המטבעות הדיגיטליים שוברים שיאים. האם כדאי גם לנו להשקיע בהם?
המטבעות הדיגיטליים שוברים שיאים. האם כדאי גם לנו להשקיע בהם?
המטבעות הדיגיטליים זינקו בחודשים האחרונים. ריכזנו עבורכם את ההיבטים המרכזיים שיעזרו לכם להחליט האם משקיעים
המטבעות הדיגיטליים שוברים שיאים, אבל הישראלים לא מצטרפים. האם כדאי גם לנו להשקיע בהם? האם אפשר בכלל לממש את ההשקעה? ואילו מיסים אנו צריכים לשלם עליהם?
נדמה שקשה להתעלם מהזינוק המרשים שהמטבעות הדיגיטליים עשו בחודשים האחרונים. כאשר הכלכלה העולמית ספגה מהלומה קשה בעקבות מגפת הקורונה, ושווקי העולם דשדשו, המטבעות הדיגיטליים, שמכונים גם "וירטואליים" או "קריפטוגרפיים", הגיעו לשיא. בלט במיוחד ה"ביטקוין", שזינק בלמעלה מ-300% במהלך שנת 2020, אבל גם מטבעות נוספים, כמו למשל את'ריום, לייטקוין או ריפל, רשמו תוצאות יפות.
למרות זאת, ישראלים רבים עדין מהססים ולא משקיעים במטבעות הללו. אולי זה בגלל שהם לא מוכרים, אולי בגלל חוסר היכרות עם המטבעות ואולי בגלל שהם נתפסים בקרב חוגים מסוימים כ"מפוקפקים" או לא אמינים, אבל בשורה התחתונה – ישראלים רבים עדין חשדניים ונרתעים מהמטבעות הקריפטוגרפיים. מה בכלל נחשב מטבע דיגיטלי? אילו מיסים אנו צריכים לשלם עליהם? יצרנו מדריך מפורט בעזרת עו"ד אלי דורון, מומחה למיסוי ושותף במשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'; ושלומי פרץ, מתמחה במשרד.
שאלה: מה נחשב מטבע דיגיטלי ומה לא?
תשובה: המטבעות הווירטואליים אינם נכללים בהגדרת "מטבע" בישראל, ומדובר במטבעות מסוג שונה ממנה שהכרנו בעבר. העיקרון שלהם אמנם דומה לשקל או לדולר המוכרים, וניתן לשלם באמצעות ביטקוין בדיוק כפי שאנו משלמים על מוצרים או סחורות באמצעות השקל. אבל בניגוד למטבעות הוותיקים – לא ניתן להרגיש אותם "פיזית", מספרם הכולל של המטבעות נקבע מראש ואין מדינה שיכולה לשלוט בערכם ו/או "להדפיס" עוד מטבעות עקב מצוקה תזרימית, משבר כלכלי וכדומה.
מטבעות אלה מוחזקים בארנק דיגיטלי ומועברים מארנק לארנק במהירות, ללא מעורבות בנקאית וכמעט ללא כל עלות. יתרה מזאת – ומכך חושש בצדק הרגולטור, בניגוד לחשבון בנק בו מוגדרים הבעלים, העברת כסף דיגיטאלי יכולה להתבצע מבלי שנדע את זהות המעביר ו/או את זהות קולט המטבע, מה שמעורר את חשדם שם הרשויות ומה שבהחלט מסייע לגורמים עבריינים לקבל תמורה באמצעות מטבעות דיגיטליים מבלי שהמשלם ידע את זהותם, מקום מגוריהם וכדומה. בכך נלחם הרגולטור.
שאלה: איך בכלל פותחים ארנק דיגיטלי? ומה קורה אם "איבדתי את הארנק"?
תשובה: ישנים שני סוגים של ארנקים דיגיטליים: ארנק חם וארנק קר. ארנק חם מאפשר שימוש במטבעות בטווח הקצר (כגון תשלום עבור שירותים), מאפשר קבלת מטבעות ושליחתם באופן מיידי, וכן הינו מחובר לרשת הבלוקצ'יין דרך האינטרנט. ארנק קר, לעומתו, נועד לאחסון מטבעות לטווח הארוך, ואין הוא מיועד לשימוש באופן יומיומי, מאפשר קבלת מטבעות בכל זמן נתון, אך אין הוא מחובר לאינטרנט כמו הארנק החם.
ניתן לפתוח ארנק חם באמצעות הורדת אפליקציה ייעודית מחנות האפליקציות ישירות לסמארטפון האישי. ארנק קר, לעומת זאת, הינו בעצם תוכנה המותקנת על גבי המחשב/ הסמארטפון שבתוכה מאחסנים את המטבעות הדיגיטליים שאנו מקבלים. יצוין, כי בעת פתיחת ארנק, מוצג בפני בעל הארנק רצף מילים (SEED) אקראיות בשפה האנגלית שבעזרת אלגוריתם משוחזר לכדי מפתח אישי וייחודי השייך לבעל הארנק בלבד.
