לאחר חמש שנים וחצי: אבי שמחון מסיים את תפקידו כראש המועצה הלאומית לכלכלה
לאחר חמש שנים וחצי: אבי שמחון מסיים את תפקידו כראש המועצה הלאומית לכלכלה
שמחון הודיע לראש הממשלה נפתלי בנט על כוונתו לסיים את תפקידו; השניים סיכמו כי הדבר יתבצע בשבועות הקרובים; שמחון נחשב מקורב לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ולא היסס להתעמת עם הפקידות המקצועית במשרד האוצר
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, הודיע הערב (ב') לראש הממשלה נפתלי בנט על כוונתו לסיים את תפקידו לאחר חמש שנים וחצי - כך לפי הודעת משרד ראש הממשלה.
לפי ההודעה, בנט "הודה לשמחון על שירותו המסור ואיחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו". עוד נמסר כי "השניים סיכמו כי שמחון יסיים את תפקידו בשבועות הקרובים".
שמחון, בן 62, הוא כלכלן ובעל דוקטורט מאוניברסיטת מינסוטה. הוא שימש בעבר כיועץ הכלכלי לשר האוצר לשעבר יובל שטייניץ. לתפקיד זה נכנס בשנת 2010, במקום פרופ' עומר מואב. בין תפקידיו בעבר שימש גם כחבר בוועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית.
בהמשך שימש כאמור כראש המועצה הלאומית לכלכלה, ונחשב מקורבו של ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה בהווה בנימין נתניהו. הוא נהג לגבות את צעדיו הכלכליים של נתניהו בעת ששימש כראש הממשלה ולהגן עליהם. כך למשל פורסם כי בזמן מגפת הקורונה קידם חלוקת מענקים לאזרחים בסך של 6 מיליארד שקל, למרות התנגדות במשרד האוצר, שהנהלתו חששה מפני הגדלת הגירעון. שמחון התייחס להתנגדות העזה של פקידי האוצר בדיון בעניין והסביר להם כי "הוא הכלכלן הכי בכיר בחדר", ולכן הוא יודע מדוע הוא מציע את מה שהוא מציע.
שמחון לא היסס כאמור להתעמת עם הפקידות המקצועית במשרד האוצר. כך למשל אמר לפני כחודשיים למ"מ הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, במהלך דיון בוועדת המנכ"לים לקביעת עתידו של מפרץ חיפה משפט בסגנון: "אתה יודע מה קרה לאחרון שהתווכח איתי". זאת לאחר שגרדוס העיר שהנתונים שהוצגו לא מדויקים ויש לבדוק אותם לעומק. לדברי גורמים שנכחו בדיון, אמנם לא הוזכר שמו של הממונה הקודם על התקציבים שאול מרידור, שהתפטר מתפקידו בעקבות חילוקי דעות בין היתר עם שמחון, נתניהו ושר האוצר לשעבר ישראל כץ - אבל להערכתם היה מדובר ברמז.
במהלך שנוי במחלוקת פרסם שמחון לפני כשבועיים את ההמלצות הסופיות של ועדת המנכ"לים לענייני מפרץ חיפה, כולל המלצה לקבוע יעד לפיו בתוך עשור תושלם ההיערכות הממשלתית כך שתופסק הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במקום. הפרסום בוצע זמן קצר בלבד לפני כניסתה של הממשלה החדשה לתפקיד, וכאשר חלק ממשרדי הממשלה מסתייגים מכך.
שמחון התנגד למדיניות בנק ישראל לשמירה על שקל חלש, ואף אמר כי "שמירה על שער חליפין גבוה ממה שהוא אמור להיות (כלומר דולר חזק לעומת השקל), משמעותו להטיל מכס על הכל. למה אנחנו רוצים למנוע את הייסוף של השקל? כי יש חברות ויש סקטורים שייפגעו מזה, כי הם מייצאים הרבה והרווחיות שלהם נמוכה, וזה יפגע בהם. מדובר בסקטורים שהם פחות מאחוז מהעובדים במשק".
