ניתוחהאזורים החלשים בישראל הופכים לכיסי אבטלה
ניתוח
האזורים החלשים בישראל הופכים לכיסי אבטלה
נתוני שירות התעסוקה חושפים כי מובטלים מאזורים מוחלשים חוזרים פחות לעבודה ממובטלים משכבות חזקות יותר; הרבעון הראשון של 2021 היה הקשה ביותר מתחילת המשבר בתעסוקת חרדים וערבים; חזרת המשק לשגרה חושפת להיכן לא מחלחלת הירידה בנתוני האבטלה
היישובים החלשים מתחילים להפוך לכיסי אבטלה. זו אחת המשמעויות הקשות של הנתונים שפרסם אתמול שירות התעסוקה. השירות ניתח את חזרת המובטלים לעבודה בחודש מרץ על פי המגורים באשכולות סוציו־אקונומיים. שיעור החזרה לעבודה באשכולות החברתיים־כלכליים הנמוכים בחודש מרץ היה קטן ב־38% מאשר באשכולות הגבוהים וב־44% מאשר באשכולות הביניים. כתוצאה מכך, חלקם של דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים מכלל המובטלים עלה מ־34.3% בחודש פברואר ל־36.2% בחודש מרץ.
תושבי האשכולות 3-1 הם תושבי ירושלים וערי פריפריה יהודיות, היישובים הבדואים, חלק גדול מהישובים הערבים וכן הערים החרדיות. אבל כיוון ששירות התעסוקה ביצע את הניתוח לפי אזורים סטטיסטיים שהם קטנים מערים, המשמעות היא שאזורי המצוקה של הערים הגדולות נכללים באשכולות הנמוכים, 3-1, והאזורים החזקים שלהן נכללים באשכולות האחרים. "אנחנו רואים שהקבוצות החלשות שמגיעות מאשכולות 3-1 נתקעות באבטלה", אומר מנהל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה ד”ר גל זהר.
3 צפייה בגלריה
מנהל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה ד"ר גל זהר. "כל עוד יש קצבה חלק מהמובטלים יישארו בחוץ"
(צילום: מייקל מן)
את החשש להיווצרות כיסי אבטלה מחזקים מאוד גם נתוני התעסוקה על פי ישוב שפרסם שירות התעסוקה בשבוע שעבר. הם חשפו את העובדה שככל שהמשבר מתמשך הערים היהודיות הלא־חרדיות יוצאות ממנו ואילו הערים הערביות כובשות את צמרת האבטלה. על פי נתוני שירות התעסוקה, במקום הראשון באחוז דורשי העבודה נמצאת נצרת עם 26.7% ואחריה אום אל־פאחם עם 26.5%.
שלוש מחמש הערים המובילות באבטלה הן ערביות. 13 מבין 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הן ערביות, חרדיות או בעלות שיעור גבוה של חרדים או ערבים. ב־42 ערים חלה ירידה של 5% ומעלה במספר דורשי העבודה, אבל בתוכן רק עיר ערבית אחת. בין הערים היהודיות הלא־חרדיות שעדיין בצמרת בולטות מאוד ערי תיירות, כלומר כאלה שעדיין לא יכולות לחזור לשגרה: אילת, טבריה וירושלים. ביישובים החרדים והערבים לעומת זאת האבטלה נמשכת למרות החזרה לשגרה.
בשירות התעסוקה מסבירים שהנתונים "מלמדים שוב כי לטווח הארוך מי שנפגע יותר ממשבר התעסוקה הם מרוויחי השכר הנמוך. תנועת האקורדיון, של ההוצאה לחל"ת בכניסה לסגרים והחזרה מחל"ת ביציאה מהם, אינה פועלת כמצופה על דורשי עבודה מהאשכולות הנמוכים".
מסבירים שם גם ש"המשמעות היא שבעוד שלדורשי עבודה מאשכולות הביניים יש מקום עבודה לחזור אליו, ולכן שיעורם עולה בכניסה לסגר ויורד ביציאה ממנו, הקשר של דורשי עבודה מהאשכולות הנמוכים לשוק העבודה הולך ומתרופף. הם שוהים באבטלה ממושכת ועלולים להישאר בה גם בשוך המשבר ולהתקשות לשוב למעגל העבודה".
