דו"ח המבקראף אחד לא מפקח על 17 מיליארד שקל של האוניברסיטאות והמכללות
דו"ח המבקר
אף אחד לא מפקח על 17 מיליארד שקל של האוניברסיטאות והמכללות
בעשור האחרון, ובניגוד לנוהל, המוסדות להשכלה גבוהה כמעט שלא הגישו דיווחים על ניהול קרנות ההשקעות שלהן. דו"ח המבקר מגלה שלמכון ויצמן תיק נפרד של 11 מיליארד שקל בחו"ל, שהיה מעמיד אותו במקום ה-30 בארה"ב מבין המוסדות האקדמיים. הטכניון, שהמבקר ניהל בתקופת הביקורת, לא נכלל בדו"ח
דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מגלה כי הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) כמעט אינה מפקחת בפועל על ועדות השקעות של המוסדות להשכלה, למרות שהן מנהלות סכום עתק של 17 מיליארד שקל. בשנים 2011-2018 הגישו רק מוסדות בודדים דווחים על פעילות ההשקעות שלהם וות"ת לא ניתחה אפילו את הדיווחים האלה. ב-2019 החלה המל"ג לקבל דיווחים מכל המוסדות, אבל בשל עקרון עצמאות האקדמיה טרם החליטה אם לנתח אותם.
בניגוד לנוהל ות"ת, שלוש מתוך חמש אוניברסיטאות שנבדקו וכן כל המכללות שנבדקו לא ביצעו ניתוח סיכונים מסודר, ולא קיימו על כך דיון שנתי. בנוסף, רק האוניברסיטה העברית הזמינה ניתוח סיכונים חיצוני. המבקר קובע כי סכום ההשקעה הגבוה "מחייבי מנגנוני בקרה פנימיים איתנים אשר יבטיחו שפעולות ההשקעה מתבצעות באופן תקין ויסייעו למנוע טעויות ומעילות".
ליקוי חמור בדו"ח עצמו הוא העובדה שהאוניברסיטה הגדולה הבכירה היחידה שהדו"ח אנו מתייחס אליה היא הטכניון. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן היה מנכ"ל ומשנה לנשיא הטכניון בין השנים 2010-2018, שעיקר הביקורת מתייחס אליהן. ממשרד מבקר המדינה נמסר בעניין זה כי "הביקורת בחרה את המוסדות שנבדקו בצורה מדגמית. בהתאם להסדר ניגוד העניינים של המבקר, ההחלטה בנוגע לאי הכללת הטכניון במסגרת המוסדות שייבדקו, התקבלה ע"י המנכ"ל על פי המלצת הצוות המקצועי. מדובר בביקורת חדשנית ופורצת דרך בתחום הפיננסי וראוי להתייחס לאמור בה ולחשיבות הדברים".
הדו"ח חושף את העובדה שהאוניברסיטאות והמכללות בישראל מנהלות תיקי השקעות בשווי 17 מיליארד שקלים. מקור הכספים בתרומות ובעודפי כספים של פרויקטים שונים. מטרת קרנות היא להשיג תשואה גבוהה ככל האפשר שתסייע לממן פעילות אקדמית, מלגות ומחקר. הסכומים האלה אינם כוללים תיקי השקעות שמנהלות אגודות הידידים של המוסדות כנראה בסכומים גבוהים משמעותית ואינם חלק מבדיקת המבקר.
המוסדות עם תיקי ההשקעות הגדולים בישראל הם אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון עם 2.5 מיליארד כל אחד. בתיק ההשקעה של מכון ויצמן בישראל יש 1.3 מיליארד שקלים בלבד אבל בתיק המשותף שלו ושל אגודת הידידים שלו בארה"ב יש 11 מיליארד שקל. הסיבה שהמבקר מדווח על כך היא שהמכון, בניגוד למוסדות אחרים, מנהל את התיק בחו"ל במשותף עם אגודת הידידים ולא בנפרד.
במכון ויצמן הסבירו למבקר שניהול קרן בחו"ל מיועד לתת יתרון לגודל ולפזר סיכונים, ומסרו שהתשואה הממוצעת מאז הקמת הקרן בחו"ל היא 7% לשנה. תיק ההשקעות המשולב של מכון ויצמן היה מעמיד אותו במקום 30-32 בארה"ב לפני אוניברסיטאות ג'ורג'טאון ובוסטון והמכון הטכנולוגי של קליפורניה. מדובר בסכום כה גדול שניתן להעריך שמכון וייצמן הוא האוניברסיטה העשירה בישראל.
הרכב התיקים של האוניברסיטאות שנבדקו כולל בממוצע 27.5% מניות, 42% איגרות חוב, 12% כלים אלטרנטיביים (וביחוד קרנות הון פרטיות), 15.5% פיקדונות נזילים ו-3% נדל"ן (כל הנדל"ן - בתיק של האוניברסיטה העברית). 72% מהתיק הישראלי של מכון ויצמן מושקע באג"ח. התיק של ויצמן הפיק את התשואות הגבוהות ביותר ב-2017 ו-2019 אבל את ההפסד הגבוה ביותר ב-2018.
שיעור התשואה השנתי הממוצע של תיק ההשקעות של האוניברסיטאות שנבדקו עמד בשנים 2017-2019 על 5.2% ושל המכללות - על 3.7%. הדבר נובע ממדיניות השקעות השמרנית יותר של המכללות שמרבות יותר להשקיע באיגרות חוב.
הביקורת העלתה שלאוניברסיטה העברית אין קרן איזון המשמשת כגיבוי בתקופות קשות שבהן הקרנות אינן מפיקות רווחים. זאת משום שיש לה גירעון בקרנות הצמיתות (קרנות שאין להשתמש בהן אלא רק ברווחים). האוניברסיטה העברית משכה כספים מהקרנות ביחוד אחרי המשבר הכלכלי של 2008 והגיעה לגירעון של 240 מיליון שקל מהקרנות הצמיתות ב-2011. עם זאת בעקבות הסכם ההבראה היא צמצמה את הגירעון ל-62 מיליון שקל. ב-2019 שווי תיק ההשקעות של אוניברסיטת בר אילן נשחק בכ-20% מ-840 מיליון שקל ב-2004 ל-680 מיליון ב-2020. זאת, בשל משיכות כספים לכיסוי גירעונות.
