בנק ישראל: להעלות מסים ולהגדיל השקעות כדי להימנע מבעיית חוב
בנק ישראל: להעלות מסים ולהגדיל השקעות כדי להימנע מבעיית חוב
בנק ישראל מציג לממשלה החדשה תוכנית השקעות אינטנסיבית למשך 8 שנים, כשהמימון יגיע מתמהיל של הגדלת חוב, העלאת מסים ושינוי סדרי עדיפויות בהוצאה הציבורית. זו הפעם הראשונה שבנק ישראל מוציא דו"ח המלצות כלכליות לממשלה באופן פומבי
לראשונה, בנק ישראל מפרסם לציבור דו"ח ובו המלצות כלכליות לממשלה הנכנסת. הבנק מציג לממשלה החדשה תוכנית השקעות אינטנסיבית למשך 8 שנים, כשאת מימון ההשקעות יש לעשות על ידי תמהיל של הגדלת החוב, העלאת מסים, ושינוי סדרי עדיפויות בהוצאה הציבורית. קריאה של הדו"ח מלמדת על כך שבנק ישראל מבקש לשנות מספר היבטים יסודיים במדיניות התקציבית של ישראל.
בעיני הבנק, נקודת המפתח היא 'פער הפריון', התוצר בישראל לשעת עבודה נמוך מממוצע ה-OECD בכ-25%, מדובר בפער שהתרחב משנות ה-80 עד לשנות ה-2000, ומאז ישראל לא מצליחה לצמצם אותו. ובכדי לצמצם את הפער הזה מציעים כלכלני הבנק כיווני פעולה בארבעה צירים - פיתוח ההון האנושי, השקעות בהון פיזי, טכנולוגיה ותשתיות, פיתוח המערכת הפיננסית, וטיוב הרגולציה ושימוש בטכנולוגיה לייעול עבודת הממשלה.
לאמיתו של דבר, רוב התכניות מוכרות וחלקן אף נמצא על השולחן של משרדי הממשלה. תרומתו של הדו"ח היא העיסוק באופן מימון התוכניות. ראשית, בנק ישראל מדגיש כי לפני הכניסה לרפורמות הללו יש לחשוב על הצדדים הפיסקאליים, הממשלה צריכה להציב יעד ליחס חוב-תוצר ולנסח כללים פיסקאליים עדכניים. הבנק מציין כי חברות הדירוג יצפו לקבל תוכניות תקציביות המלמדות על התכנסות החוב, ועל ראייה ארוכת טווח.
שנית, הבנק סבור כי מימון הרפורמות הללו צריך להיעשות על ידי נטילת חוב, העלאת מסים, וקיצוץ הוצאות אחרות. בנק ישראל מזכיר כי נטל המס בישראל נמוך מהממוצע, ההוצאות האזרחיות בישראל נמוכות מן הממוצע, וההוצאות הביטחוניות גבוהות מן הממוצע, ובכך רומז כי תקציב הבטחון הוא אחד מן המקומות היחידים אשר ניתן להביא בהם קיצוץ פיסקאלי.
בנק ישראל מציג את החלופות האחרות למימון הרפורמות ומראה כי אם התוכניות ימומנו רק באמצעות חוב, ללא העלאות מסים, וללא שינוי סדרי העדיפויות, אזי בשנת 2040 יחס חוב תוצר יגיע ל-140%, הגרעון המבני יעמוד על 3.9% ותשלומי הריבית יעמדו על 3.6% מהתוצר. לעומת זאת, אם הרפורמות ימומנו באמצעות מתווה משולב של חוב, העלאת מסים, וקיצוץ בהוצאות אחרות, נהיה בשנת 2040 עם יחס חוב תוצר של 84%, גרעון מבני של 1.7%, ותשלומי ריבית של 2.3%.
דברים אלו של הבנק מפורסמים יומיים לאחר הצהרתו של שר האוצר הנכנס אביגדור ליברמן כי לא יהיו העלאות מסים. עם זאת, חשוב להבהיר כי הצהרתו של ליברמן היא כללית ומתייחסת בעיקר לשנת 2022. בסביבתו של ליברמן לא ידעו להשיב מה עמדתם בשלב הזה בנוגע לביטול פטורים, ובנוגע לשנת 2023.
בנק ישראל נכנס למגרש הייעוץ הכלכלי
עצם פרסום הדו"ח איננו מובן מאליו ומהווה שינוי גישה של בנק ישראל. אחד מתפקידיו של הנגיד הוא לייעץ לממשלה, אך בעבר הבנק נהג למלא תפקיד זה רק בחדרי חדרים ובפורומים סגורים, כעת הוא מחליט להעלות הילוך ולבצע את תפקידו הנוסף כיועץ כלכלי לממשלה גם דרך הזירה הציבורית.