גדל הסיכוי להיתקע באבטלה כרונית
אלה לא הנתונים הקשים היחידים שהתפרסמו השבוע ומעידים שהעניים הם אלה שייתקעו באבטלה. הרבעון הראשון של 2021 היה הרבעון הקשה ביותר מתחילת המשבר בתחום תעסוקת אוכלוסיות היעד של הממשלה ובעיקר חרדים וערבים. כך עולה מגיליון נתוני אוכלוסיות היעד שהפיצה שלשום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
ברבעון הראשון של המשבר עוד עמדו הגברים הערבים על 71% תעסוקה. ברבעון השני והשלישי הם נעו סביב ה־70%, ברביעי הם נפלו ל־66% ובחמישי ל־61%. תופעה דומה אפשר לראות גם אצל הגברים החרדים. הם התחילו את המשבר עם 52% תעסוקה וברבעון האחרון הם נפלו ל־49%. גם אל הנשים החרדיות נרשמה ירידה מ־80.5% ברבעון השלישי של 2020 - פתיחת המשק בקיץ האחרון - ל־78% ברבעון הראשון של 2021. אצל הנשים הערביות נרשמה אמנם עלייה קלה ל־36% אבל זה עדיין נמוך משמעותית מ־38% ברבעון הראשון של 2020.
מבחינת הלמ"ס עובדים בחל"ת נחשבים מועסקים. העובדה שהלמ"ס מציגה אחוזי מועסקים אומרת שכל עוד המשבר נמשך הנתונים לא ביטאו את עוצמת האבטלה. כשנרשמות נפילות באחוזי התעסוקה של אוכלוסיות היעד דווקא ביציאה מהמשבר זה אומר שהמשק עובר להרבה פחות חל"ת והרבה יותר פיטורים וזה מדאיג. למפוטרים הרבה יותר קשה לחזור לעבודה והסיכוי שלהם להיתקע באבטלה כרונית גדול יותר. זהר מסביר שבחלק מהמקרים מדובר באותם אנשים שמוחזרים לעבודה מהחל"ת ומפוטרים. אבל במקביל יש גם מפוטרים חדשים.
הוא מסביר ש"למי שיש מיומנויות עבודה יותר גבוהות ומיומנויות דיגיטליות קל יותר לחזור". לכאורה מקומות העבודה חזרו היכולת לעבוד מרחוק חשובה פחות. בפעול כאשר מיליוני מטרים של משרדים עדין עומדים ריקים זה אומר שעובדי ניקיון, עובדי תחזוקה ושומרים נשאירם בבית. נכון, הלמ"ס דיווחה של ביקוש שיא למשרות פנויות במרץ, 115 אלף. אבל בחלק גדול מהן כמו מלצרים, ברמנים או מוכרים בחנויות נהוגה עדיפות ברורה לצעירים דוברי עברית. למבוגרים יותר לדתיים יהודים ולנשים ממשפחות שמרניות מהציבור הערבי יהיה קושי לבצע אותן.
זהר מדגיש שיש עוד חסם לחזרה לעבודה של מובטלים מהשכבות החלשות והוא ההבטחה לדמי אבטלה עד סוף יוני. הסיבה היא שככל שהשכר המקורי שלך יותר נמוך הפער בינו לבין דמי האבטלה קטן יותר. לכן לעובדים בשכר נמוך הרבה פחות משתלם לחזור לעבודה. "כל עוד יש קצבה ואפשר לקבל מביטוח לאומי סכום דומה, חלק מהאנשים יישארו בחוץ", אומר זהר. לכן, רק אחרי שיסתיים תשלום דמי האבטלה למובטלי הקורונה תתגלה התמונה האמיתית של היקף האבטלה ארוכת הטווח.
היצע נמוך של משרות לערבים
גם בהשוואה לפי מגזר ברור שהאוכלוסיות החלשות נפגעות יותר. על פי הנתונים שפרסם אתמול שירות התעסוקה 15% מדורשי העבודה חזרו לעבודה בין פברואר למרץ, כלומר עם הפתיחה הרחבה של המשק. בקרב היהודים הלא־חרדים חזרו 18% ובקרב מי שמוגדרים "אחרים", כלומר עולים לא־יהודים חזרו 20%. לעומת זאת בקרב הערבים חזרו רק 7% כלומר פחות מחצי מאשר הנתון הכללי, ובקרב החרדים - 14%.
התוצאה היא שחלקם של החרדים בין המובטלים עלה קלות מ־6.8% ל־6.9% וחלקם של הערבים עלה מ־23% ל־25.2%, השיעור הגבוה ביותר מאז תחילת המשבר. אצל החרדים המצב כנראה גרוע בהרבה בקרב הגברים. זאת, משום שנשים חרדיות רבות עובדות במוסדות חינוך פרטיים שהוציאו את העובדים לחל"ת בסגרים, והן חזרו לעבודה עם פתיחת מערכת החינוך. בשירות התעסוקה צופים שככל שנתקרב לסוף תקופת הזכאות לדמי אבטלה שיעור דורשי העבודה הערבים ימשיך לעלות. זאת, משום שיהודים שבחרו להישאר בבית עד עכשיו יחזרו לעבוד. היצע המשרות שעומד לרשות הערבים נמוך בהרבה.
