בגלל ריבוי הג'ובים: ח"כים יהיו חברים ב-5 ועדות כנסת
בגלל ריבוי הג'ובים: ח"כים יהיו חברים ב-5 ועדות כנסת
הממשלה החדשה מקימה עוד 3 ועדות ומספרן יעלה ל־20. למרות ש־26 חברי כנסת יצטרפו לכנסת בעקבות החוק הנורבגי, עדיין יהיה קושי באיוש. בראשות הוועדה היחידה שתקבל הליכוד לא יוכלו לעמוד מי שהיו שרים
1. עם הקמתה אתמול של הממשלה החדשה ואיוש ועדות הכנסת בימים הקרובים יאבדו החרדים שלושה מוקדי כוח משמעותיים בכנסת, ולא רק בממשלה.
מדובר במשרת יו"ר ועדת הכספים שתימסר לח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) במקומו של היו"ר הוותיק משה גפני (יהדות התורה); בועדת הכלכלה, שם במקומו של היו"ר יעקב מרגי (ש"ס) יכהן מיכאל ביטון (כחול לבן); ובוועדת החוקה, חוק ומשפט, שבראשה יעמוד הרב הרפורמי גלעד קריב (העבודה), במקומו של יעקב אשר (יהדות התורה).
בשנת הקורונה שלטו החרדים בשלוש הוועדות הללו באמצעות נציגיהם: גפני השפיע על חלוקת מענק לכל ילד גם למשפחות ברוכות ילדים, אשר דאג לציבור החרדי בין היתר בסוגיות תקנות שעת חירום, ומרגי בין היתר באמצעות מתווה לפתיחת השווקים, שדות התעופה ועוד.
כעת החרדים יהיו באופוזיציה וייווכחו כיצד נלקחו מהם המושכות בוועדות החשובות הללו. גפני מסתובב באחרונה עם "בטן מלאה" על בנימין נתניהו שלא עשה די כדי לשמור על שלטון הימין. ישראל ביתנו דרשה במערכת הבחירות לקצץ בתקציבי הישיבות ולהגביר את קצב השתתפותם של החרדים בשוק העבודה. בממשלה החדשה יהנו החרדים מהגנה על התקציבים החרדים מצד ימינה אבל אין ספק שיהיו עימותים בין הצדדים בוועדת הכספים.
בראש ועדת הרפורמות תעמוד יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו). ליברמן החליט למנות כשר במשרד האוצר את חמד עמאר (ישראל ביתנו).
עם איוש משרות יושבי ראש ועדות הכספים והרפורמות, יחד עם מינוי שר במשרד האוצר יוכל שר האוצר אביגדור ליברמן לשלוט ביד רמה בהליכי החקיקה בכנסת, במיוחד בכל הקשור לתקציב המדינה לשנים 2021־22 שצפוי להיות מוגש לכנסת בספטמבר יחד עם חוק ההסדרים.
הקואליציה קיבלה את ליטרת הבשר בחלוקת יתר הוועדות בכנסת כאשר כמעט כל ראשי הוועדות מטעמה למעט שלושה (שרן השכל, מוסי רז ומירב בן ארי) הם חדשים: אפרת רייטן (עבודה) תשמש כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, ממנה פוצלו תחומי הבריאות שיועברו לוועדת בריאות חדשה בראשות עידית סילמן (ימינה). סילמן, חברת כנסת חדשה יחסית, תכהן גם כיו"ר הקואליציה. ראשות הוועדה לעובדים זרים תימסר לאבתיסאם מראענה (העבודה).
ראשות ועדת הכנסת תימסר לניר אורבך (ימינה), ובכך יוכל לנווט את ענייני המשכן, לצידו של יו"ר הכנסת החדש מיקי לוי (יש עתיד). ראשות ועדת החינוך תינתן עד לרוטציה באוגוסט 2023 לנציג תקווה חדשה שמטעמה מכהנת שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון.
רם בן ברק (כחול לבן) ישמש כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, ויוכל לסייע בכך לראש מפלגתו שר הביטחון בני גנץ.
מירב בן ארי (כחול לבן) תעמוד בראש ועדה לביטחון פנים שתפוצל מוועדת הפנים. ראשות ועדת הפנים תימסר לנציג רע"מ. כחול לבן תקבל עבור יעל רון משה את ראשות הוועדה לפניות הציבור. שרן השכל (תקווה חדשה) תעמוד בראש ועדה לחקיקת חוקי הקנאביס.
מרצ זכתה בראשות הוועדה לקרן תמלוגי הגז שבראשה יעמוד מוסי רז, ותפקיד יו"ר ועדת הקליטה מיועד ליאיר גולן. רע"מ תקבל נוסף על ועדת הפנים את ראשות הוועדה המיוחדת למגזר הערבי.
כתוצאה מכך, האופוזיציה תסתפק בפירורים: ראשות ועדה לביקורת המדינה, ועוד שני תפקידים כמו הוועדה לזכויות הילד או ועדת המדע.
2. ראשות הוועדה לענייני ביקורת המדינה נמסרת באופן מסורתי לסיעה הגדולה באופוזיציה והיא תינתן לליכוד. אלא שכעת מי שהיה שר או סגן שר טעם הליכוד לא יכול לעמוד בראש הוועדה בשנתיים הקרובות. הסיבה לכך היא שדו"חות מבקר המדינה שיפורסמו בשנתיים הקרובות יעסקו בממשלה היוצאת, ושר שהיה מבוקר בדו"חות לא יכול לנהל את דיוני הוועדה בעניינם. עקב כך, אחד מחברי הכנסת של הליכוד צפוי לעמוד בראש הוועדה ולנהל דיונים על הביקורת בעניינו של אחד מעמיתיו למפלגה או לגוש הימין.
אלא שלא רק הליכוד קשור במוסד מבקר המדינה. ראש הממשלה החדש נפתלי בנט הוא שהציע לפני שנתיים לנתניהו למנות לתפקיד את מתניהו אנגלמן, שמונה על ידי בנט בהיותו שר החינוך כמנכ"ל הוועדה לתכנון ותקצוב הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה. בנוסף, מתן סידי, יועץ התקשורת של בנט במשרד החינוך והביטחון, עזב את בנט לפני כשנה ועבר לשמש כיועץ התקשורת של אנגלמן, תפקיד ממנו יצא לחופשה לפני הבחירות האחרונות. כעת סידי יהיה הדובר המדיני של בנט.
3. הקמת שלוש הוועדות החדשות בכנסת, בנוסף ל־17 הקיימות, תגרום לכך שכל ח"כ יהיה חבר בשלוש עד חמש ועדות, והח"כים עלולים להתקשות להופיע לכל הדיונים. לכל אחת מהוועדות החדשות יצטרכו למנות מנהל ועדה, מזכיר, דובר (משותף לוועדות אחרות), מזכיר ועוזר פרלמנטרי ליו"ר.
החוק הנורבגי, שיאפשר כניסתם של 26 ח"כים חדשים מהקואליציה במקומם של שרים וסגני שרים יגרום למצוקת דיור במשכן הכנסת בגלל הצורך להקצות משרדים לח"כים החדשים. גם הכנסת היוצאת סבלה מהבעיה, ואחד הפתרונות היה הבאת קראוונים. בכנסת הקודמת נוספו 8 ח"כים בגלל החוק הנורבגי וכעת יצטרפו 26. הקמה או הכשרה של לשכות נוספות תעלה לכנסת עשרות מיליוני שקלים.