סגור
Dun's 100

פורום אדריכלות, דן אנד ברדסטריט
"לקום בבוקר ולנסוע למשרד זה מיושן"

בכירי ענף האדריכלות מאמינים שהקורונה שינתה את מבני המגורים והתעסוקה באופן דרמטי. האדריכל גיל שנהב: "אנחנו חווים טישטוש גבולות". האדריכל מוטי כסיף: "פעם אמרנו שכל בית צריך מרפסת. היום כל מרפסת צריכה בית"

"בשנת 2020 נרשמה ירידה של 8% בכמות יחידות הדיור להן ניתנו היתרי בנייה, לעומת 2019", כך הסבירה אפרת שגב סמנכ"ל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, בפורום בכירי ענף האדריכלות שערכה פירמת דן אנד ברדסטריט אתמול בתל אביב. "במקביל, בשנת 2020 חלה ירידה של 3.5% בהתחלות בנייה למגורים, וירידה של 13% בהתחלות בנייה שלא למגורים לעומת 2019", הוסיפה שגב. "התחלות הבנייה נמצאות בירידה כבר כמה שנים, עוד לפני משבר הקורונה, גם בגלל משבר המשילות שאנחנו מצויים בו כבר לפחות שנתיים".
1 צפייה בגלריה
דאנס 100 אדריכלים
דאנס 100 אדריכלים
שורה ראשונה למעלה : קובי בוגין, יונתן הרמן, גיל שנהב, רפאל דה לה פונטיין, מוטי כסיף, עדן בר, דוד קנפו, אריאל שרייבר, עו"ד דפנה שחר, גיא מילוסלבסקי, אילן פיבקו, טל קאופמן, ערן לשם וערן שקד. שורה תחתונה: רן בלנדר, ליאור אביבי, יואב אומן, אורן ברודנר, קיקה ברא"ז משה וארנה צור, דנה וישקין, אפרת שגב ודפנה אורבך בירן
(יעל צור)
האדריכל משה צור, בעל משרד משה צור אדריכלים צופה כי למרות השלכות משבר הקורונה, הביקושים למשרדים יגדלו: "אנשים מבינים שהם לא יכולים להמשיך לשבת בבית" אמר צור. "האוכלוסיה בסוף מכפילה את עצמה והדרישה למשרדים תגדל. מה גם שאם היו פחות התחלות בנייה, אז יהיה יותר ביקוש מהיצע".
גם גיא מילוסלבסקי שותף במשרד מילוסלבסקי אדריכלים סבור כי: "אנשים רוצים לחזור לשגרת חיים, לקום בבוקר ולצאת לעבודה. ולכן אני חושב שתהיה נהירה חזרה למשרדים. שכחנו שהיתה קורונה".
מנגד מנכ"ל פיבקו אדריכלים אילן פיבקו סבור כי הקורונה שינתה את שוק התעסוקה באופן שישפיע על הביקושים למשרדים: "אפליקציית הזום הורידה את כמות הנסיעות ואת זיהום האוויר. אפשר להשתתף בישיבות שלא תמיד היה ניתן להגיע אליהן. הטענה שהביקושים למשרדים יחזרו היא דבר זמני בלבד, כי להיות במקום עבודה ספציפי זה דבר מיושן. אתה לא זקוק לזה היום, אתה יכול להיות בכל מקום בעולם ולעבוד. לא רק בבית שלך. גם בחוץ, גם בבית קפה ומכל מקום".
גם יואב אומן, שותף במשרד טיטו־אומן אדריכלים, סבור כי הקורונה הנחיתה מכה קשה על שוק המשרדים: "האפשרות שנפתחה בפנינו לעבוד מרחוק, גם מאפשרת ליישב את הפריפריה, ולכך צריך להוסיף יוזמה ממשלתית שתנצל את זה שלאנשים נוח לעבוד מהבית".
אל השינויים בתכנון של פרויקטים למגורים התייחס האדריכל מוטי כסיף, שותף בכיר במשרד BKL־D: "הגישה לגבי תכנון למגורים השתנתה. היום מתכננים פרויקטים עם חללים ציבוריים משותפים לדיירים כמו חדרים קומתיים שיכולים לשמש כפינות עבודה. מאוד קשה לעבוד מהבית. יש כל מיני השפעות חיצוניות אם אין לך חדר עצמאי למטרת עבודה. לעומת זאת אם יש לך מן WEWORK בבניין שאתה גר בלי שתצטרך לנסוע אז במקצועות מסוימים זה יכול לעבוד.
"אנחנו נתקלים בדרישות האלה יותר ויותר. גם דרישה למרפסות גדלה, ואם פעם אמרו שכל בית צריך מרפסת, אז היום כל מרפסת צריכה בית. אחת השאלות שגם בהן האדריכלים עוסקים היום היא שאלת המרחבים המוגנים, במיוחד במגורי יוקרה. האם לתכנן מרחב מוגן דירתי או קומתי. בחלק מהפרויקטים אנחנו מתכננים גם וגם".
