שיטת אוחנה: 0 בביטחון, 100 בנאמנות לנתניהו
שיטת אוחנה: 0 בביטחון, 100 בנאמנות לנתניהו
בשנת כהונתו של אמיר אוחנה כשר לביטחון פנים עלה מספר ההרוגים בכבישים והאלימות במשפחה גאתה, למרות זאת תוכניות עבודה דווקא הוקפאו. גם הסיוע למגזר הערבי נתפס כאופורטוניזם פוליטי
1. אמיר אוחנה מכהן בשנה החולפת כשר לביטחון פנים אבל לבו - כך ניכר - עדיין במשרד המשפטים שאותו עזב במאי 2020. הוא ממשיך להקדיש את מרב זמנו לעיסוק ביועץ המשפטי לממשלה ("הוא רק יועץ, למה מי הוא?"), בבג"ץ - שעל פי הדיווחים עומד להיות מוקד האש בקו ההגנה שלו נגד הטענות כלפיו במחדל הר מירון, וב״פרקליטות שבתוך הפרקליטות". התרסה תמידית נגד המערכת בשם ה"משילות" ובשם ראש הממשלה ה"נרדף".
"הוא תמיד מדבר בכובע אחד, של שר המשפטים שהוא היה", אומר גורם לשעבר במשרד לביטחון פנים, שמגדיר את אוחנה כ"אדם שעדיין מתגעגע לתפקיד הקודם שלו, תקוע על האקס".
גורמים במשרד לביטחון פנים מעידים שאוחנה הוא שר חביב ונעים יותר לבריות מאשר קודמו בתפקיד השר גלעד ארדן שנחשב קשה יותר. אך בפן המקצועי, בשונה מארדן שירד לפרטי פרטים, אצל אוחנה, הם מעידים, זה לא ממש קורה. "אוחנה אולי לא עיכל עד הסוף שההחלטות פה בסוף נוגעות בחיי אדם", הם אומרים ל"כלכליסט".
2. בשלב זה עדיין לא ברור לחלוטין עד כמה אוחנה ירד לפרטים בכל הנוגע לאישור התוכניות לאירוע ל"ג בעומר בהר מירון — תוכניות שהוצגו לו, כולל הסיכונים, ואושרו על ידיו. אבל רוח המפקד היתה ברורה: מינימום הגבלות. כך ביקשו השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן, כך רצה ראש הממשלה בנימין נתניהו. וזו בדיוק תמצית סיפורו של אוחנה. הרבה לפני שהוא עובד אצלנו הציבור, הוא עובד עבור ראש הממשלה, שהוא במקרה זה גם נאשם בפלילים שמנהל מערכה עיקשת נגד גורמי אכיפת החוק.
די להיזכר כיצד לחץ אוחנה על בכירי המשטרה לבלום ולצמצם את ההפגנות בבלפור; בממלא מקום המפכ"ל הקודם מוטי כהן הוא הטיח שהמשטרה מגלה עדינות יתר בטיפול במפגינים, וממפקד מחוז ירושלים דורון ידיד דרש אוחנה שוב ושוב לפעול ביד קשה נגדם. זו היתה דרכו לנסות לבלום את המתקפה על נתניהו בשבתו במשרד לביטחון פנים אחרי שכשר משפטים הוא היה זה שהחליט על סגירת בתי המשפט בסגר הקורונה הראשון, מה שתרם, במקרה, לדחייה בפתיחת משפטו של ראש הממשלה.
בימי הסגר הראשון, במרץ 2020, הוטל סגר על בני ברק. זה היה טרום תקופת אוחנה כשר לביטחון פנים. במהלך כהונתו כבר בלט היעדר האכיפה במגזר החרדי גם כשאזורים אחרים היו בסגר. פרויקטור הקורונה במגזר החרדי אלוף במיל' רוני נומה אמר אז: "אין אכיפה במערכת החינוך החרדית בשל שיקולים פוליטיים".
