דו"ח המבקרישראל לא ערוכה להתמודד עם הצפות: החקיקה מיושנת, התקציב דל
דו"ח המבקר
ישראל לא ערוכה להתמודד עם הצפות: החקיקה מיושנת, התקציב דל
לפי דו"ח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה בנושא, התנהלות המדינה בתחום צמצום נזקי שיטפונות סובלת מהיעדר ראייה אסטרטגית כלל ארצית, ונסמכת על הרשויות המקומיות ורשויות הניקוז; תחום הנגר מבוזר בין גורמים רבים בעלי אינטרסים וסדרי עדיפויות שונים. המבקר מתריע כי במשך השנים הצטברו ליקויים בתשתיות הניקוז, וגישור על הפערים דורש הקצאת משאבים. המבקר כותב עוד כי על הרשויות לתרגל מצבי חירום
ריבוי רגולטורים, חקיקה מיושנת ותקציבים לא מספיקים – אלו רק חלק מהממצאים המטרידים העולים מדו"ח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בנושא ההגנה מפני נזקי שיטפונות בישראל.
שיטפונות והצפות נובעים בעיקר מגשמים עזים היורדים במשך זמן קצר יחסית. מדי שנה מסבים השטפונות בישראל נזק רב לרכוש, לתשתיות, לקרקע ולחקלאות, ואף גובים קורבנות בנפש (בחורף 2019-2020 טבעו שבעה בני אדם בשיטפונות).
תופעת השיטפונות כרוכה גם בשינויי אקלים הנגרמים מהתחממות כדור הארץ, וככל שהעולם חם יותר, כך גדל הסיכוי לעלייה בעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים.
בעשורים האחרונים הואץ תהליך העיור בארץ, וכתוצאה מכך צומצמו שטחים פתוחים וגדל השטח האטום לחלחול נגר (מי נגר הם מי גשמים הזורמים או נקווים על פני הקרקע). כל אלו מעלים את הסיכון להחמרה בנזקי שיטפונות והופכים את ההיערכות בתחום ואת ההתמודדות עם אירועי שיטפון להכרחית ביותר.
בישראל פועלות 11 רשויות ניקוז שתפקידן לפעול באופן סדיר בתחום שנקבע להן. לשם כך הן מפתחות "מפעלי ניקוז" - פרויקטי בנייה או תשתית שאמורים למנוע נזקי שיטפונות. משרד החקלאות הוא האמון על התחום ומשמש כרגולטור של רשויות הניקוז. כמו כן, הרשויות המקומיות מוסמכות לטפל בניקוז שבשטחן.
מדו"ח המבקר עולה כי במשך שנים התנהלות המדינה בתחום צמצום נזקי שטפונות, מתבצעת בעיקרה באמצעות הרשויות המקומיות ורשויות הניקוז הפועלות באגנים שונים, ואינה נסמכת על "ראייה אגנית משלבת" ועל ניתוח כלל ארצי. כמו כן, אין רגולטור אחד העוסק בתחום הנגר והנושא מבוזר בין גורמים ממשלתיים ומוניציפליים רבים, בעלי אינטרסים וסדרי עדיפויות שונים.
כתוצאה מכך, במשך השנים הצטברו ליקויים בתשתיות הניקוז בישראל וניכר הצורך בהקצאת משאבים לשם גישור על הפער בין הצרכים לבין המקורות.
נוכח זאת מציין המבקר כי על כלל הגורמים האמונים על ניהול המים, הנגר, הנחלים ומפעלי הניקוז, ובראשם משרד החקלאות ורשויות הניקוז, יחד עם רשות המים ומשרד האוצר, לפעול במשותף בראייה אסטרטגית כלל ארצית להקטנת הסיכונים ולמניעת נזקי שיטפונות. בין היתר עליהם לקדם את אסדרת כלל הנושאים הנדרשים בתחום הנגר, להשלים את תהליך מיפוי המידע על כלל סיכוני השיטפונות, לגבש תוכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות בראייה כלל ארצית - ולתת לכך ביטוי בתוכניות שנתיות ורב שנתיות.
