אבוד"
אף שהדו"ח הוא על מכבי, אי אפשר להשתחרר מהתחושה כי מכבי ושאר קופות החולים אינן הגופים היחידים שחשופים לביקורת. יש מבוקר נוסף, עקיף ושקט: משרד הבריאות, לרבות הפיקוח על קופות חולים. צמד המילים "משרד הבריאות" מופיע בדו"ח 185 פעמים ולא בכדי. מכבי, שהיא גוף ציבורי הממומן מכספי משלם המסים, דוהרת קדימה בלי להסתכל לא ימינה ולא שמאלה כי יש רגולטור שמאפשר לה לעשות את זה.
חיים פרננדז, המנכ"ל החדש של לאומית, התייחס לפני חודש וחצי בראיון ראשון ל"כלכליסט" לשימוש המופרז בכספי ציבור למען "גניבת לקוחות" והסביר כי "הממשלה, באוזלת יד מדהימה, לא עוצרת את הבזבוז שעליו אנו מדברים. אולי זה חוסר משילות. ייתכן שחוסר יכולת".
ומה בנוגע לאנומליה שנקראת "קרן מכבי", ולא חסרות אנומליות במערכת הבריאות הישראלית. בכיר מאוד במערכת הגדיר את המהלך שהחל לקדם המשרד מול מכבי בעניין זה כ"קרב אבוד", לא פחות ולא יותר.
הגורמים המבקרים את משרד הבריאות מזכירים כי סמנכ"ל הכספים של מכבי מוריס דורפמן היה עד אפריל 2020 מנהל הרגולציה של משרד הבריאות, האחראי בין היתר על קופות החולים ומנהל ישיר של מי שמכהן כעת כמפקח על הקופות ליאור ברק. דורפמן עזב את תפקידו במשרד הבריאות אחרי כשנתיים וחצי בלבד, ואף ביקש לקצר את תקופת הצינון.
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות מכיר את דו"ח המבקר ופועל באופן מתמיד לשפר את איכות עבודתו, כמו גם את אפקטיביות הפיקוח על קופות החולים.
"לגבי הוצאות פרסום ושיווק, בשנה האחרונה הנחה משרד הבריאות לשקף את כלל הוצאות הפרסום והשיווק בדוחות הכספיים והודיע כי רישום מוטעה יעלה לכדי עבירה פלילית של המעורבים בכך. בהתאם לזאת תוקנו הדוחות הכספיים של קופות החולים ונתנה הנחיה שלא להוציא כספים עודפים ואף קוזזו עשרות מיליוני שקלים מקופות שהפרו הנחיות אלו ובכוונת המשרד להמשיך בצעדי אכיפה נוספים ומשמעותיים יותר בנושא.
"לגבי קרן מכבי, לעמדת המשרד הקרן נדרשת להיתר החזקה מאת שרי הבריאות והאוצר. לפני כשלוש שנים ביצעו המשרדים צעד ראשון בכך שהקרן התחייבה להעביר את דוחותיה הכספיים והמשך ההסדרה וקביעת כללים נוספים יתקדמו בהתאם ללו"ז הפנימי. יודגש כי כלל קופות החולים מבצעות התקשרויות עם חברות שבבעלותן והדבר מוסדר בחקיקה".