למפכ"ל, מקצועי וטוב ככל שיהיה, בחר אוחנה את יעקב שבתאי, קצין שלא נחשב מועמד מוביל לתפקיד הרגיש אחרי שנתיים שבהן כיהן מוטי כהן כממלא מקום. במכתב הפרישה שלו הודה כהן: "נאלצתי להתמודד עם ניסיונות התערבות בעבודת המשטרה", והעיד כי ההחלטה לא למנות מפכ"ל קבוע "לא היתה נטולת שיקולים זרים". עצם הקפצתו של שבתאי ב"תור" מעל ניצבים ותיקים ממנו אמור, לשיטת אוחנה, ליצור אצלו את המחויבות הרצויה. שיטת המינויים הזו הופיעה עוד קודם כשאוחנה כשר משפטים ביקש למנות לממלאת מקום פרקליטת המדינה את אורלי בן ארי על ידי הקפצתה ממשרת משנה לפרקליט מחוז מרכז, אך היא ויתרה על המינוי, ולאחר מכן כשבחר לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה את מנהל המחלקה הכלכלית דן אלדד, פרקליט מוערך, שיועד על ידי אוחנה לתקוע ליועמ"ש מנדלבליט אצבע בעין.
3. פחות מ־48 שעות אחרי האסון בהר מירון שקיפח את חייהם של 45 בני אדם ואירע במשמרת שלו כתב אוחנה בהודעה רשמית מטעמו: "אני אחראי לכל דבר הקשור לגופים שתחת אחריותי. אני אחראי לתאונות הדרכים, אני אחראי לכל אדם שהותקף והמשטרה לא היתה שם כדי להצילו. אני אחראי לכל מקרה רצח. אני אחראי — אך אחריות אין פירושה אשמה".
בדיקת "כלכליסט" מעלה שאוחנה עשה מעט מאוד בכמה מהגזרות החשובות שעליהן הוא מופקד. דוגמה מובהקת לכך היא גזרת תאונות הדרכים. על פי נתוני אור ירוק, בשנה שחלפה מאז מינוי אוחנה - ממאי 2020 ועד סוף אפריל 2021 - נהרגו בכבישים 334 בני אדם. מדובר בתקופה שבה היו שני סגרים ממושכים — סגר ב׳ שנמשך כ־6 שבועות וסגר ג׳ שנמשך אף יותר ובמהלכם התנועה על הכבישים היתה דלילה מאוד ביחס לשנה רגילה. בהשוואה לשנה מנוטרלת קורונה ישנה עלייה מובהקת בכמות ההרוגים — בין מאי 2018 לסוף אפריל 2019 נהרגו בכבישי ישראל 318 בני אדם בתאונות דרכים. אוחנה אינו אשם אבל אחראי גם למחדל הזה. בעיקר כאשר בארגון אור ירוק, למשל, מספרים שישנן שתי החלטות ממשלה קודמות שקשורות באופן ישיר לנושא האכיפה בכבישים שלא באמת מיושמות — הצבת 450 ניידות משטרה ו־300 מצלמות אכיפה אלקטרוניות.
"אף שאוחנה הצהיר שנושא תאונות הדרכים נמצא בסדר עדיפות גבוה אצלו, לא חל בשנה האחרונה שום שינוי במצבת הניידות, שעומדת על כ־250, ובמספר המצלמות הדיגיטליות בדרכים שהוא כ־100", אומרים באור ירוק.
3 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו השר לביטחון פנים אמיר אוחנה ומפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי בביקור ב מירון
(צילום: דוברות המשטרה)
4. גזרת האלימות נגד נשים - גם היא עולה בחיי אדם. בתקופת כהונתו של אוחנה במשרד לביטחון פנים ובצל סגרי הקורונה שהגבירו את הלחץ בבתים, נרשמה עלייה תלולה של עשרות אחוזים במספר התיקים שנפתחו במשטרה בנושא אלימות כלפי נשים על ידי בני זוגן, כמו גם במספר צווי ההגנה שהוצאו לגברים. כך על פי נתונים של שדולת הנשים, אשר מראים כיצד בשנה החולפת המספרים צמחו במאות תיקים מדי חודש לעומת התקופה המקבילה. למשל 535 יותר תיקים בדצמבר 2020, עלייה של 44% לעומת דצמבר שעבר.