עוד עולה מהדו"ח, כי בקיץ 2014 הניחה הממשלה על שולחן הכנסת תזכיר חוק שנועד לתת מענה לשינויים רבים שחלו בתחום הניקוז החל ממועד חקיקת חוק הניקוז ב-1957, אך עד כה עדיין לא הצליחו משרד החקלאות ונציגי מרכז השלטון המקומי להגיע להסכמות ביניהם - ולכן לא קודמו הליכי החקיקה לאסדרת התחום.
המבקר מצא ליקויים גם באופן ניהול סיכוני השטפונות: משרד החקלאות הוא זה שמוביל בניית מתודולוגיה לניהול תחום הנגר, אך זו מתמקדת בניהול הסיכונים האזוריים של כל רשות בנפרד ואין בה הנחייה בדבר תכלולן של התוכניות האזוריות לתוכנית לאומית לניהול סיכוני שטפונות בראייה כלל ארצית.
התקציב הממשלתי של רשויות הניקוז עומד על 550 מיליון שקל לעשר שנים, נקבע ב-2010 ואינו משקף את צרכי הניקוז כיום ואת הצרכים העתידיים המושפעים ממגמת העיור ומשינוי מזג האוויר. אלו מוערכים נכון ל-2019 ב-6 מיליארד שקל. בנוסף מתברר כי לרשויות המקומיות ישנם חובות לרשויות הניקוז בסך של 11 מיליון שקל, 79% מתוכם מהשנתיים האחרונות (2020-2019) והשאר ישנים יותר.
נגד רשויות הניקוז הוגשו 500 תביעות בעשור האחרון. בשל ריבוי התביעות שמוגשות בגין נזקי שטפונות, מספר חברות הביטוח המקומיות המוכנות לבטח את רשויות הניקוז מצומצם.
המבקר: הרשויות צריכות לתרגל מצבי חירום
לאור חשיבות ההיערכות המתאימה למקרי שטפונות, פרק נוסף בדו"ח מבקר המדינה עוסק בנושא, והפעם תוך התמקדות בהיערכות הרשויות המקומיות השונות. ב-2020 בדק משרד המבקר את ההיערכות במספר רשויות ובהן אשקלון, כפר סבא, נהרייה והמועצה המקומית ג'יסר א-זרקא.
המבקר המליץ להסדיר בדחיפות את סוגיית היערכות הרשויות לאירועי חירום אזרחיים ובכלל זה שטפונות, והמליץ כי משרד הפנים יפעל להסדרת הסוגיה ולקביעת גורם ממלכתי שיתכלל את כלל הדרישות וההנחיות שעל הרשויות המקומיות למלא ויפקח על מילויין.
המבקר קובע עוד כי על הרשויות המקומיות להכין תוכניות אב מעודכנות לניקוז, למפות את תשתיות הניקוז שבתחומן, להבטיח פתרונות ניקוז הולמים בזמן בניית פרויקטים חדשים וכן לתרגל את מערכי החירום שלהן לקראת אירועי שטפונות והצפות ויפיקו לקחים מאירועי מזג אוויר חריגים שכבר התרחשו.
בדו"ח נכתב כי ממצאי הביקורת מצביעים על כך שהרשויות שנבדקו לא נערכו כראוי לשיטפונות והצפות בחורף 2020. מהדוח עולה כי בכל שנה ישנם מאות אירועי שיטפונות והצפות בהם נקראים כוחות הכבאות וההצלה לחילוץ. מהדוח עולה, למשל, כי במועצה המקומית ג'יסר א-זרקא מוזרמים מי גשמים ממרזבים של בתים פרטיים ישירות למערכת הביוב - מה שגורם לתקלות במערכת הביוב והצפתה. בשלוש מארבע מהרשויות שנבדקו (כולן למעט כפר סבא) לא תוחזקו בקביעות את מערכות הניקוז ולא הכינו תוכנית עבודה לתחזוקה סדירה.