רפאל דה לה פונטיין, מייסד ומנהל שותף BLK־D, סבור כי לקורונה השפעות שעוד טרם ידועות: "קורונה זו מגיפה שתפסה את כולם. החלל הפרטי נהיה החלל הכי חשוב. האפשרות להסתגר ולא לצאת החוצה ולהיפגע מהמגיפה היא חשובה. רק היום, כשמתחיל עידן פוסט קורונה, אנחנו רואים את ההשלכות על בני אדם. אנשים נכנסו לדיכאון, נפגעו מבחינת יכולות חברתיות, מבחינת יכולות לעבוד במשרד עם אנשים. נכון שיש נהירה חזרה למשרדים, אבל בשנים הקרובות נגלה מה היו ההשלכות האמיתיות של המגיפה. האם אנשים צריכים יותר ספייס, ויותר פרטיות גם במרחב משותף".
האדריכל גיל שנהב, שותף במשרד כנען שנהב אדריכלים, מוסיף כי: "אנחנו חווים היום טשטוש גבולות. אם פעם היה ברור מה זה דירה ומה זה משרד, היום אין יותר הפרדה מוחלטת. נראה יותר עבודה מהבית ומגורים בעבודה ומסחר מתחת לבית. היום אנחנו מתכננים פרויקטים שיש בהם גם תחנת מטרו, גם מגורים מעל מסחר, גם משרדים וגם בית מלון. נגמרו הימים שלכל מגרש יש ייעוד משלו".
על איך ייראה התכנון בעתיד, סבור דוד קנפו, לשעבר יו"ר התאחדות האדריכלים, ומייסד ובעלים של משרד קנפו כלימור אדריכלים, כי התכנון הקיים הוא ארכאי ונדרש לשינויים מרחיקי לכת. "אנחנו בעידן אחר. כבר לא שבויים בתוך קונספציות קודמות. כשאני רואה רופא שמטפל דרך המסך סביב הגלובוס, זה אומר שהטכנולוגיה הגיעה לכל מקום. אנחנו צריכים לנסח את הפרוגרמה העירונית החדשה. לא ללכת לפי נוסחאות של קבלנים כמה יחידות דיור חדשות במקום כל דירה ישנה. זאת לא עירוניות, זאת אומללות עירונית. אנחנו צריכים לקחת בחשבון את שלושת הקודקודים החדשים: אקלים, כלכלה, וחברה".
הפורום התייחס גם לסיומה של תמ"א 38 על רקע המצב הבטחוני הרגיש והעדר מיגון דירתי של מחצית מתושבי ישראל. "אני לא אוהב את תמ"א 38, היא צריכה לחלוף מהעולם", הוסיף אומן. "זו התחדשות עירונית בתחפושת, והיא גורמת נזק. בתל אביב במרכז העיר בתים קטנים שמתחדשים ומוסיפים 2.5 קומות בלי להרחיב כביש, בלי לראות תשתיות מסביב, בלי להוסיף מבני ציבור זה נזק. איזו מן אורבניות זו?".
מנגד, פיבקו סבור כי, "תל אביב לא היתה מצליחה בכזאת מהירות לחדש את פניה לולא תמ"א 38. אני אצטער אם התוכנית תיעלם".
עדן בר, שותף במשרד בר לוי דיין אדריכלים ומתכנני ערים, סבור כי המפתח להצלחת פרויקטים של פינוי בינוי בפריפריה מצוי בקרקע משלימה: "עד שלא יקשרו את ההתחדשות העירונית עם קרקע מדינה, וישווקו את כל הסיפור הזה יחד, הדבר הזה לא יצליח. פנטהאוס אחד בתל אביב נותן מספיק כסף כדי לחדש שכונה שלמה בפריפריה, אבל בפריפריה צריך מכפלה של 6־10 דירות חדשות במקום כל דירה ישנה שנהרסת".
האדריכלית קיקה ברא"ז, מייסדת ובעלת משרד קיקה ברא"ז אדריכלים, אמרה כי: "התחדשות עירונית זאת הזדמנות נדירה ליצור עירוניות חדשה. בקורונה אנשים ברחו לטבע, בהתחדשות עירונית אפשר לבחון איך נותנים להם את מה שהיה חסר בדירה הבודדת, אפילו להגדיל גינות משותפות על חשבון דירות גן. כשמקימים שכונה עם כמה בניינים, אז באחד יכול להיות חלל עבודה משותף, בבניין אחר ג'ימבורי לילדים, בבניין שלישי חדר הקרנה, ואז כל השכונה יכולה להשתמש בפונקציות בכל הבניינים. יש צורך לקחת את לקחי הקורונה למחוזות אחרים, ולא לחזור לערי לוויין כמו אם המושבות".
קנפו הוסיף כי "אני בעד תמ"א 38, אבל זה ישן. המחר זה משבר האקלים וטכנולוגיה. לא ייתכן שבשביל לבנות בניין אחד, לוקחים בוחטה של משאבים מכדור הארץ. תוציאו את היד מהאטמוספירה. אם נמשיך לייצק דירות במשקל 120 טון, זה אתמול. כל הפינוי בינוי זה אתמול. לא ראיתי פרויקטים שמנסחים את המחר".