תבע את רכבת ישראל - וישלם לה 75 אלף שקל
תבע את רכבת ישראל - וישלם לה 75 אלף שקל
נוסע ביקש לאשר תביעה ייצוגית נגד הרכבת בטענה כי הסתירה מידע מהותי שמנע השוואה בין כרטיסי הנסיעה. השופט דחה את הבקשה: "הנוסע בחר לוותר על סיוע או בחינת כל האופציות שבאתר ואין לו להלין אלא על עצמו"
אזרחים רבים מגישים לא מעט בקשות לאישור תביעות ייצוגיות נגד חברות וגופים שונים, אבל מעטים יודעים שבמקרה ובקשתם תידחה בית משפט עלול להחליט להטיל עליהם הוצאות גבוהות.
נוסע ברכבת ישראל שהגיש בדצמבר 2017 בקשה לאישור תביעה ייצוגית, טען כי הרכבת מטעה את הציבור ומתעשרת על חשבונו שלא כדין, כשהיא מסתירה במכוון את האפשרות לרכוש כרטיס יומי משולב ומעודדת רכישת כרטיסים רגילים יקרים יותר – ייאלץ לשלם לרכבת 75 אלף שקל שכר טרחת עו"ד. זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הבקשה שהגיש הנוסע.
במסגרת הבקשה טען האיש כי רכבת ישראל הטעתה את ציבור הנוסעים עת הסתירה מידע מהותי אשר מנע מציבור הנוסעים עריכת השוואה בין כרטיסי הנסיעה השונים המוצעים למכירה ובכך גרמה שציבור הנוסעים רכש כרטיסי נסיעה יקרים יותר.
רכבת ישראל, באמצעות עורכי הדין רונן קצף, רוית קורן-פרי ושי ממת ממשרד מ. פירון ושות', טענה בתשובתה לבקשה כי בניגוד לנטען בבקשה, הרכבת מציגה לציבור הרחב באמצעי מדיה שונים את האפשרות לרכוש כרטיסים שונים, בין אם מדובר בכרטיס לנסיעה ברכבת בלבד או כרטיס משולב לכלי תחבורה ציבורית שונים, וכי לכל צרכן עומדת האפשרות לרכוש את הכרטיס המשתלם ביותר עבורו, כאשר ברור כי צרכיו של כל נוסע שונים וכי הרכבת אינה אמורה לעסוק בשאלה מהו הכרטיס הנכון עבור כל נוסע בנפרד ומהו האינטרס הכלכלי של אותו נוסע – מה גם שמחירי הנסיעה נקבעים על ידי המחוקק ולא על ידה.
"התובע הוא עצמו שהטעה את עצמו"
השופט דורון חסדאי קבע כי "כלל המידע בדבר הסדרי הנסיעה השונים מפורסם באמצעים השונים, כאשר בשים לב לטיב ההתקשרות הצרכנית בעניינו, הרי שאין על הרכבת החובה כדי לוודא כי הלקוח הבין את כלל ההסדרים השונים. יתרה מכך, קיימת לכל אחד מהנוסעים האפשרות לבחון מהו הסדר הנסיעה המשתלם ביותר עבורו, בין אם זה באמצעות בדיקה באתר האינטרנט של הרכבת או באפליקציה טרם הגעה לתחנה ורכישת הכרטיס, ובין אם זה באמצעות פנייה לנציג בתחנת הרכבת, כאשר המידע בדבר ההסדרים השונים קיים במערכות המשיבה (הרכבת- ל.ד) הנגישות בצורה הולמת וברורה לצרכן".
עוד נקבע כי "מסקנת בית המשפט בסופו של יום ולאחר בחינת עדות המבקש הינה, כי היה זה הוא עצמו 'שהטעה את עצמו'. המבקש יצא מנקודת הנחה מוטעית ולא בחן אותה בשלל האמצעים שהעמידה המשיבה לרשותו. הוא בחר לוותר על סיוע או בחינת כל האופציות שבאתר ואין לו להלין אלא על עצמו. הטעיה כאמור (מצד המשיבה – הרכבת -ל.ד) לא הוכחה."
באי כוחה של הרכבת מסרו: "אנו שמחים שבית המשפט קיבל את עמדתנו כי הרכבת נהגה בנוסעים - ותמשיך לנהוג - באופן שקוף והוגן. זו בקשה שלא הייתה צריכה לבוא לעולם כלל״.
את התהליך ניהלה גם הלשכה המשפטית של הרכבת.
