הממשלה אישרה את מינוי עמית איסמן לפרקליט המדינה
הממשלה אישרה את מינוי עמית איסמן לפרקליט המדינה
הממשלה התכנסה לישיבה שנייה מאז כינונה, על הפרק: הרחבת החוק הנורבגי, תקציב ושורת מינויים. מינויו של פרקליט המדינה איסמן עבר, אך בצל הכעס על התבטאויות עבר שלו כלפי נשים - שלוש שרות נמנעו. השר עיסאווי פריג' ממרצ התייחס לסערת חוק האזרחות: "יציבות הממשלה חשובה יותר מכל דבר"
ממשלת בנט-לפיד התכנסה הבוקר (יום א') לישיבתה השבועית השנייה מאז כינונה. על סדר היום: 25 נושאים ובכללם הרחבת החוק הנורבגי, אישור פיצול של ארבעה ח"כים מסיעה בכנסת, הארכת המועד לאישור תקציב המדינה ואישור של שורת מינויים. אחד מהם, של פרקליט המדינה עמית איסמן, עבר אמנם - אך שלוש שרות נמנעו בהצבעה בצל כעס על התבטאויות עבר שלו כלפי נשים. השרות שנמנעו היו תמר זנדברג, פנינה תמנו-שטה ומרב מיכאלי.
בכניסה לישיבת הממשלה התייחסו שניים מהשרים לסערת "חוק האזרחות", הוראת השעה שנועדה למנוע מפלסטינים תושבי השטחים לקבל מעמד חוקי בישראל. השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' ממרצ אמר כי "יציבות הממשלה חשובה יותר מכל דבר". שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי החוק יעלה כלשונו, "בלי שינויים", אך לא ציינה אם הושגו הסכמות או פשרות כלשהן שיאפשרו לכמה מחברי הקואליציה שמתנגדים לחוק, בהם כאלו מרע"מ, לתמוך בו בסופו של דבר - או לפחות להימנע בהצבעה.
בלי תמיכה או הימנעות מצדם, הקואליציה תידרש כנראה לקבל תמיכה מכמה ח"כים באופוזיציה, ושקד קראה להם בדבריה לתמוך בהוראת השעה - שהוארכה כל פעם למשך שנה אחת מאז שהועברה לראשונה ב-2003. "אני מצפה מהאופוזיציה להתעשת, להפסיק עם הספינים על חשבון המדינה", אמרה שקד - ודחתה את הקריאות בליכוד ובציונות הדתית לתמוך בחקיקת "חוק יסוד: ההגירה". לדבריה, לא ניתן לחוקק חוק יסוד שכזה בלוח הזמנים הקיים, "וגם לא מבחינת התוכן". היא הוסיפה: "אם הם לא רוצים לאזרח 15 אלף פלסטינים במיידי, הם צריכים או להימנע או להצביע בעד. מעולם מפלגות אופוזיציה ימניות-לאומיות לא הצביעו נגד החוק הזה".
שקד ציינה כי אם החוק ייפול בהצבעה בכנסת הוא יעלה להצבעה "עוד פעם ועוד פעם, עד שהוא יעבור". אולם היא הביעה חשש מההשלכות של הפלתו אפילו בהצבעה אחת בכנסת - כיוון שאז לדבריה ייתכן שבג"ץ יהיה מוכן להתערב ולפסול אותו בעתיד. הא ציינה כי החוק כבר שרד את מבחן בג"ץ פעמיים, "על חודו של קול". לדבריה, "האופוזיציה צריכה להבין שהיא אופוזיציה לממשלה - ולא למדינת ישראל ולאינטרסים שלה".
בפתח ישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה נפתלי בנט לאירועי האלימות הקשים במהלך סוף השבוע במגזר הערבי, והבטיח תוכנית לאומית למאבק בתופעה. "אתמול במהלך השבת אירע עוד רצח קשה במגזר הערבי, הורים ובתם בת ה-16 נרצחו לאור יום על ידי מתנקשים. רצח נוראי. בנגב במהלך סוף השבוע אישה מהמגזר הערבי נרצחה והבוקר גם בלוד. בשם ישראל אני מבקש למסור ולשלוח תנחומים למשפחות", אמר בנט.