"לצערנו, המשרד לביטחון פנים בראשות אוחנה לא עשה מספיק בשנה החולפת אל מול העלייה במקרי אלימות נגד נשים", אומרת יעל מרים סיני, אחראית קשרי כנסת וממשל בשדולת הנשים, "היו כמה תוכניות שלצערנו השר ביטל או דחה. השר ארדן, למשל, קידם הקמת יחידה למעקב ופיקוח על גברים אלימים כדי למנוע אלימות שחוזרת על עצמה שהיתה צריכה להתחיל לפעול לפני יותר מחצי שנה, אבל זה נמרח, ולא קרה, כי זה פשוט לא בסדר העדיפויות של השר אוחנה. בנוסף, הוא גם ביטל החלטה של ארדן למנוע חזרת מאבטחים עם נשק חם הביתה, דבר שהוא מסוכן מאוד. אותו דבר עם תוכנית האיזוק האלקטרוני לגברים שמפירים צווי הגנה שנמרחת כבר שנים. שר שהיה אכפת לו באמת היה לוחץ להעביר אותה. הרבה משרדי ממשלה נרתמו לטפל בעניין האלימות במשפחה, ודווקא המשרד לביטחון פנים תחת אוחנה - לא".
בהקשר זה מזכירים גורמים לשעבר במשרד, שמעבר למעשים, גם קולו של אוחנה כמעט ולא נשמע. "בחודשים האחרונים היה שיא של מקרי רצח נשים, איפה היה אוחנה? הוא נעלם, כמעט לא דיבר על זה, הכל רק ביבי, יועמ"ש, בג"ץ. זה מה שמעניין אותו".
5. איפה כן נשמע קולו של אוחנה בסוגיות הקשורות למשרד לביטחון פנים? בעיקר בכל הקשור לאלימות ופשיעה בחברה הערבית. הבעיה הזו סומנה כיעד של המשרד. אוחנה קידם את הקמתו של אגף "סיף" (חרב, בערבית), לטיפול הדוק באלימות והרציחות הגוברות במגזר הערבי, חנך תחנת משטרה חדשה בג'ואריש ברמלה והרבה לעשות סיורים מתוקשרים ביישובים ערביים. "החברה הערבית נאנקת תחת נטל הפשיעה והאלימות. באנו לומר — עד כאן", הכריז אוחנה במסיבת עיתונאים במטה הארצי. זה היה בפברואר השנה, והתאריך חשוב, וכנראה לא מקרי: חודש וחצי לפני הבחירות. וגם כאן, לצד הצעדים החיוביים אחרי הזנחה של שנים, בין השאר קידום תוכנית ממשלתית כוללת לטיפול באלימות במגזר, קשה להשתחרר מתחושת הפוליטיזציה. נתניהו רצה לקרב אליו את הקול הערבי והצהיר על כך בגלוי, ואוחנה יישם מדיניות שתסייע בכך. לפחות כאן צרכי הבחירות הזיזו את העגלה בכיוון הנכון.
גם כאן אין עדיין סיבה להתגאות בהישגים. מנתוני המעקב של יוזמות אברהם עולה כי 38 ערבים נרצחו מתחילת השנה, בהם 31 אזרחי המדינה ועוד 7 שאינם אזרחים. 22 מהנרצחים היו מתחת לגיל 30. יוזמת אברהם, עמותה יהודית־ערבית המקדמת שילוב ושוויון בין יהודים וערבים, מסרה ל"כלכליסט" נתונים נוספים על שנת כהונתו של אוחנה במשרד. מה־18 במאי 2020 ועד היום נרצחו 99 אזרחים ערבים. בתקופה המקבילה שנה קודם לכן היו 93 מקרי רצח, ושנה קודם - 70 נרצחים. עלייה תלולה, שהמשטרה שבאחריות אוחנה תצטרך להתמודד איתה.
עולא נג'מי־יוסף מנהלת קהילות בטוחות ביוזמת אברהם אומרת על פעילות אוחנה בתחום כי "מאוד מורגש שהדברים נעשים לצורך שואו פוליטי. תופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית הפכה לטרנד עבור הפוליטיקאים שזיהו שהם יכולים לרכוב עליו כדי לקחת קולות בחברה הערבית שבמשך שנים הזניחו אותה. זה נעשה כדי לסמן וי. לא מורגש שזה באמת רציני".
גם כאן אוחנה לא אשם, מדובר בהזנחה של שנים, אך הוא אחראי לכך. הבעיה היא שהצורה בה לוקח אוחנה אחריות, היא יותר ניסיון לנער אותה מעליו, כפי שבא לידי ביטוי במשפט שלו השבוע בהודעתו: "אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה". ניצב בדימוס אריה עמית הגדיר אותו כך: "משפט של פחדנות ושל זלזול".