שאלה: הבנתי שניתן לקנות עם המטבעות האלה מוצרים, אבל מה קורה אם אני רוצה לפדות כספים?
תשובה: בדיוק כפי שמתאפשרת מכירה לאדם פרטי של מוצר פיזי כגון שולחן או דירה, כך מתאפשרת מכירה של מטבע דיגיטלי ולקבל בגינו תמורה. כל מה שצריך הוא לאתר אדם המעוניין לקנות מכם את כמות המטבעות ו/או חלק ממטבע שאתם מציעים ולבצע את העסקה. כמובן מומלץ מאוד, במידת האפשר, לקיים עם אדם זה פגישה פרונטלית, פנים אל פנים, לסכם את תנאי המכירה ולהעביר את המטבעות לארנק שלו רק לאחר קבלת התמורה באופן בו סיכמתם על העברת התמורה.
אפשרות אחרת היא להיעזר ב"חלפני ביטקוין". חלפן הביטקוין הוא בדיוק כמו חלפן כספים רגיל או ציינג', מרוויח עבור שירותו בגין ההמרה עמלה. בישראל ישנם מספר חלפנים מורשים המספקים שירות של מכירת ביטקוין. החלפן יקנה מכם את המטבע, ולאחר שתעבירו אותו לכתובת הארנק שלו ושער המכירה ינעל, התמורה תתקבל בחשבון הבנק שלכם או במזומן בהתאם למתודת התשלום שהחלפן מציע. קנייה דרך חלפן מורשה נחשבת אמינה ובטוחה היות ומדובר בחברות מוסדרות ומפוקחות.
שאלה: כמה מס אנחנו צריכים לשלם על זה?
תשובה: מס הכנסה יצא לא פעם בהבהרות כי מסחר, השקעה או כל פעילות הביטקוין ושאר המטבעות הקריפטוגרפים, חייבת בדיווח וחייבת במס. מה שאומר כי כל תושב ישראלי צריך לדווח על רווחים והפסדים בכל עסקה שנעשתה בביטקוין. על פי עמדת רשות המיסים הביטקוין לא נחשב "מטבע", מאחר ובין היתר אינו משמש כאמצעי תשלום רשמי של מדינה, ומשכך, רשות המס רואה במטבעות הדיגיטליים "נכס". לכן, יש לשלם עליו מס בגובה של 25% (ככל שמדובר במוכר שהינו יחיד).
אדם אשר פעילותו בתחום המטבעות הווירטואליים מגיעה לכדי "עסק" (בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה), יסווגו הכנסותיו כהכנסה פירותית ויחול עליו שיעור מס שולי שיכול להגיע ל- 47%. כמו כן, יש בנמצא מצבים בהם הפעילות בתחום תחשב כעסק ובמקרים אלה ומקרים נוספים, אותם ניתן יהיה לבחון פרטנית, יחול מע"מ בגין מכירות ו/או מימושים בתחום וזאת בהתאם להוראות חוק מע"מ. כמובן שכל ההתנהלות הנוגעת במטבעות שכאלה נבחנת הייטב על ידי הרגולטור וזאת על מנת למנוע פעולות השקולות להלבנת הון ו/או פעולות פליליות אחרות.
שאלה: בסופו של יום, מדובר במטבע. האם אפשר לגנוב לי את כל הכסף?
תשובה: אחד מיתרונותיו הבולטים של הכסף הדיגיטלי הוא בעצם היותו דיגיטלי/ברשת, ובכך הוא מאפשר פעילות גלובלית, זמינה ונזילה ממכשיר הסלולר שבכף ידנו. יתרון זה הוא גם אחת הבעיות הקשות ביותר שאיתם מתמודדים משתמשי המטבעות הדיגיטליים. מי שמחזיק במטבע נדרש להגן עליו מפני תכניות זדוניות, וירוסים, מעילות באתרי מסחר, ניסיונות כופר, "פישינג", האקרים ועוד גורמים רבים שמטרתם אחת – לגנוב את הכסף ולעשות כסף קל.
העלייה המדהימה של השנים האחרונות בשער הביטקוין מושכת בכל יום עוד ועוד האקרים חמדנים הצמאים לכסף קל ומחפשים קורבנות חדשים; לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי, במהלך שנת 2020 נרשמה עלייה של כ-30% במספר תקיפות הסייבר בישראל. כאשר האקר מצליח לגנוב לכם את הביטקוין, רק יכולות מדינתיות או של בעלי אמצעים בעלי ידע טכני רב במחשבים יוכלו, אם בכלל, לאתר את האדם העומד מאחורי אותן כתובות בחלק גדול של המקרים לא ניתן יהיה להגיע לגנב. לכן, מי שמשקיע במטבעות דיגיטליים חייב להיזהר ולשמור היטב על המטבעות, על הארנקים ועל הסיסמאות באמצעותן הוא יכול לגשת לאותן מטבעות.
מאת עו"ד אלי דורון, מומחה למיסוי ושותף במשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'
