דעהלקחי נתניהו: להחלטות לטווח ארוך דרוש אומץ
דעה
לקחי נתניהו: להחלטות לטווח ארוך דרוש אומץ
כמו בניתוח קשה להצלת חולה, ההחלטות הלאומיות הכי חשובות כרגע צפויות להכאיב ללא מעט אנשים בטווח הקצר. הפירות, לעומת זאת, יבשילו רק בעוד שנים. אבל לפוליטיקאים שלנו קשה להסתכל רחוק
המשימה העיקרית של הממשלה החדשה היא לא למצוא פתרונות חדשים למשברים שממתינים על השולחן. המשימה העיקרית היא להוביל סדרה של מהלכים מתבקשים וטריוויאליים, תוך התעלמות מהמחיר היקר שהם עלולים לגבות בטווח המיידי.
כמו בניתוח קשה להצלת חולה, ההחלטות הלאומיות הכי חשובות כרגע צפויות להכאיב ללא מעט אנשים בטווח הקצר. הפירות, לעומת זאת, יבשילו רק בעוד שנים. הדוגמאות נמצאות בכל תחום: שרת התחבורה חייבת כבר מחר להכביד על בעלי רכב פרטי לטובת הוספת נתיבי תחבורה ציבוריים ומסלולים דו־גלגליים; שרת הפנים צריכה להעלות את הארנונה למגורים על מנת להפחית את התנגדות ראשי הערים לבנייה מאסיבית של דירות; שר השיכון מוכרח להוסיף מסים ואגרות על בעלי קרקעות שמעדיפים לא לבנות עליהן בבת אחת כדי להבטיח שיהיו יותר ביקושים מהיצעים; שרת החינוך חייבת להתחיל לתגמל כוחות חדשים ורעננים על חשבון תגמול מורים ותיקים, ויש עוד דוגמאות רבות.
ההחלטות הללו, שכולן מונחות כבר שנים במגירות של המשרדים הרלוונטיים, נכונות בטווח הבינוני אבל לפוליטיקאים שלנו קשה להסתכל רחוק כל כך כי הבחירות תמיד מחכות מעבר לפינה. השר התורן חושש למצוא את עצמו בסבב הבא בעיצומה של מלחמה מתישה נגד מגזרים חזקים בלי שום גב מהציבור, שאפילו לא התחיל להבין שהוא זה שייהנה מאותם מהלכים אמיצים.
מי שיכול לשכנע את הממשלה הטרייה שלא כדאי לה להקריב את הטווח הקצר לטובת הטווח הארוך הוא ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו. אחרי שטיפל באומץ במשבר הכלכלי בשנים 2005-2003, הפחית קצבאות והכריז שיקצץ במגזר הציבורי, הליכוד התרסק ב־2006 לשפל של 12 מנדטים. המגזרים הפגועים נקמו בשר האוצר בקלפי, בעוד הציבור הרחב חיכה עשור עד שהחל לשאול כיצד נתניהו איבד את האומץ לקדם מהלכים כואבים.