"מתחילת השנה נרצחו עשרות בני אדם מהמגזר הערבי", הוסיף רה"מ. "האלימות הזו היא מכת מדינה, שהוזנחה במשך שנים רבות ועל כתפנו מוטלת האחריות להילחם בזה. זאת משימה לאומית. שוחחתי הבוקר עם השר לביטחון פנים וסיכמנו על גיבוש תוכנית לאומית למאבק לפשיעה במגזר הערבי, ובהקדם האפשרי. נעשה את זה בממדים האזרחיים, הכלכליים וכמובן הפליליים. זה קודם כל רצון עז של המגזר עצמו, ואינטרס לאומי בכלל".
במהלך הדיון אמורים השרים לאשר את מינויו של שלום שלמה לתפקיד מזכיר הממשלה, מינויו של יאיר פינס למנכ"ל משרד ראש הממשלה, מינויו של רם בלינקוב למנכ"ל משרד האוצר, מינויו של ערן דוידי למנכ"ל משרד המשפטים, מינויו של שמעון מעתוק למנכ"ל המשרד לשירותי דת ומינויה של נעמה שולץ למנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי.
כאמור, הממשלה אישרה גם את הצעת שר המשפטים גדעון סער למנות את עמית איסמן לתפקיד פרקליט המדינה הקבוע, למשך שש שנים. מינויים נוספים שיאושרו: ח"כ עידן רול לתפקיד סגן שר החוץ, ח"כ אלון שוסטר לתפקיד סגן שר הביטחון, ח"כ יואב סגלוביץ' לתפקיד סגן השר לביטחון הפנים, וח"כ אביר קארה לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה.
עוד תאשר הממשלה את קידום הרחבת החוק הנורבגי (שמאפשר לשרים להתפטר ולהכניס ח"כים חדשים במקומם לכנסת) וקידום התיקון לחוק הכנסת שירחיב את האפשרות של ח"כים להתפלג. לפי ההצעה, קבוצה של ארבעה חברי כנסת תוכל להתפלג מסיעה גם אם אינה מהווה שליש לפחות ממספר חברי הסיעה הקיימת. בהתאם לכך, החוק יקשה על חברי כנסת ממפלגות קטנות להתפצל אם לא הגיעו לארבעה (רמז לח"כ עמיחי שיקלי מימינה). יש הרואים בחוק משום הכנת הקרקע לפרישה עתידית של חברי כנסת מהליכוד.
עוד תאשר הממשלה את טיוטת חוק יסוד: הממשלה שמבטלת את עקרון הפריטטיות בממשלת החילופים (שוויון בין הגושים הפוליטיים), וגם תיקון לחוק יסוד: הכנסת שמאריך את המועד האחרון שבו אפשר להעביר את תקציב המדינה מ-100 ל-135 ימים מרגע הקמת הממשלה.
במקביל צפויים השרים לאשר הקמת מתחם בדיקות קורונה חדש בנמל התעופה בן גוריון. הממשלה תאריך את תוקף התקנות הנוגעות להגבלת יציאה מישראל למדינות בדרגת סיכון גבוהה עד ל-11 ביולי. כמו כן תקבע הממשלה כי יציאה למדינה "אסורה" בתקנות תיחשב לעבירה פלילית ומנהלית אשר על הפרתה יוטל קנס של 5,000 שקל.
הממשלה תאשר גם את הרכב ועדת השרים לענייני שב"כ. בראשה יעמוד ראש הממשלה בנט והחברים בה יהיו שר הביטחון בני גנץ, שר המשפטים סער, השר לביטחון הפנים עמר בר-לב, השר לשירותי דת מתן כהנא (שיהיה גם ממלא-מקום יו"ר הוועדה) ושר התיירות יואל רזבוזוב. בין סמכויות הוועדה: אבטחת אישים, לרבות ראשי ממשלה לשעבר ובני משפחותיהם, אישור תוכניות העבודה השנתיות והרב-שנתיות של שב"כ, פיקוח על פעילות שב"כ, אישור תקציב שב"כ, קבלת דין וחשבון ממבקר שב"כ והצעות החלטה ויוזמות שנוגעות לפעילות שב"כ.
